משבר החוב של יוון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Politheory1983 (שיחה | תרומות) |
Politheory1983 (שיחה | תרומות) |
||
שורה 187:
למרות ההצלחה היחסית של הסדר החוב, אי היציבות והחשש באשר ליכולתה של יוון לפרוע את חובותיה המשיכו להקשות על המאמצים לשקם את הכלכלה היוונית. תחושת אי היציבות נבעה בחלקה מהשינויים בזירה הפוליטית. ב-[[6 במאי]] 2012 נערכו ביוון בחירות כלליות לפרלמנט היווני. המפלגות המנצחות בבחירות היו מפלגת הדמוקרטיה החדשה שזכתה ב-18.85% מהקולות ומפלגת [[סיריזה]], קואליציית השמאל הרדיקלי, שזכתה ב-16.79%. תוצאות הבחירות הביאו לחששות מפני חוסר יציבות וקריסה של המערכת הפיננסית והפוליטית ביוון.{{הערה|שם=ft270512|Kerin Hope, "[https://הwww.ft.com/content/fec2a4e2-a817-11e1-b8a9-00144feabdc0 Greece warned of public finances collapse: Former prime minister says conditions are fast deteriorating]", Financial Times, May 27 2012.}} אף אחת מהמפלגות לא הצליחה לבסס קואליציה עם רוב פרלמנטרי ובעקבות זאת נערכו בחירות שוב ב-[[17 ביוני]] 2012. לאחר בחירות אלה מפלגת הדמוקרטיה החדשה הצליחה לבסס קואליציה יחד עם [[התנועה הסוציאליסטית הפאן-הלנית]] ומפלגת השמאל הדמוקרטי. [[אנטוניס סמאראס]] מונה לראש הממשלה החדשה ב-[[20 ביוני]].
הקמת הממשלה החזירה את היציבות הפוליטית, אבל המשבר הפוליטי כולו פגע ביישום של תוכנית החילוץ ועיכב אותה. יישום תוכנית ההפרטה במסגרת מדיניות הצנע ויישום הרפורמות היווניות התעכבו. בנוסף, מדינות האיחוד וקרן המטבע עיכבו העברות כספים שהותנו ביישום מדיניות הצנע. בעיה נוספת הייתה ההעמקה של המיתון, מה שהקשה עוד יותר על עמידה בתוכנית התשלומים של החוב.{{הערה|שם=Gbank101|Bank of Greece, "[http://www.lse.ac.uk/europeanInstitute/research/hellenicObservatory/CMS%20pdf/Publications/The-Chronicle-Of-The-Great-Crisis.pdf The Chronicle of the Great Crises, 2008-2013]", pp. 101ff.}}{{הערה|שם=autopsy540|Jeromin Zettelmeyer, Christoph Trebesch and Mitu Gulati, "The Greek debt restructuring: an autopsy", Economic Policy July 2013, pp. 540ff.}} כתוצאה מתנאים אלה המוסדות האירופיים (הטרויקה) החליטו על מימון של קנייה-מחדש של החוב (debt buyback) על ידי הממשלה היוונית. הרעיון הוא שהממשלה היוונית תקנה בהנחה משמעותית חלק גדול מאגרות החוב המוחזקות על ידי גופים פרטיים. הקנייה-מחדש יצאה לפועל ב-[[12 בדצמבר]]. יוון השתמשה ב-11.3 מיליארד אירו שקיבלה ממנגנון היציבות הפיננסית האירופית כדי לקנות אגרות חוב בסך 31.9 מיליארד אירו. באופן זה יוון הפחיתה משמעותית את חובה ב-9.5% מהתוצר.{{הערה|שם=autopsy540}}{{הערה|שם=wsj111212|Stelios Bouras, Costas Paris and Matthew Dalton, "[http://www.wsj.com/articles/SB10001424127887324024004578173080175399670 Greece's Buyback Effort Advances]", The Wall Street Journal, December 11 2012}}{{הערה|שם=reuters121212| Matthias Sobolewski and George Georgiopoulos, "[http://www.reuters.com/article/us-greece-debt-idUSBRE8BB0I720121212 Greece's lenders call bond buyback a success, endorse aid]", Reuters, December 12 2012}}
בעקבות ההצלחה של הקנייה-מחדש, אישרו מנהיגי מדינות גוש האירו ב-[[13 בדצמבר]] העברה של 49.1 מיליארד אירו ליוון.{{הערה|שם=bbc131212|BBC News, "[http://www.bbc.com/news/business-20706994 Greece bailout funds approved]", 13 December 2012.}} ההחלטה לאשר את ההעברה התקבלה גם בעקבות האישור של '''חבילת הצנע השביעית''' על ידי הפרלמנט היווני, באוקטובר 2012. צעדי הצנע כללו הרעה נוספת בתנאי הפנסיה והשכר של העובדים ביוון.{{הערה|[http://www.labourlawnetwork.eu/national%3Cbr%3Elabour_law/national_legislation/legislative_developments/prm/109/v__detail/id__2622/category__14/index.html Severance pay], European Labour Law Network.}}
| |||