התיקון לשוויון זכויות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בדווח->בדיווח - תיקון תקלדה בקליק |
|||
שורה 50:
בוועידה הלאומית הדמוקרטית ב-1960 עלתה לדיון הצעה לאימוץ התיקון לשוויון זכויות אולם היא נדחתה על ידי אופוזיציה חזקה שכללה את [[האיגוד האמריקאי לחירויות אזרחיות|האיגוד האמריקאי לחירויות האזרח]] וארגוני המורים, האחיות וקבוצות עובדים נוספות וכן על ידי אגף הנשים של הכנסייה המתודיסטית, והמועצות הלאומיות של הנשים היהודיות, הקתוליות והאפרו-אמריקאיות.{{הערה|{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=LF8ov6Vc4YQC&pg=PA209|title=A Room at a Time: How Women Entered Party Politics|publisher=Rowman & Littlefield|year=2002|isbn=978-0-8476-9805-9|page=209|author=Jo Freeman}}}} התומכים הדמוקרטים בתיקון דרשו מהמועמד לנשיאות [[ג'ון פיצג'רלד קנדי|ג'ון פ. קנדי]] להכריז על תמיכה בתיקון אף על פי שלא היה להם רוב בוועידה. ב-21 באוקטובר 1960 כתב קנדי ליושבת ראש מפלגת הנשים הלאומית מכתב בו הביע תמיכה בתיקון.{{הערה|{{cite web|url=http://www.presidency.ucsb.edu/ws/index.php?pid=74146|title=Letter to Mrs. Emma Guffey Miller, Chairman of the National Woman's Party|date=October 21, 1960|website=ucsb.edu|author=Kennedy, John F}}}} עם בחירתו הוא מינה את אסתר פיטרסון לאישה בכירה ביותר בממשל. פיטרסון התנגדה בפומבי לתיקון לשוויון זכויות משום שהאמינה כי הוא יחליש את חוקי המגן.{{הערה|שם=fofweb.com|{{cite web|url=http://www.fofweb.com/History/MainPrintPage.asp?iPin=awhm0502&DataType=Women&WinType=Free|title=Peterson, Esther Eggertsen|publisher=Infobase Learning|work=Facts on File History Database}}}} בסופו של דבר, קשריו של קנדי עם איגודי העובדים הובילו לכך, שהלכה למעשה, הממשל לא תמך ב-ERA.{{הערה|{{cite book|url=https://books.google.com/books?id=PEojQDou7MIC&pg=PA864|title=Encyclopedia of the Kennedys: The People and Events That Shaped America|publisher=ABC-CLIO|year=2012|page=864|author=Joseph M. Siracusa}}}}
כמחווה לתומכות בשינוי החוקה, מינה קנדי את [[הוועדה הנשיאותית למעמד האישה]] (Presidential Commission on the Status of Women) על מנת לחקור את אפליה על בסיס מגדרי בארצות הברית. בראש הוועדה עמדה [[אלינור רוזוולט]] שהתנגדה לתיקון לחוקה אך לא יצאה בפומבי נגדו ובשנות השישים המוקדמות. רוזוולט הודיעה כי בשל מעמדם החזק של ארגוני העובדים, היא מאמינה שה-ERA כבר אינו מהווה איום לנשים כמו בעבר ועל כן היא לא מתנגדת לקדם את התיקון בחוקה. עם זאת,
== אישור הקונגרס ==
|