הבדלים בין גרסאות בדף "דברי ימי ישראל"

←‏תרגום לעברית: עוד דיוק על מהדורת רבינוביץ
(←‏תרגום לעברית: הוספת חידוד על מהדורת רבינוביץ)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
(←‏תרגום לעברית: עוד דיוק על מהדורת רבינוביץ)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
כבר בשנות השבעים של [[המאה ה-19]] החלו [[תרגום|לתרגם]] חלקים מהספר לעברית. [[אברהם כהן קפלן|אברהם קפלן]] תרגם את הכרך השלישי ([[וינה]] 1875-76) ו[[קלמן שולמן]] את הכרך הראשון (וינה 78–1876).
 
בשנת [[תרמ"ח]] ניגש [[שאול פנחס רבינוביץ]] (שפ"ר) לתרגם את כל הספר (תרגום שהוגדר כ[[מפעל חיים|מפעל חייו]]) וקרא לו "דברי ימי ישראל". הכרך הראשון מהתרגום נעשההיה יותר כעיין עיבוד שנעשה מספר ההיסטוריה של גרץ לעם (אשר ממנובו צינזר המתרגםהשמיט את חלקים הקשורים לביקורת המקרא) ואילו שאר הכרכים היו תרגום ממשי מההוצאה הגדולה, אך בהשמטות ובהוספות. רבינוביץ' לא תרגם את הכרך האחרון, כמו גם את הפרק על צמיחת ה[[נצרות]], אותם תרגם אחר כך [[יוסף אליהו טריווש|י. א. טריווש]].{{הערה|שם=מבוא מאת לחובר XIV|ד"ר צבי גרץ, '''דברי ימי ישראל''', כרך ראשון (תרגום [[ש. ל. ציטרון]]), מבוא מפרט ותולדות המחבר מאת [[פ. לחובר]], עמ' XIV.}} גרץ סמך ידו על תרגום רבינוביץ, ואפשר לו להוסיף משלו ולהשמיט קטעים שעלולים לפגוע בקוראים דתיים או קטעים שה[[צנזורה]] הרוסית לא הייתה מרשה לפרסם.
 
את החלק הרביעי מהספר תרגם גם [[אלעזר דוד פינקל|א. ד. פינקל]] ([[ורשה]] 1893) ובשנת [[תרס"ה]] התחיל [[נחום סוקולוב]] להוציא תרגום חדש, ממנו יצא החלק הראשון והחלק השני לא נשלם.{{הערה|שם=מבוא מאת לחובר XIV}}
משתמש אלמוני