משבר החוב של יוון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Politheory1983 (שיחה | תרומות) |
Politheory1983 (שיחה | תרומות) |
||
שורה 183:
המחוקקים ביוון העבירו ב-[[23 בפברואר]] 2012 חוק חדש שהגדיר את התנאים לקיום הסדרי חוב ואת הקף ההסכמה שנדרשת מצד הנושים. בפועל, החוק הפך את ההתנגדות לביצוע הסדרים לכמעט בלתי אפשרית.{{הערה|שם=autopsy524|Jeromin Zettelmeyer, Christoph Trebesch and Mitu Gulati, "The Greek debt restructuring: an autopsy", Economic Policy July 2013, pp. 524-528.}} בנוסף, יוון הגדירה תקופה של שבועיים בלבד, עד ה-[[8 במרץ]], שבמהלכה הנושים היו יכולים להודיע האם הם מקבלים או דוחים את הצעת ההסדר.{{הערה|שם=autopsy524}}
ב-[[9 במרץ]] יוון הכריזה שהושג הרוב הדרוש לצורך הסדר החוב עם הנושים שחובם היה מוסדר על ידי החוק היווני. הסכמתם של נושים אחרים, שחובם הוסדר תחת החוק האנגלי, הושגה במהלך אפריל. בסך הכל, יוון הבטיחה את השתתפותן של 96.9%
למרות ההצלחה היחסית של הסדר החוב, אי היציבות והחשש באשר ליכולתה של יוון לפרוע את חובותיה המשיכו להקשות על המאמצים לשקם את הכלכלה היוונית. תחושת אי היציבות נבעה בחלקה מהשינויים בזירה הפוליטית. ב-[[6 במאי]] 2012 נערכו ביוון בחירות כלליות לפרלמנט היווני. המפלגות המנצחות בבחירות היו מפלגת הדמוקרטיה החדשה שזכתה ב-18.85% מהקולות ומפלגת [[סיריזה]], קואליציית השמאל הרדיקלי, שזכתה ב-16.79%. תוצאות הבחירות הביאו לחששות מפני חוסר יציבות וקריסה של המערכת הפיננסית והפוליטית ביוון.{{הערה|שם=ft270512|Kerin Hope, "[https://הwww.ft.com/content/fec2a4e2-a817-11e1-b8a9-00144feabdc0 Greece warned of public finances collapse: Former prime minister says conditions are fast deteriorating]", Financial Times, May 27 2012.}} אף אחת מהמפלגות לא הצליחה לבסס קואליציה עם רוב פרלמנטרי ובעקבות זאת נערכו בחירות שוב ב-[[17 ביוני]] 2012. לאחר בחירות אלה מפלגת הדמוקרטיה החדשה הצליחה לבסס קואליציה יחד עם [[התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית]] ומפלגת השמאל הדמוקרטי. [[אנטוניס סמאראס]] מונה לראש הממשלה החדשה ב-[[20 ביוני]].
|