עריץ – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Shmuellallmog (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{לשכתב|נושא=מדעי החברה}}
{{פירוש נוסף|נוכחי=עריצים באופן כללי|אחר=טיראנים של [[יוון העתיקה]]|ראו=[[טיראניה]]}}
'''משטר עריצות''' הוא שלטון של אדם יחיד ('''עריץ''') העומד בראש קבוצה מצומצמת יחסית שכופה את עצמה על השלטון ועולה בדרך כלל מתוך מצב של חוסר סדר במדינה. העריצות יוצרת סביבה מנגנוני הגנה שנאמנים לשלטון ותלויים בו, והשליט משתמש בהם כדי לזרוע טרור ופחד וכך להביא לצייתנות העם. לעריצות אין אידאולוגיה מסודרת, אך היא מתקיימת על ידי הפעלת מנגנונים פסיכולוגים רבי עצמה כשהעריצים מציגים את עצמם כמגנים על העם מפני סכנה קיומית שאורבת למדינה אותה השליט הודף, בניגוד למשטר [[טוטליטרי]] לעריצות יש תמיכה נמוכה מאוד בעם והעריץ משליט את עצמו בכוח ובעזרת תלות נפשית קשה מאוד: מצד אחד [[טרור]] ופחד, מצד שני העריץ לכאורה מגן על העם מפני סכנה גדולה בהרבה אותה הוא יכול לעצור בשל כוחו הבלתי מוגבל. דוגמאות למשטרי עריצות בעבר ובהווה: [[קים ג'ונג-און]] ב[[קוריאה הצפונית]], [[מועמר קדאפי]], [[בשאר אל-אסד]], [[סדאם חוסיין]], [[בניטו מוסוליני]] ב[[איטליה]], [[אדולף היטלר]] ב[[גרמניה הנאצית]], החונטה הצבאית ב[[מיאנמר]], [[עומר אל-בשיר]] ב[[סודאן]], [[אלכסנדר לוקשנקו]] ב[[בלארוס]], [[רוברט מוגאבה]] ב[[זימבבואה]], [[ספרמורט ניאזוב]] ב[[טורקמניסטן]], [[אסלאם קרימוב]] ב[[אוזבקיסטן]], [[אידי אמין]] ב[[אוגנדה]], [[סלובודן מילושביץ']] ב[[סרביה]] החונטות הצבאיות ב[[דרום אמריקה]] בשנות השבעים והשמונים.
לעריצות יש לעיתים קרובות אופי של [[משטר צבאי]], והיא עולה מתוך מצבים של כאוס וחוסר סדר כדי להחזיק את המדינה ומבטלת את [[זכויות הפרט]] ואת [[זכויות האדם]] "באופן זמני" כדי להשיב את הסדר על כנו.
==הבדלים בין משטר טוטליטרי לעריצות ושיטות שליטה==
* '''[[משטר טוטליטרי]]''' – דמות סמכות עליונה שפועלת בתוך מסגרת מפלגתית רחבה ששולטת ומשתפת פעולה עם המנהיג, המנהיג פועל מתוך אידאולוגיה שאותה הוא שואף להגשים, וכך זוכה לתמיכה רחבה ונאמנות מהעם שמאמין כי האידאולוגיה היא דרך החיים הטובה ביותר עבורו. במקרים רבים, ה[[דיקטטור]] פועל במידה רבה לרווחת העם (דואג לאוכל, חינוך ושירותים כללים אחרים), אבל שולל באופן מוחלט את זכויותיו ורודף מתנגדים והאידאולוגיה מוחדרת לעם תוך אלימות פיזית ונפשית קשה מאוד. דוגמאות: משטרים [[סטליניזם|סטליניסטיים]] למיניהם (תחת הכותרת של "[[קומוניזם]]"), המשטר ה[[תאוקרטיה|תאוקרטי]] ב[[איראן]], [[טליבאן|הטליבאן]], [[היטלר]] ו[[נאצים|הנאציזם]], וה[[פשיזם]] של [[מוסוליני]] ו[[פרנקו|פרנסיסקו פרנקו]] בספרד.▼
* '''פולחן אישיות''' – במשטר טוטאליטרי הדיקטטור הוא מנהיג בעל סמכות עליונה בכל ענייני המדינה והוא מפאר את שמו בשם האידאולוגיה ובנוסף אליה, אך הוא תמיד מציב את האמונה כעליונה ביותר. פולחן האישיות נועד לגרום לעם לציית להשקפה ולגייס את תמיכת ההמונים, בעוד שהמנהיג מבטיח שהשליטה הבלעדית שלו היא חלק מהתורה והיא תביא להגשמת האידאולוגיה ותיתן לעם התעלות, אוטופיה וגאולה : למשל [[היטלר]] הוא הפירהר אך התורה הנאצית היא העליונה והנשגבת ביותר, כך גם [[סטלין]] טיפח [[פולחן אישיות]] אך פעל לכאורה בשם אידאולוגיה "קומוניסטית" (ראו [[סטליניזם]]).▼
▲'''[[משטר טוטליטרי]]''' – דמות סמכות עליונה שפועלת בתוך מסגרת מפלגתית רחבה ששולטת ומשתפת פעולה עם המנהיג, המנהיג פועל מתוך אידאולוגיה שאותה הוא שואף להגשים, וכך זוכה לתמיכה רחבה ונאמנות מהעם שמאמין כי האידאולוגיה היא דרך החיים הטובה ביותר עבורו. במקרים רבים, ה[[דיקטטור]] פועל במידה רבה לרווחת העם (דואג לאוכל, חינוך ושירותים כללים אחרים), אבל שולל באופן מוחלט את זכויותיו ורודף מתנגדים והאידאולוגיה מוחדרת לעם תוך אלימות פיזית ונפשית קשה מאוד. דוגמאות: משטרים [[סטליניזם|סטליניסטיים]] למיניהם (תחת הכותרת של "[[קומוניזם]]"), המשטר ה[[תאוקרטיה|תאוקרטי]] ב[[איראן]], [[טליבאן|הטליבאן]], [[היטלר]] ו[[נאצים|הנאציזם]], וה[[פשיזם]] של [[מוסוליני]] ו[[פרנקו|פרנסיסקו פרנקו]] בספרד.
▲'''פולחן אישיות''' – במשטר טוטאליטרי הדיקטטור הוא מנהיג בעל סמכות עליונה בכל ענייני המדינה והוא מפאר את שמו בשם האידאולוגיה ובנוסף אליה, אך הוא תמיד מציב את האמונה כעליונה ביותר. פולחן האישיות נועד לגרום לעם לציית להשקפה ולגייס את תמיכת ההמונים, בעוד שהמנהיג מבטיח שהשליטה הבלעדית שלו היא חלק מהתורה והיא תביא להגשמת האידאולוגיה ותיתן לעם התעלות, אוטופיה וגאולה : למשל [[היטלר]] הוא הפירהר אך התורה הנאצית היא העליונה והנשגבת ביותר, כך גם [[סטלין]] טיפח [[פולחן אישיות]] אך פעל לכאורה בשם אידאולוגיה "קומוניסטית" (ראו [[סטליניזם]]).
* '''אידאולוגיה מול השליט כמגן''' – זהו ערך מרכזי בשני סוגי המשטר: בדיקטטורה טיעון זה מובא כאחד מתוך מכלול צידוקים לקיום האידאולוגיה, בעוד שבשלטון עריצות אלמנט ההגנה הוא הצידוק המרכזי ביותר.▼
▲'''בעריצות''' השליט הוא חזות הכל והוא המדינה כשהוא פועל ללא אידאולוגיה נשגבת ומבוהקת סביבו, העריץ מפאר את עצמו כדי לטשטש את השנאה אליו ולהבליט את היותו הדמות שמחזיקה את המדינה ובלעדיו היא תחדל להתקיים או שיקרה בה אסון כבד, ומצייר את עצמו כדמות הרואית שהציל את המדינה מפני חידלון ולמעשה שולט בה מתוך חובה ומתוך מצב של חוסר ברירה, וכך הוא יוצר בהמונים תלות נפשית שמדכאת את יצר השנאה אליו. (למשל ללא קדאפי לוב תתפורר ותחזור למצב של מלחמות שבטים עקובות מדם).
▲'''אידאולוגיה מול השליט כמגן''' – זהו ערך מרכזי בשני סוגי המשטר: בדיקטטורה טיעון זה מובא כאחד מתוך מכלול צידוקים לקיום האידאולוגיה, בעוד שבשלטון עריצות אלמנט ההגנה הוא הצידוק המרכזי ביותר.
דוגמה: האידאולוגיה הנאצית מוגשמת כדי להחזיר את הכבוד והטוהר לעם הגרמני, והיא תביא למצב של אוטופיה והתעלות הגזע הארי. [[הגזע הארי]] צריך להשמיד את היהודים מתוך השקפה של תורת הגזע- הם גזע נחות באופן "מדעי", אין להם זכות קיום מתוך תורה שלמה שדוגלת בסולם גזעים וכו', בנוסף לכל אלה [[המפלגה הנאצית]] הציגה את עצמה כמי שתגן על העם מפני השתלטות של היהודים על העולם. גם בקומוניזם ישנה אמונה משיחית שהיא דרך החיים היחידה שתביא שוויון ו[[צדק חברתי]], וישנה הדגשה שקיימת בתורה זו מחשבה על עשיית צדק ואוטופיה לאנושות שנעה כחלק ממהלך היסטורי שאי אפשר לשנות אותו, ויחד עם כל אלה, היא גם תגן מפני הקפיטליזם והבורגנים ששאופים לשעבד את מעמד הפועלים ולהתנגד לשינוי- כלומר ההגנה היא חלק מתוך אידאולוגיה שלמה.
חלק מהשליטים העריצים נוהגים להוציא ספרים כגון [[הספר הירוק]] של קאדפי ו[[רוחנמה]] של ספרמורט ניאזוב, ספרים אלה מפרסמים את המשנה הפוליטית של העריץ ומציירים את העריצים כדמויות אב. ספרים אלה אינם אידאולוגיה של ממש, אך הם נועדו להאדיר את פולחן האישיות ולהשביח את מנגנוני השליטה של השליט.
שורה 23 ⟵ 22:
==מקור השם==
מקור השם "טיראן" נעוץ ב[[יוון העתיקה]] של [[המאה ה-6 לפנה"ס]]. בתקופה זו בערים יווניות רבות ארגנו אנשים שונים הפיכות נגד המשטר ה[[אריסטוקרטיה|אריסטוקרטי]] בתמיכת ההמונים והכתירו עצמם ל"טיראנים" (המילה היוונית ל"שליט יחיד", אשר נכנסה לשפות האירופיות במשמעות של עריץ). השושלות הטיראניות לא החזיקו מעמד זמן רב, ומ[[המאה ה-5 לפנה"ס]] כמעט ולא נותרו טיראנים ביוון - הם הודחו בהפיכות דמוקרטיות, שכן העם מאס בשלטונם האכזרי. אולם, התופעה קיבלה התפתחות משמעותית בפזורה היוונית ב[[התקופה ההלניסטית|תקופה ההלניסטית]]. ברוב הערים היווניות שלטה [[טיראניה]] ולא [[דמוקרטיה]] במשך תקופות ארוכות עד לכיבוש ה[[האימפריה הרומית|רומי]].
שורה 29 ⟵ 27:
==סיבות לעליית משטר עריצות==
* מדינות שזכו בעצמאות זמן קצר לפני עליית העריצות, ושקיים בהם אי הסכמה עמוקה על עיצוב האופי והזהות של המדינה מבחינה חברתית, פוליטית, דתית, כלכלית ואתנית.
* אי יציבות פוליטית, קושי של הממשלה המרכזית לנהל את המדינה באופן תקין ולהשליט את מרותה.
* [[אנרכיה]]
* מדינה בה קיימים מיעוטים אתניים, שנמצאים במצב של מתיחות וסכסוכים.
* היעדר מסורת דמוקרטית
* רצון להשליט סדר אחרי מלחמת אזרחים שזרעה הרס במדינה, או אחרי השלכות ארוכות טווח של אסונות טבע או אסונות ההומניטריים.
* קיטוב פולטי קיצוני וחריף, העדר כוח פוליטי משמעותי שיפשר וימתן את עמדותיהם של הצדדים (למשל בין הימין השמרני לשמאל הקומוניסטי כפי שהיה בדרום אמריקה)
* ליקויים חמורים במערכת ה[[איזונים ובלמים|איזונים והבלמים]] של השלטון, שחיתות שלטונית נפוצה וגופי משפט ואכיפה מוטים ולא עצמאיים.
* איום ביטחוני כבד, וחשש ממשי מפלישה של אויב מבחוץ.
* תסיסה חברתית אלימה
* מלחמות [[גרילה]] בתוך המדינה, מיעוט בדלני הנאבק לעצמאות.
* העדר מנגנון פיקוח יעיל על הצבא שלא מוגבל כראוי, ומגיע למצב של צבירת כוח, השפעה פוליטית וזכויות-יתר שמפרים את איזון הכוחות בין גופי הצבא והאכיפה לבין גופי הממשל האזרחיים.
* אחוזים גבוהים באוכלוסייה של עוני, רעב ובערות.
* פערים חברתיים עמוקים מאוד.
* עליית משטר הממלא כאוס אחרי הפיכה אלימה כנגד [[מונרכיה אבסולוטית]]
==משטרי העריצות כיום==
| |||