משבר החוב של יוון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 179:
כחלק מההסכמות במסגרת תוכנית החילוץ השנייה, יוון הכריזה בשנת 2012 על [[הסדר חוב]] עם משקיעים פרטיים שהחזיקו באגרות חוב יווניות. הסדר החוב היה תקדים היסטורי משמעותי. זה היה הסדר החוב הגדול ביותר אי פעם מבחינת סכום החוב שהוסדר. בנוסף, זה היה הסדר החוב הראשון של מדינה אירופית מאז ההסדרים הקשורים לחובות שקדמו ל[[מלחמת העולם השנייה]]. לצורך הסדר החוב יצרו מדינות אירופה מספר חידושים משפטיים שסייעו בביצועו וסייעו מאוחר יותר בהסדרים אחרים.{{הערה|שם=autopsy516|Jeromin Zettelmeyer, Christoph Trebesch and Mitu Gulati, "The Greek debt restructuring: an autopsy", Economic Policy July 2013, pp. 516.}}
 
הצעת ההסדר כללה את כל אגרות החוב שהונפקו על ידי יוון לפני 2012, בסך 195.7 מיליארד אירו. בנוסף, הוצע הסדר לאגרות חוב שהונפקו על ידי גופים ציבוריים, כגון חברת הרכבות היוונית, בסך של כ-10 מיליארד אירו. בסך הכל ההצעה נגעה לחוב בסך של כ-206 מיליארד אירו.{{הערה|שם=autopsy524}}{{הערה|שם=wsj090312|Charles Forelle, "[http://blogs.wsj.com/marketbeat/2012/03/09/heres-the-greek-bond-tally/ Here’s the Greek Bond Tally]", The Wall Street Journal, March 9 2012.}}
 
המחוקקים ביוון העבירו ב-[[23 בפברואר]] 2012 חוק חדש שהגדיר את התנאים לקיום הסדרי חוב ואת הקף ההסכמה שנדרשת מצד הנושים. בפועל, החוק הפך את ההתנגדות לביצוע הסדרים לכמעט בלתי אפשרית.{{הערה|שם=autopsy524|Jeromin Zettelmeyer, Christoph Trebesch and Mitu Gulati, "The Greek debt restructuring: an autopsy", Economic Policy July 2013, pp. 524-528.}} בנוסף, יוון הגדירה תקופה של שבועיים בלבד, עד ה-[[8 במרץ]], שבמהלכה הנושים היו יכולים להודיע האם הם מקבלים או דוחים את הצעת ההסדר.{{הערה|שם=autopsy524}}