ניסוי מבוקר הקצאה אקראית – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
סקריפט החלפות (גודלי), החלפה (אף על פי ש, היא), הסרת יידוע מתאריך |
מ ←נהלים |
||
שורה 58:
הקצאת הטיפול פירושה היחס הרצוי של הנבדקים בכל זרוע ניסוי.
הליך הקצאה אקראית אידיאלי הוא זה שישיג את המטרות הבאות:<ref
* '''מיקסום [[עוצמה סטטיסטית|כוח סטטיסטי]]''', במיוחד בניתוח תת-קבוצות. באופן כללי, גודלי קבוצה שווים מגדילים למקסימום את הכוח הסטטיסטי, עם זאת, קבוצות בגדלים לא שווים עשויות לשפר כוח סטטיסטי לניתוחים מסוימים (למשל, השוואות מרובות של פלצבו לעומת מינונים שונים באמצעות הפרוצדורה של דנט <ref>{{Cite web|last=Rosenberger|first=James|title=STAT 503 - Design of Experiments|url=https://onlinecourses.science.psu.edu/stat503/node/16|publisher=Pennsylvania State University|accessdate=24 September 2012}}</ref> ), ולעיתים הן רצויות מסיבות לא אנליטיות (למשל, כאשר מוטיבציה של חולים להירשם לניסוי תתחזק אם יש בו סיכוי גבוה יותר לקבל את טיפול הבדיקה, או כאשר סוכנויות רגולטוריות עשויות לדרוש מספר מינימלי של חולים שייחשף לטיפול).<ref name="Avins-1998">{{Cite journal|url=http://jme.bmj.com/content/24/6/401|title="Can unequal be more fair? Ethics, subject allocation, and randomized clinical trials".|last=Avins|first=A L|journal=J Med Ethics|issue=6|doi=10.1136/jme.24.6.401|year=1998|volume=24|pages=401–408|pmc=479141|pmid=9873981}}</ref>
* '''מזעור בחירת הטיה'''. זו עלולה להתרחש אם החוקרים יכולים במודע או באופן לא מודע להעדיף רישום חולים לפי זרועות הטיפול. הליך אקראיות טוב יהיה בלתי צפוי, כך שהחוקרים לא יוכלו לנחש את הקצאת הקבוצה הבאה של הנבדק לפי הקצאת הנבדקים הקודמים. הסיכון של הטיה בבחירה הוא הגבוה ביותר כאשר הקצאות הטיפול הקודמות ידועות (כמו במחקרים ללא-סמיות) או ניתנות לניחוש (למשל אם לתרופה יש תופעות לוואי ייחודיות).
שורה 66 ⟵ 67:
==== הליך הקצאה פשוט ====
זהו הליך נפוץ ואינטואיטיבי, בדומה ל'זריקת מטבע חוזרת הוגנת',<ref name="SchulzGrimes2002">{{Cite journal|url=http://www.who.int/entity/rhl/LANCET_515-519.pdf|title=Generation of allocation sequences in randomised trials: chance, not choice|journal=Lancet|issue=9305|doi=10.1016/S0140-6736(02)07683-3|year=2002|volume=359|pages=515–9|pmid=11853818}}</ref> הידוע גם בשם אקראיות מלאה או 'בלתי מוגבלת'. הוא [[סטטיסטיקה חסינה|חסין]] נגד הטיות הבחירה והמקריות. החיסרון העיקרי שלו הוא האפשרות של גודל קבוצות לא מאוזן במחקרי RCT קטנים (עם פחות מ-200 נבדקים).<ref
==== הליך הקצאה מוגבל ====
כדי לאזן גדלים קבוצתיים במחקרי RCT קטנים יותר, מומלץ ליצור צורה כלשהי של רנדומיזציה "מוגבלת".<ref name="Lachin-1988b">{{Cite journal|url=|title=Randomization in clinical trials: conclusions and recommendations|last=|first=|date=1988-12-01|journal=[[ניסויים קליניים בני זמננו|Controlled Clinical Trials]]|issue=4|doi=10.1016/0197-2456(88)90049-9|year=1988|volume=9|pages=365–74|pmid=3203526|access-date=}}</ref> הסוגים העיקריים של אקראיות מוגבלת הנמצאים בשימוש ב-RCT הם:
* '''הקצאה אקראית עם פרמוטציית בלוקים''' (ב[[אנגלית]]: permuted blocks) או '''אקראיות''' '''חסומה''' (ב[[אנגלית]]: blocked randomization): "גודל בלוק" ו"יחס הקצאה" (מספר נבדקים בקבוצה אחת לעומת הקבוצה האחרת) מוגדרים מראש, ונבדקים מוקצים באופן אקראי בתוך כל בלוק.<ref name="Schulz-2002">{{Cite journal|url=http://www.who.int/entity/rhl/LANCET_614-618.pdf|title=Allocation concealment in randomised trials: defending against deciphering|journal=Lancet|issue=9306|doi=10.1016/S0140-6736(02)07750-4|year=2002|volume=359|pages=614–8|pmid=11867132}}</ref> לדוגמה, גודל בלוק של 6 וקצב הקצאה של 2:1 יוביל להקצאה אקראית של 4 נבדקים לקבוצה אחת ו -2 לאחרת. סוג זה של אקראיות יכול להיות משולב עם "אקראיות מרובדת", למשל לפי אתר, במחקר רב אתרים (ב[[אנגלית]]: multicenter trial), כדי להבטיח איזון טוב של מאפייני המשתתפים בכל קבוצה.<ref>{{צ-מאמר|שם=CONSORT 2010 Explanation and Elaboration: updated guidelines for reporting parallel group randomised trials|קישור=http://www.bmj.com/cgi/doi/10.1136/bmj.c869|כתב עת=BMJ|שנת הוצאה=2010-03-23|עמ=c869–c869|כרך=340|doi=10.1136/bmj.c869|מחבר=D. Moher, S. Hopewell, K. F Schulz, V. Montori}}</ref> מקרה מיוחד של הליך ''אקראיות חסומה'' ממוחשב הוא הקצאה אקראית שבה המדגם כולו מטופל כבלוק אחד.<ref name="Schulz-2002" /> החסרון העיקרי בהליך אקראיות חסומה הוא שגם אם גודלי הבלוקים גדולים ומגוונים באופן אקראי, ההליך עלול להוביל להטיית בחירה.<ref name="Lachin-1988a">{{Cite journal|url=|title=Statistical properties of randomization in clinical trials|last=Lachin JM|first=|date=1988-12-01|journal=[[ניסויים קליניים בני זמננו|Controlled Clinical Trials]]|issue=4|doi=10.1016/0197-2456(88)90045-1|year=1988|volume=9|pages=289–311|pmid=3060315|access-date=}}</ref> חסרון נוסף הוא כי ניתוח נאות של נתונים מ-RCT של אקראיות חסומה דורש ריבוד לפי בלוקים.<ref name="Lachin-1988b">{{Cite journal|title=Randomization in clinical trials: conclusions and recommendations|journal=[[Controlled Clinical Trials]]|issue=4|doi=10.1016/0197-2456(88)90049-9|year=1988|volume=9|pages=365–74|pmid=3203526}}</ref>
* שיטות '''הקצאה אקראית מסתגלת של מטבע-מוטה''' (מהן '''הקצאה אקראית''' '''מהכד''' - ב[[אנגלית]]: urn randomization - היא הנפוצה ביותר): בשיטות לא נפוצות אלו, ההסתברות להיות מוקצה לקבוצה נעשית קטנה יותר אם הקבוצה מיוצגת יתר על המידה (וגם להפך, נעשית גדולה יותר אם הקבוצה אינה מיוצגת כראוי).<ref name="Schulz-2002" /> שיטות אלו נחשבות פחות מושפעות מהטיית הבחירה מאשר אקראיות חסומה.<ref name="Lachin-1988b" />
| |||