פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 16 בתים ,  לפני 3 חודשים
ב-1986 מונה לפרקליט הצבאי הראשי{{הערה|{{מעריב||תא"ל אמנון נבו - פרקליט צבאי ראשי|1986/11/30|00212}}}}, תפקיד אותו מילא עד 1991. זמן קצר לאחר כניסתו לתפקיד, בעקבות פרסומים בתקשורת, בחן את האישומים ב[[פרשת עיזאת נאפסו]]{{הערה|{{מעריב|יוסף ולטר ואילן בכר|גורמים בכירים • בפרקליטות הצבאית: ספיקות בתיק נאפסו|1987/04/30|00202}}}} והודיע לבית המשפט העליון שחוקרי השב"כ שיקרו ב[[משפט זוטא|משפט הזוטא]] ושטענותיו של נאפסו על העינויים בחקירתו נכונות בעיקרן.
 
במהלך כהונתו פרצה [[האינתיפאדה]] וסטרשנוב הורה לפתוח בחקירה בלא מעט מקרים בהם חיילים הואשמו בפגיעה שלא כדין בפלסטינים. במהלך שנת 1989 החליט שלא להעמיד לדין את אל"מ [[יהודה מאיר]] שעל פי הנטען הורה לשבור גפיים לעצורים פלסטיניים{{הערה|{{מעריב|עמנואל רוזן|הפרקליט הצבאי הראשי שוקל האם להעמיד לדין את אל"מ יהודה מאיר|1989/05/05|00200}}}}{{הערה|{{מעריב|אילן בכר (עיתונאי)|בג"ץ לצה"ל: מדוע לא יועמד אל"מ יהודה מאיר לדין צבאי|1989/07/17|00910}}}}. החלטתו זו נהפכה על ידי בג"ץ שקבע שהוא לקה בחוסר סבירות קיצונית{{הערה|{{מעריב|עמנואל רוזן|הפרקליט הצבאי הראשי שוקל צעדיו לאחר הבג"ץ|1989/12/25|00107}}}}.
 
בעקבות משפט גבעתי ב' בו הואשמו חיילים בהכאת פלסטינים עצורים וטענו שהפקודות הגיעו מהפיקוד הבכיר, הורה על פתיחה בחקירה נגד [[אפי איתם]]{{הערה|{{מעריב|עמנואל רוזן|מצ''ח פותחת בחקירה נגד אלוף משנה פיין|1990/10/17|00104}}}} ודרש מ[[יצחק מרדכי]] להגיב להאשמות שעלו נגדו{{הערה|{{מעריב|עמנואל רוזן|הפצ"ר זועם: מרדכי לא מגיב על ההאשמות נגדו|1991/01/13|00905}}}}. סטרשנוב ספג ביקורת רבה על שהוא פוגע בחיילי צה"ל הנאבקים בטרור. בעקבות הרצחו של [[צ'רלי שלוש]] ובמענה לביקורת שחיילים אינם יורים במקרי סכנת חיים מפחד שיועמדו לדין טען שהוא סגר עשרות תיקים של חיילים שעמדו בסכנת חיים פחותה מזו של שלוש{{הערה|{{מעריב||סטרשנוב: צרלי שלוש לא היה נשפט אם היה הורג את הרוצח מבקעה|1990/10/24|00407}}}}.
 
===לאחר פרישתו מצה"ל===
111,486

עריכות