ויקיפדיה

שירות המילואים בישראל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Ronaveh (שיחה | תרומות)
214 עריכות
←‏חובת שירות המילואים: הוספת תרשים: מספר הרשומים למילואים כשיעור מהיהודים תושבי היישוב
קידוד קישורים, סקריפט החלפות (, מיסים)
שורה 3:
[[קובץ:Flickr - Government Press Office (GPO) - Backgammon in Beirut.jpg|שמאל|ממוזער|300px|חיילי מילואים של צה"ל משחקים [[שש בש]] בזמן [[מלחמת לבנון הראשונה]], אוקטובר [[1982]]]]
[[קובץ:PikiWiki Israel 4332 End of yom kipur war 1974.jpg|300px|ממוזער|חיילי מילואים של צה"ל חוזרים אל [[חצי האי סיני]] מ[[מצרים]] לאחר [[מלחמת יום כיפור]], אפריל [[1974]]]]
מבין המסיימים שירות סדיר ב[[צבא הגנה לישראל|צה"ל]], כרבע משובצים ב[[כוחות מילואים|כוחות המילואים]] שלו, לשם תגבור הצבא הסדיר במצב חירום: [[מלחמה]], [[מבצע צבאי]] או [[אסון טבע]]; ובשגרה: אימונים והכשרות, ששיעורם בשנת 2018 היה 64% מימי המילואים,{{הערה|שם=נתוני2018|[https://www.idf.il/87392/ הודעת צה"ל ביום ההוקרה למערך המילואים 2019]}} {{הערה|ב-2017, 70%{{הערה|שם=עמית2018}}}} [[ביטחון שוטף]] ופעילויות נוספות. חלק מחיילי המילואים מגויס ליחידות שבהן שרתו בשירות סדיר וחלק אחר מגויס לשירות ביחידות מילואים. מבין חיילי מערך המילואים, כרבע משרתים 20 ימים ומעלה בכל שלוש שנים. אוכלוסיית המשרתים, אשר ביצעה בשנת 2018 כשני מיליון ימי מילואים,{{הערה|שם=נתוני2018}}{{הערה|1.8 מיליון ימים בשנת 2017, מערכת אתר צה"ל, [https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9Dאתרים/%D7%90%D7%92%D7%A3אגף-%D7%9B%D7%95%D7%97כוח-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9Dהאדם/%D7%A8%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%AAרשימת-%D7%94%D7%98%D7%91%D7%95%D7%AAהטבות-%D7%9C%D7%90%D7%A0%D7%A9%D7%99לאנשי-%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9Dמילואים/ לכבוד שבוע ההוקרה למילואים], 1 במאי 2018}} מונה 400,000 איש{{הערה|שם=טופולנסקי2015}} שגילם הממוצע 32. היא מהווה 70% מסדר כוחות צה"ל, ו-17% ממנה קצינים.{{הערה|מערכת אתר צה"ל, [https://www.idf.il/%D7%90%D7%AA%D7%A8%D7%99%D7%9Dאתרים/%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9Aמערך-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9Dהמילואים/%D7%99%D7%95%D7%9Dיום-%D7%94%D7%94%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%94ההוקרה-%D7%9C%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9Aלמערך-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9Dהמילואים/ יום ההוקרה לאנשי המילואים], 1 במאי 2018}} בעקבות צמצום היקף ימי המילואים ב-83% בין השנים 2004 ו-2017, צה"ל הפחית הוצאותיו בארבעה מיליארד שקלים, שכן עלותו של יום מילואים לצבא היא כ-500 שקלים.{{הערה|שם=עמית2018|חגי עמית, [https://www.themarker.com/allnews/.premium-1.6595671 המיליארדים הסודיים של צה"ל: לאן נעלמו המילואימניקים?], TheMarker, אוקטובר 2018}}
 
שירות נשים במילואים היה נדיר עד לאמצע שנות ה-90, אז נפתחו מקצועות צבאיים רבים בפניהן, אגב כך שרבות מהחיילות נדרשו להסכים לשירות מילואים לאחר שחרורן כתנאי לקבלת תפקידים מסוימים. לצד זאת שיעור הנשים במערך המילואים גדל מכאחוז בודד בשנת 2002, ל-7% בשנת 2012{{הערה|שם=אלמוג|סהר אלמוג, "למעלה מאלף מהמילואימניקים הפעילים: מעל גיל 60", [[במחנה]], 2 במאי 2013}} ועד כדי 16% בשנת 2015. בשנת 2018 ביצעו נשים כ-9% מכלל ימי המילואים ותפקידן השכיח היה קצינת משאבי אנוש.{{הערה|שם=נתוני2018}}{{הערה|תפקידיהן הנפוצים בשנת 2017 היו תצפיתנית, קצינת רגלים ועובדת חדר מבצעים{{הערה|שם=יהושע2016}}}}
שורה 20:
===שחיקה במודל צבא העם===
[[קובץ:Miluim 2016 v9.svg|מסגרת|מספר המשרתים במילואים (באלפים) ושיעורם באוכלוסייה הכללית (נתוני 2016){{הערה|שם=יהושע2016|יוסי יהושוע, [https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4809503,00.html לא כולל שירות מילואים], ידיעות אחרונות, מאי 2016. [http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st02_03&CYear=2016 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 2016 - מספר 67 פרק 2, לוח 3]}}]]
[[קובץ:שיעור משרתי מילואים לפי יישוב 3.png|מסגרת|מספר הרשומים למילואים כשיעור מהיהודים תושבי היישוב, 2016{{הערה|התרשים על סמך עיבוד נתוני 2016 שצה"ל פירסם לתקשורת (אמיר בוחבוט, [https://news.walla.co.il/item/3063867 הנתונים נחשפים: תל אביב מובילה באחוז משרתי המילואים בצה"ל], 11 במאי 2017, [[וואללה!NEWS]]), ועל [https://www.cbs.gov.il/he/settlements/Pages/default.aspx?subject=%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%94אוכלוסייה אומדני האוכלוסין לסוף שנת 2016 של הלשכה המרכזית לסטטיטיקה]. עבור הנתון הכלל ארצי ונתון יתר היישובים, החישוב מבוסס על מספר משרתי המילואים בו נקב האלוף טופולנסקי.{{הערה|שם=טופולנסקי2015}} התחשיב מוטה בכך שאינו מביא בחשבון את הלא-יהודים בגודל אוכלוסיית כל יישוב, ככל שיש קבוצות כאלה באוכולוסיה המשתתפות במילואים, אלא שככל הנראה מדובר בהטייה לא משמעותית, והיא כנראה עוד פחות משמעותית בהיבט השוואת שיעור ההשתפות בין היישובים.}}]]
 
מבחינת המצב החקיקתי בישראל{{הערה|כך על פי חוק שירות ביטחון, תשמ"ו-1986 וחוק שירות המילואים, תשס"ח–2008.}} והנורמות החברתיות המקובלות בה, שירות סדיר ושירות מילואים הם חובה החלה על רוב אזרחי ותושבי ישראל על בסיס אתוס "[[מודל צבא העם|צבא העם]]". העקרונות המרכזיים של אתוס זה הם:{{הערה|דוח הוועדה לבחינת סוגיית קיצור שירות החובה בצה"ל, 2006 ,עמ' 12}} גיוס חובה אוניברסלי; מירב הכוח הלוחם אינו שכיר; הצבא איננו סקטוריאלי; הוא מהווה מימוש של אתוס לאומי של תרומת הפרט לחברת הכלל, במיוחד לאור הכרה בחשיבות מאמצי הביטחון; והוא יוצר חוויה קולקטיבית. בעוד שמודל זה היה זה מכבר לאחד מסימני ההיכר של צה"ל,{{הערה|הכנסת, מרכז המחקר והמידע, [http://knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m01416.pdf הצעת חוק המילואים - סוגיות ערכיות בגיוס בררני], 2006}} תמורות בצבא ובחברה הישראלית גרמו לשחיקה ניכרת באתוס זה, בעיקר בכוחות המילואים, כפי שניתן ללמוד מדברי ראש אגף כוח אדם בצה"ל, האלוף [[אבי זמיר]], בשנת 2011:{{הערה|מתוך [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4073106,00.html ישיבה מיוחדת של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת], 24 במאי 2011}} "[...] בשירות החובה עדין מתקיים צבא העם. היבטים רבים של צבא העם בשירות המילואים כמעט ולא מתקיימים מעבר למרכיב האישי וההתנדבותי".
 
במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] חלה ירידה הדרגתית במספר ימי המילואים השנתיים שהביאה עמה דיון ציבורי בשאלה "כל העם צבא?",{{הערה|המכון הישראלי לדמוקרטיה, [https://www.idi.org.il/media/5883/%D7%9B%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%9D%D7%A6%D7%91%D7%90כלהעםצבא.pdf כל העם צבא? שרות המילואים בישראל], 2002, עמוד 11}} שהתשובה עבורה היא לא מוחלט.{{הערה|שאול ברונפלד, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/2/110472.pdf מילואים: בעיית שיח של כלכלנים ושל אנשי צבא], מערכות 390, יולי 2003}} הגורמים לירידה בהיקף שירות המילואים ויצירת אי-שוויון בנטל ברוכים בחלקם: שיפור מסוים במצב האסטרטגי, הטמעה בצה"ל של מערכות עתירות טכנולוגיה שאינן דורשות כוח אדם רב או שאינן מתאימות להפעלה בידי אנשי מילואים, גידול ניכר באוכלוסייה ומכאן שגם במחזורי הגיוס, ולחץ תקציבי לחסוך בימי מילואים. זאת לצד ירידה במוטיבציה לשרת ונטיית הישראלים "לעשות לביתם".{{הערה|חגי עמית, [https://www.themarker.com/markerweek/1.2010755 הפצצה המתקתקת של המילואימניקים: לא מתגייסים בשביל כסף, אבל בלי כסף לא נתגייס], TheMarker, מאי 2013}} כמו כן, כחלק מהרגישות החברתית הגוברת לחללים צבאיים, הממשלה נוטה להרחיק לעיתים את אנשי המילואים מזירות הלחימה הרגישות בשל העלויות הפוליטיות הכרוכות בהצבתם שם.{{הערה|יגיל לוי, [http://www.inss.org.il/he/publication/%D7%A6%D7%91%D7%90צבא-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9Dהמילואים-%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%A2שוקע/ צבא המילואים שוקע], צבא ואסטרטגיה, כרך 3, גיליון 3, המכון למחקרי ביטחון לאומי, דצמבר 2011}}{{הערה|עמוס הראל, [https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.6787105 קצין מילואים בכיר: בצה"ל מספרים סיפורים על היכולת ולא יודעים לקבל ביקורת], [[הארץ]], דצמבר 2018}} כל ההתפתחויות האלה מאפשרות כיום לשמור על רמת הביטחון הדרושה תוך גיוס חלקים הולכים וקטנים מהעם למילואים ולשירות חובה. יתר על כן, [[חוק שירות המילואים]], שנחקק בשנת 2008, הגביל את סמכות המדינה לגייס אנשי מילואים, וקבע תגמול נוסף למשרתים, כך שהעיקרון של צבא מקצועי החל להתמסד מעבר לפרקטיקה שבאה לידי ביטוי עוד קודם לכן. החוק עיגן את נטיית הצבא להפעיל שירות מילואים בררני, כך שצעירים המתעקשים על שחרור ממילואים, פטורים ברוב המקרים, גם אם רשמית חלה עליהם חובה לשרת. המנגנון לכך נובע מניסוח החוק, לפיו לצבא מותר לקרוא לשירות מילואים רק בשעת חירום, לשם תעסוקה מבצעית ולאימונים, כך שמגמת הצבא לשחרר חיילי מנהלה בתפקידים שונים תואמת את הנחיות החוק. זאת ועוד, חוק שירות המילואים מחייב את צה"ל לשמור על כשירותם של אנשי המילואים, ובכך מאלץ אותו לשחרר חיילים רבים שלא ניתן לאמן מבלי לחרוג מהמגבלות התקציביות. מדיניות זו באה לידי ביטוי, בין היתר, במימוש תהליך "מיקוד המצבות" בהמלצת ועדת [[רוני נומה]] משנת 2014.{{הערה|אופיר קבילו, כוח האדם במערך המילואים: מהתנהלות לניהול, מתוך [http://www.inss.org.il/he/publication/the-israeli-military-reserves-what-lies-ahead/ מערך המילואים לאן?], עורכים: מאיר אלרן, כרמית פדן, הושע פרידמן בן שלום, רוני טיארג'אן, מזכר 183, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, אוקטובר 2018}} התהליך מגביל את כוח האדם ביחידת מילואים ל-120% מהתקן, שקודם לתהליך זה הגיע אף לכדי 200% בחלק מהיחידות, וזאת מבלי להפחית את מספר היחידות במערך. "מיקוד המצבות" דורש מהחיילים הנותרים שיעור התייצבות גבוה יותר, ובכך משפר את כשירותם, אלא שהוא גם מגדיל את העומס על כל אחד מהם, ומפריע לקיום הטקטי של יחידת המילואים, שכן חיילי מילואים מתקשים לעיתים להתנתק משגרת חייהם ולהתייצב לשירות.{{הערה|תת-אלוף (במיל') שוקי בן ענת, קצין מילואים ראשי בשנים 2008 - 2013: "אם יחידות המילואים עבדו עד אז על סד"כ שהיווה 140%-150% מהצורך האמיתי שלהן — אמרו להן 'תרדו ל-120%'. רק שסד"כ כזה לא מספיק לקיום טקטי של יחידת מילואים. בעולם המילואים אנו יודעים שאשתו של אחד נמצאת בהריון והשני חייב להיות בעסק. עודף של 20% לא מספיק כדי לקיים יחידת מילואים." מתוך: חגי עמית, [https://www.themarker.com/allnews/.premium-1.6595671 המיליארדים הסודיים של צה"ל: לאן נעלמו המילואימניקים?], TheMarker, אוקטובר 2018}} מעבר לכך, יש שיטענו כי לצבא תפקיד פעיל אף יותר במעבר ההדרגתי ממודל של גיוס חובה לצבא התנדבותי.{{הערה|יגיל לוי, [http://www.law.idf.il/SIP_STORAGE/files/9/1709.pdf "צבא העם" נגד גיוס החובה], משפט וצבא, כתב העת של הפרקליטות הצבאית, גיליון 21(א), ינואר 2015}}
 
על סמך נתוני השירות הצבאי, ניכר כי חל צמצום משמעותי בשוויון בנטל. ממידע שפרסם צה"ל בשנת 2017 עולה כי שיעור הגיוס המשוקלל של גברים ונשים לשירות סדיר עומד על כ-65% מפוטנציאל הגיוס,{{הערה|הודעת ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, [http://m.knesset.gov.il/Activity/committees/ForeignAffairs/News/pages/pr250117.aspx שיעור הגיוס המשוקלל לצה"ל: 65%], 25 בינואר 2017}} המהווה לראשונה בתולדות המדינה פחות ממחצית האוכלוסייה הכללית בגילאי הגיוס.{{הערה|רועי שרון ו[[כרמלה מנשה]],[http://www.kan.org.il/Item/?itemId=25248 לראשונה: יותר ממחצית מבני ה-18 לא מתגייסים לצה"ל], כאן, תאגיד השידור הישראלי}} לעומת חיילי השירות הסדיר, שיעור המשרתים באופן פעיל במילואים הוא קטן אף יותר: בשנת 2014 היו כ-180,000 משרתי מילואים "פעילים",{{הערה|1=לפי דברי ההסבר שנלוו ל[http://main.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=lawsuggestionssearch&lawitemid=562835 הצעת חוק שירות המילואים (תיקון – משרת מילואים פעיל), התשע"ה–2015] שהונחה על שולחן הכנסת ה-20.}} אשר שירתו 20 ימי מילואים ומעלה בתקופה בת שלוש שנים. לשם השוואה, באותה שנה חיו בישראל 1,694,000 יהודים (גברים ונשים) בגילאים 20-40{{הערה|1=[http://www.cbs.gov.il/reader/shnaton/templ_shnaton.html?num_tab=st02_03&CYear=2015 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, שנתון סטטיסטי לישראל 2015 - מספר 66 פרק 2, לוח 3]}} שאמורים להוות את רוב "פוטנציאל השירות" של מערך המילואים, אלא שמספר המשרתים הפעילים מהווה רק 10.6% מקבוצת אוכלוסייה זו, וכ-2% מהאוכלוסייה הכללית. על אף הרגישות הציבורית בנושא, צה"ל פרסם בשנת 2016{{הערה|יוסי יהושוע, [https://www.yediot.co.il/articles/0,7340,L-4809503,00.html לא כולל שירות מילואים], ידיעות אחרונות, מאי 2016.}} כי מתוך 2.1 מיליון האזרחים בגיל 21 עד 45 ששירתו בצבא, פחות מרבע היו רשומים אז למילואים, ורק שישה אחוזים שירתו במילואים במשך 20 יום לפחות בשלוש השנים הקודמות. שיעורם באוכלוסייה של המשרתים הפעילים במילואים היה 1.5%.{{הערה|בהתייחס לנתוני צה"ל המצוטטים, 6% מתוך 2.1 מיליון הם 1,260,000 משרתי מילואים פעילים. על פי אחזור ממאגר הנתונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה גודלה של אוכלוסיית ישראל במועד זה היה 8,540,200.}} בשנת 2017 שיעור המשוחררים משירות סדיר המשרתים יותר מ-20 ימי מילואים בשלוש שנים ירד לכדי 5%.{{הערה|שם=עמית2018}} מגמה זו צפויה להמשך, כך לדברי ראש אגף כוח האדם בצה"ל, האלוף [[חגי טופולנסקי]], משנת 2015:{{הערה|שם=טופולנסקי2015| תומר הדר, [https://www.calcalist.co.il/marketing/articles/0,7340,L-3651851,00.html ראש אכ"א בצה"ל: רבע מהבנים ושליש מהבנות מתחמקים מגיוס], כלכליסט, 08/02/2015}} "האימונים יורחבו, כוח האדם יצומצם ב-20% והתגמול יוגדל. מי שרוצה לעשות מילואים מוזמן לעשות זאת. אנו עוברים לנבחרת מילואים איכותית יותר, ומתוגמלת יותר". לאור נתוני הגיוס, הצהרות קציני צה"ל בכירים ומדיניות תגמול אנשי המילואים, נראה כי מערך המילואים עובר בשנים האחרונות למודל גיוס בררני, שהוא בחלקו מודל שירות התנדבותי ובחלקו מודל שירות מקצועי.
שורה 31:
ישנן מספר סיבות המקנות פטור משירות המילואים:
* '''פטור מחמת גיל''' - גיל הפטוֹר החוקי משירות מילואים לגברים הוא 40 לחיילים, 45 לקצינים, ו-49 לתפקידים מסוימים שקבע [[שר הביטחון]] באישור [[ועדת החוץ והביטחון]] (בעיקר תפקידים במערך ה[[רפואה]], [[נהג]]י רכבים כבדים, מכונאים ו[[טכנאי]]ם). נשים רווקות משרתות במילואים עד לגיל 24 (או 34 במקצועות מיוחדים), אף שעל פי חוק ניתן לזמנן עד גיל 38. לצד זאת, אלפי מקבלי פטור ממילואים בשל גילם בוחרים להמשיך ולהתנדב למילואים מדי שנה. בעבר, עמד גיל הפטוֹר ממילואים על 54 לגבר ו-38 לאשה, ואולם לא ניתן היה לזמן חייל מילואים מעל גיל 41 שעדיין משרת ביחידה קרבית לפחות עשר שנים, וחייל מילואים מעל גיל 48 שבעבר שירת ביחידה קרבית לפחות עשרים שנה, אלא אם נתן הסכמתו לכך. לאורך השנים הקדים צה"ל מיוזמתו את הגיל המרבי שבו נקראים גברים חיילי מילואים לשירות, כך שגיל הפטוֹר (המוקדם) לגברים הועמד על 40 לחיילים, 42 לקצינים קרביים, 45 לקצינים עורפיים, 48 למשרתים במערכי [[הגמ"ר]] (הגנה מרחבית) וביחידות מחוץ לצבא, ו-51 ל[[רופא]]ים. בשנת 2008 אישרה הכנסת את [[חוק שירות המילואים]], ומאז חלים גילאי הפטור הקבועים כיום.
 
* '''פטור מחמת הריון לנשים''' - נשים במהלך [[הריון]] או אחריו אינן משרתות. למרות זאת, נשים רבות מתנדבות להמשיך בשירות מילואים גם לאחר לידת הילד הראשון (במיוחד בתפקידים כמו רופאה או קצינת נפגעים).
* '''פטור מחמת אי כשירות רפואית''' - בדומה לתהליך המקובל בשירות הסדיר, חייל הנמצא בלתי כשיר רפואית לשירות שלו ונקבע לו [[פרופיל 21]], יחדל מלשרת במערך המילואים. כמו כן, בעלי פרופיל 45 עם סעיף נפשי, פטורים גם הם אוטומטית משירות המילואים (אם כי סיבת הפטור שלהם תהיה "צמצום כוחות המילואים" ולא אי כשירות רפואית).
שורה 43 ⟵ 42:
התגמולים הניתנים לחיילי מילואים נחלקים לשני סוגים: תגמולים מ[[המוסד לביטוח לאומי]], שנועדו לפצותם על אובדן הכנסות, ותגמולים נוספים, המוענקים למי ששירתו מספר רב של ימי מילואים, כאות הוקרה על תרומתם.
 
על פי [[חוק הביטוח הלאומי]], משלם [[המוסד לביטוח לאומי]] תגמולי מילואים לחיילי המילואים, כתחליף למשכורת שאינה משולמת להם בתקופה זו. ל[[שכיר]] משולמים תגמולי המילואים באמצעות מעבידו, במועד השגרתי לתשלום המשכורת, ול[[עצמאי]] - ישירות מהמוסד לביטוח לאומי, על-פי תביעה שהוא מגיש עם שובו משירות המילואים.
 
התגמול מועבר על פי החלק היחסי של ימי המילואים בשכרו החודשי של חייל המילואים, לפי ממוצע משכורותיו בשלושת החודשים הקודמים לשירות המילואים. התעריף ליום מילואים שווה לשכר החודשי חלקי 30, בעוד התעריף המקובל ליום עבודה שווה לשכר החודשי חלקי 25 או 22. הסיבה לכך היא שבחישוב תגמולי המילואים מובאים בחשבון גם ימי [[מנוחה שבועית|המנוחה השבועית]], שהם חלק מתקופת המילואים. בשירות מילואים שאורכו אינו מספר שלם של שבועות, כדי למנוע פגיעה בשכר החייל, גובה התגמול מחושב על ידי חלוקת מספר ימי המילואים בשבע. אם אין [[שארית (חילוק)|שארית]], יועבר התשלום כרגיל, כלומר מכפלת ימי השירות בתעריף היומי; אם השארית היא 6, ישולם התגמול גם עבור יום נוסף; אם השארית היא בין 1 ל-5, תוכפל השארית ב-1.4 (כך, לדוגמה, חייל ששירת 4 ימים, יקבל תגמול עבור 4*1.4 ימים, שהם 5.6 ימים).
שורה 51 ⟵ 50:
* איש מילואים שבשלושת החודשים שקדמו לשירותו חלה עלייה במשכורתו ימצא עצמו נפגע, שכן גובה התגמול מחושב על סמך ממוצע משכורות אלה, אלא אם מעסיקו יבחר לממן הפרש זה מכיסו. לעומת זאת, חייל מילואים שמשכורתו קָטְנָה ברבעון הקודם לשירות יקבל תגמול העולה על השכר שהיה מקבל אילו לא היה יוצא לשרת.
 
חייל מילואים שלא עבד קודם צאתו למילואים ([[סטודנט]], למשל), או ששכרו נמוך, מקבל תגמולי מילואים על-פי התגמול המזערי, שהוא 68% מ"הסכום הבסיסי" - סכום המוגדר בחוק הביטוח הלאומי, מתעדכן מדי שנה על פי עליית [[מדד המחירים לצרכן]] ועומד על 5,898 ש"ח לחודש וליום - 196.61 ש"ח (החל ב-01/01/2018).
 
===תגמול נוסף ותגמול מיוחד===
שורה 59 ⟵ 58:
 
===מילואים בתנאי קבע===
לחיילי מילואים הנדרשים לשירות מילואים ממושך מוצע לעיתים לשרת ב'''מילואים בתנאי קבע''' (מת"ק) - שירות מילואים שבו במקום התגמולים המתוארים לעיל מקבל חייל המילואים תשלום זהה לתשלום שהיה מקבל אילו התגייס ל[[שירות קבע]] בתקופה זו.
 
===קצבאות לחייל מילואים שנפגע===
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/שירות_המילואים_בישראל"