משתמש:Disnihapoel/רדיפת יהודים – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Disnihapoel (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
Disnihapoel (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 24:
{{הפניה לערך מורחב||ערכים=[[יחסי אסלאם-יהדות]], [[אנטישמיות מוסלמית]], [[אנטישמיות בעולם הערבי]]}}
לפי מרק ר. כהן, במהלך עליית ה[[אסלאם]], היהודים נחשבו לידידים של המוסלמים ודוגמא לכך היא שיהודי [[אל-מדינה]] סיפקו מחסה ל[[מוחמד]]. עם זאת, התפתח סכסוך בין היהודים למוסלמים כשמוחמד גירש כמה שבטים יהודיים לאחר שאלו סירבו להישבע אמונים לו. כהן מוסיף שמקרה זה היה חריג, ולא כבדרך כלל.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=מרק ר. כהן|שם=תחת הסהר והצלב: היהודים בימי הביניים|מקום הוצאה=|שנת הוצאה=1994|מו"ל=עיתונות [[אוניברסיטת פרינסטון]]|עמ=163|שפה=[[אנגלית]]}}}}
[[קובץ:Banu Qurayza.png|ימין|ממוזער|טבח [[שבט בני קוריט'ה]] בידי המוסלמים.]]
יהודים שחיו תחת אדמות מוסלמיות והיו ידועים כ"[[ד'ימי]]" או "בני חסות", הורשו להתפלל, לשמור את מצוותיהם ולנהל את ענייניהם הפנימיים אך תחת תנאים מסויימים. הם היו צריכים לשלם למוסלמים מס כדי לחיות בחופשיות. היה להם מעמד נחות תחת השלטון המוסלמי. הוטלו עליהם מספר הגבלות חוקיות וחברתיות כמו איסור על נשיאת נשק או מתן עדות בבית המשפט בתיק שמעורב בו מוסלמי. בניגוד לאמונה הרווחת, [[הקוראן]] לא איפשר למוסלמים לכפות לבוש מסויים על היהודים כדי להבדילם, אלא זה חוק שה[[ח'ליפה|ח'ליפות]] יצרה בעצמה - כך דיווח [[עובדיה הגר]] בשנת 1100.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=[[אלכסנדר שייבר]]|שם=מקורותיו של [[עובדיה הגר]] הנורמאני|מקום הוצאה=[[לונדון]]|שנת הוצאה=1954|מו"ל=עיתונות [[אוניברסיטת אוקספורד]]|פרק=5|עמ=37|שפה=[[אנגלית]]|סדרה=יומן המחקר היהודי}}}}
[[קובץ:Zeibak.jpg|ממוזער|ב-2 במרץ 1974, משטרת הגבולות גילתה את גופותיהם של (משמאל למעלה, בכיוון השעון): פארה זייבאק, מזל זייבאק, אווה סעד ולולו זייבאק, במערה ב[[זבדאני|הרי זבדאני]].]]
בקרב החברה, המוסלמים חשבו שהיהודים זוכים למעמד נעלה מדי בחברה האסלאמית, וזה הביא לאנטישמיות ולמקרי טבח. טענה זו הייתה המרכזית בכתביהם האנטי-יהודים של שליטי [[אל-אנדלוס]]. הטענה הזו, שהיהודים זוכים למעמד נעלה מדי, הייתה גם שהניעה את [[פרעות גרנדה (1066)|פרעות גרנדה]] ב-1066, בהם "יותר מ-1,500 משפחות יהודיות ו-4,000 אנשים בסה"כ נרצחו ביום אחד"{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://jewishencyclopedia.com/articles/6855-granada|הכותב=ריצ'רד גוטייל ומייר מייסרלינג|כותרת=גרנדה|אתר=[[האנציקלופדיה היהודית]]|תאריך=1906}}}}, ואת הטבח ב[[פאס]] ב-1033, שבו כ-6,000 יהודים נרצחו.{{הערה|שם=הערה מספר 25702288:0|{{צ-ספר|מחבר=[[בני מוריס]]|שם=קורבנות: תולדות הסכסוך הציוני-הערבי: 2001-1881|מקום הוצאה=[[ניו יורק]]|שנת הוצאה=2001|מו"ל=Vintage Books|עמ=10-11}}}} מקרי טבח דומים התרחשו בפאס ב-1276 וב-1465.
שורה 41:
== נאציזם ==
{{הפניה לערך מורחב||ערכים=[[נאציזם]], [[השואה]]}}
רדיפת היהודים הגיעה לשיאה באופן הפרעי וההרסני ביותר במדיניותה של [[גרמניה הנאצית]], ששמה את השמדת היהודים בראש סדר העדיפויות, ורצחה כ-6,000,000 יהודים במהלך [[השואה]] מ-1941 עד 1945.<ref>{{צ-ספר|מחבר=[[לוסי דווידוביץ']]|שם=המלחמה נגד היהודים|מקום הוצאה=|שנת הוצאה=1986|מו"ל=Bantam|עמ=403|שפה=[[אנגלית]]}}</ref> הנאצים השתמשו ביחידת החיסול ה[[איינזצגרופן]] כדי לטבוח בכמות רבה של יהודים בשטחים שכבשו. ב-1942, ההנהגה הנאצית החליטה ליישם את [[הפתרון הסופי]], [[רצח עם|רצח העם]] היהודי ב[[אירופה]], ולהגביר את הקצב של השואה על-ידי הקמת [[מחנה השמדה|מחנות השמדה]] שמטרתם להרוג יהודים ו[[התנגדות גרמנית לנאציזם|אנשים שהתנגדו לנאציזם]].<ref>{{קישור כללי|כתובת=http://news.bbc.co.uk/2/hi/europe/6724481.stm|הכותב=|כותרת=קבר אחים יהודי נמצא באוקראינה|אתר=[[BBC|BBC News]]|תאריך=5 ביוני 2007|שפה=[[אנגלית]]}}</ref>
מיליוני יהודים שהוחזקו גוססים ב[[גטו|גטאות]] צפופים ביותר הועברו (לרוב ב[[טרנספורט|רכבות טרנספורטים]]) ל[[מחנה השמדה|מחנות השמדה]]. מחנה ההשמדה, המצויד באמצעי הרג המוניים, היה שלב מתקדם בהתפתחותה של מכונת ההשמדה הנאצית. במחנות ההשמדה היהודים נרצחו בשיטה של [[בור ירי|ירי לבורות]], ובשלב יותר מאוחר ב[[תא גזים|תאי הגזים]], שהיוו את האמצעי העיקרי לפתרון הסופי והביאו להרג של כ-3,500,000 יהודים. רבים מהיהודים ששהו במחנות ההשמדה ולא נרצחו בידי הנאצים, העדיפו להתאבד כשלא יכלו לסבול את זוועות השואה. לאחר שנרצחו יהודים, נערכו חיפושים אחר כל דבר בעל ערך על גופותיהם, כמו [[זהב]] או [[שיער]], והשאריות של גופותיהם נשרפו או שנקברו ב[[קבר אחים|קברי אחים]]. רבים מתו מרעב ומחלות בתוך המחנות.<ref>{{צ-ספר|מחבר=מייקל בירנבאום|שם="העולם חייב לדעת - מוזיאון השואה ארה"ב"|שנת הוצאה=2006|עמ=103|שפה=[[אנגלית]]|מקום הוצאה=ארה"ב}}</ref>
היו גם בריחות ממחנות ההשמדה, אך לא בהיקף גדול. הבריחות המעטות מ[[אושוויץ|מחנה ההשמדה אושוויץ]] שהצליחו התאפשרו בזכות [[תנועת ההתנגדות הפולנית במלחמת העולם השנייה|תנועת המחתרת הפולנית]] בתוך המחנה ואנשים מקומיים מחוץ למחנה.<ref>{{צ-ספר|מחבר=רות לין|שם=הבריחה מאושוויץ: תרבות של שיכחה|מקום הוצאה=|שנת הוצאה=2004|מו"ל=עיתונות אוניברסיטת קורנל|שפה=[[אנגלית]]|עמ=20}}</ref>
| |||