הבדלים בין גרסאות בדף "עמון"

נוספו 7,274 בתים ,  לפני 8 חודשים
מ
הרחבה, עריכה, הוספת מקור, קטגוריה
מ (שוחזר מעריכות של 212.179.174.205 (שיחה) לעריכה האחרונה של אליפז התימני)
תגית: שחזור
מ (הרחבה, עריכה, הוספת מקור, קטגוריה)
תגיות: עריכה חזותית לבדיקה נוספת
[[קובץ:Levant_830-HE.svg|שמאל|ממוזער|250px|מפת המזרח הקדום, ארץ עמון מימין באמצע, בצבע סגול בהיר]]
'''בני עמון''' הוא [[עם]] שמי קדום אשר יצא מה[[מדבר]] הסורי-ערבי ב[[האלף ה-2 לפנה"ס|אלף ה-2 לפנה"ס]] והקים ממלכה ב[[עבר הירדן]], שבירתה הייתה [[רבת עמון]]. ממלכתם התקיימה מ[[המאה ה-13 לפנה"ס]] עד לשנת [[334 לפנה"ס]].
 
== ההיסטוריה של בני עמון ==
על פי המסופר ב[[מקרא]] ב[[ספר בראשית]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יט}}}}, העמונים הם צאצאי "בן עמי", בן [[לוט ובנותיו|בתו הצעירה]] של [[לוט]] מ[[גילוי עריות]] אתו. על פי המקרא שררה איבה בין עמון ל[[ישראל]], ולהם היסטוריה ארוכה של סכסוך גבולות. על [[שאול]] מסופר במקרא שנלחם ב[[נחש העמוני]] ליד יבש גלעד{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|יא}}}} . על [[יפתח הגלעדי|יפתח]] השופט מסופר שלחם בהם, אבל לא כבשם באופן סופי. על [[דוד המלך]] מסופר שכבש את כל ארצם. לאחר התפלגות [[ממלכת ישראל]], עמון הייתה עצמאית. [[עוזיהו]] מלך יהודה (784–757 לפנה"ס) הכניע את העמונים והם שלמו מס לו ולבנו [[יותם (מלך יהודה)|יותם]] מלך יהודה (757–741 לפנה"ס). העמונים השתתפו יחד עם ה[[בבלים]] במלחמה נגד [[יהויקים]] מלך יהודה (609–599 לפנה"ס).
על פי המסופר ב[[מקרא]] ב[[ספר בראשית]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יט}}}}, העמונים הם צאצאי "בן עמי", בן [[לוט ובנותיו|בתו הצעירה]] של [[לוט]] מ[[גילוי עריות]] אתו.
 
נראה שיש להבדיל בין בני עמון (על פי אבי האומה: "בן עמי") לעמונים, שהיו כנראה עם אחר בתקופת המקרא, והראיה לכך מהופעת שניהם, זה לצד זה, בפסוק אחד<ref>דברי הימים ב' פרק כ', פסוק א'.</ref>: "וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ בְנֵי מוֹאָב '''וּבְנֵי עַמּוֹן''' וְעִמָּהֶם '''מֵהָעַמּוֹנִים''' עַל יְהוֹשָׁפָט לַמִּלְחָמָה"<ref>כך הסביר ה[[רד"ק]] בפירושו לפסוק: "'ועמהם מהעמונים' - אמרו במדרש שהם בני שעיר... וקראם: 'עמונים' - כי התנכרו והתחפשו ולבשו בגדי עמונים כדי שלא יכירום בני ישראל... ויתכן לפרש שהיו אומה אחרת נקראו: 'בני עמונים', כי לא נקראו בני עמון עמונים בשום מקום, כי אם: בני עמון, והעמונים היו אומה אחרת, נקראו כן על שם מקומם. וכן בדברי [[עוזיהו|עזיהו]]: 'ויתנו העמונים מנחה לעזיהו'. ואפשר שהם המעונים שזכר שם והוא הפוך, והוא הנכון, ושם מקומם: מעון, וכן מצאנו בספר שופטים: '[[צידון|וצידונים]] [[עמלק|ועמלק]] ומעון לחצו אתכם'".</ref>. אכן, כבר בחז"ל אין את ההבדלה הזאת, והם נקראים: "עמון" בלבד.
 
על פי המסופרהמקרא ב[[מקרא]]שררה באיבה בין עמון ל[[ספר בראשיתישראל]]{{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יט}}}}, העמוניםולהם הםהיסטוריה צאצאיארוכה "בןשל עמי",סכסוך בןגבולות. על [[לוטיפתח ובנותיוהגלעדי|בתו הצעירהיפתח]] שלהשופט [[לוט]]מסופר מ[[גילוישלחם עריות]] אתו. על פי המקרא שררה איבה בין עמון ל[[ישראל]]בהם, ולהםאבל היסטוריהלא ארוכהכבשם שלבאופן סכסוך גבולותסופי. על [[שאול]] מסופר במקרא שנלחם ב[[נחש העמוני]] ליד יבש גלעד{{הערה|{{תנ"ך|שמואל א|יא}}}} . על [[יפתח הגלעדי|יפתח]] השופט מסופר שלחם בהם, אבל לא כבשם באופן סופי. על [[דוד המלך]] מסופר שכבש את כל ארצם. לאחר התפלגות [[ממלכת ישראל]], עמון הייתה עצמאית. [[עוזיהו]] מלך יהודה (784–757 לפנה"ס) הכניע את העמונים והם שלמו מס לו ולבנו [[יותם (מלך יהודה)|יותם]] מלך יהודה (757–741 לפנה"ס). העמונים השתתפו יחד עם ה[[בבלים]] במלחמה נגד [[יהויקים]] מלך יהודה (609–599 לפנה"ס).
 
הקיום של יישובים קבועים בעמון נפסק באמצע [[המאה ה-6 לפנה"ס]] אחרי כיבושם על ידי שבטים מזרחיים.
 
ה[[אל]] הראשי של העמונים היה "[[מלכום]]" או "מולך".
 
== בני עמון בהלכה היהודית ==
 
=== איסור נישואים עם בני עמון ===
אומנם בני עמון יכולים [[גיור|להתגייר]], אך התורה מונעת מהם, כקרוביהם מ[[מואב]], להתערב בישראל בקשרי נישואים: "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה', גַּם דּוֹר עֲשִׂירִי לֹא יָבֹא לָהֶם בִּקְהַל ה', עַד עוֹלָם"<ref>דברים פרק כ"ג, פסוק ד'.</ref>, והסיבה: "עַל דְּבַר אֲשֶׁר לֹא קִדְּמוּ אֶתְכֶם בַּלֶּחֶם וּבַמַּיִם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם וַאֲשֶׁר שָׂכַר עָלֶיךָ אֶת [[בלעם בן בעור|בִּלְעָם]] בֶּן בְּעוֹר מִפְּתוֹר [[ארם נהריים|אֲרַם נַהֲרַיִם]] לְקַלְלֶךָּ"<ref>דברים פרק כ"ג, פסוק ה'.</ref>.
 
אולם, על פי [[משנה|המשנה]]<ref>"עמוני ומואבי אסורים ואיסורן איסור עולם, אבל נקבותיהם מותרות מיד" (משנה, מסכת יבמות, פרק ח, משנה ג).</ref>, איסור החתנות הוא רק עם הגברים שהתגיירו מבני עמון וצאצאיהם הגברים אחריהם, אך אין איסור לשאת עמוניות שהתגיירו או בנות של מתגיירים מבני עמון. דוגמה ידועה למתגיירת מבני עמון שנישאה ליהודי היא [[נעמה העמונית]], אשת [[שלמה|שלמה המלך]] ואימו של [[רחבעם]] מלך [[ממלכת יהודה|יהודה]]. ב[[תלמוד בבלי|תלמוד הבבלי]]<ref>מסכת יבמות דף ע"ו, עמוד ב'.</ref> מובא דיון נרחב בטעם היתר הנשים מבני עמון ומואב<ref>ראה דיון נרחב בשאלה זו, הכולל השוואת מקורות בחז"ל ובפרשנים, במאמר: [http://asif.co.il/download/asif_A/asif%201%20tnm/atn1/asif%201%2011-45.pdf "איסור בני לוט לבוא בקהל"], עומר פדור, ביטאון [[אסיף (כתב עת)|אסיף]], א.</ref>.
 
בספר [[ספר עזרא|עזרא ונחמיה]], בתחילת ימי [[שיבת ציון|בית שני]], מסופר על [[נישואי תערובת ביהדות|נישואי תערובת]] רבים עם בני עמים אלו ועל מאבקם העיקש של מנהיגי המתיישבים לסלקם מישראל על פי דין התורה<ref>עזרא, פרק ט'; נחמיה, פרק י"ג.</ref>.
 
עם זאת, בתלמוד הבבלי<ref>מסכת ברכות דף כ"ח, עמוד א'.</ref> מסופר על [[יהודה גר עמוני]] שבא לפני חכמים ושאל אם הוא מותר לבוא בקהל ישראל. [[רבן גמליאל דיבנה|רבן גמליאל]] פסק שאסור, על פי דין התורה, אך [[רבי יהושע בן חנניה|רבי יהושע]] התיר לו בטענה ש"כבר עלה [[סנחריב]] מלך [[אשור]] ובלבל את כל האומות", וכל הפורש - מהרוב פורש. כלומר, משום שהעמים התערבבו, התבטלו העמים האסורים ברוב של שאר העמים, ולכן, אחרי גיור, הם מותרים כשאר העמים. שיטת רבי יהושע נפסקה להלכה<ref>ראה בפירוש ה[[מלבי"ם]] (נחמיה י"ג, ג') מדוע לדעתו אין פסיקת רבי יהושע סותרת את המסופר בעזרא ונחמיה.</ref>.
 
=== איסור דרישת שלומם וטובתם של בני עמון ===
לצד איסור הנישואים עם בני עמון ומואב, אסרה התורה גם לדרוש שלומם וטובתם - "כָּל יָמֶיךָ לְעוֹלָם"<ref>דברים פרק כ"ג, פסוק ז'.</ref>.
 
בעקבות כך, חז"ל מבקרים את [[דוד|דוד המלך]] על ששלח לנחם את [[חנון מלך בני עמון]] על מות [[נחש העמוני|אביו]], מעשה שתוצאותיו הביאו למלחמות קשות - כל זאת משום שעבר על צו התורה, אלו דבריהם:
{{ציטוט|תוכן=אף על פי שכתבתי: "כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום" - לאלו לא תעשו כן - "לא תדרוש שלומם וטובתם".
את מוצא במי שבא עמהם במדת רחמים - לסוף בא לידי בזיון מלחמות וצרור, ואיזה? - זה דוד: "ויאמר דוד: אעשה חסד עם חנון בן נחש".
אמר לו הקדוש ברוך הוא: "אתה תעבור על דברי?! אני כתבתי: 'לא תדרוש שלומם וטובתם' - ואתה עושה עמם גמילות חסד ?! - 'אל תהי צדיק הרבה!' (קהלת ז) - שלא יהא אדם מוותר על התורה, וזה שולח לנחם בני עמון ולעשות עמו חסד - סוף בא לידי בזיון!" - "ויקח חנון את עבדי דוד ויגלח את חצי זקנם ויכרת את מדויהם בחצי עד שתותיהם וישלחם", ובא לידי מלחמה עם ארם נהרים ומלכי צובה ומלכי מעכה ועם בני עמון... מי גרם לדוד כך? - שבקש לעשות טובה עם מי שאמר הקדוש ברוך הוא: "לא תדרוש שלומם".|מקור=במדבר רבה (וילנא) כ"א, ה'|אנגלית=}}
 
==קישורים חיצוניים==
{{ויקישיתוף בשורה}}
* {{קתדרה|[[שמואל אחיטוב]]|שתי כתובות עמוניות|4.10|4, יולי 1977}}
*עומר פדור, [http://asif.co.il/download/asif_A/asif%201%20tnm/atn1/asif%201%2011-45.pdf "איסור בני לוט לבוא בקהל"], ביטאון [[אסיף (כתב עת)|אסיף]], א
 
==הערות שוליים==
292

עריכות