ארד – הבדלי גרסאות

הברונזה הומצאה לפני כ-5,300 שנים על ידי אנשי [[תקופת הברונזה]], ונתנה לתקופה זו את שמה. כלי הברונזה הקדומים ביותר נתגלו ב[[ממלכת פרס|פרס]] וב[[מסופוטמיה]] ותוארכו לאלף הרביעי לפנה"ס. מקור השם במילה השומרית "אורודו" שפירושה נחושת{{הערה|1=ספר המתכות- פרקים בתולדות הכימיה,פרק 3, פרופ' י. קלוגאי, [[הוצאת ראובן מס]], 1960}}. באותה תקופה יצר האדם [[כלי|כלי עבודה]], [[כלי נשק]] ו[[שריון]] מ[[מתכת]] זו. כלי הברונזה היו חזקים ועמידים מ[[כלי אבן|כלי האבן]] וה[[נחושת]] שקדמו להם. בסגסוגות הכלים מתקופת הברונזה ניתן למצוא [[ארסן]], שהפך את הסגסוגת לחזקה יותר. להקשיית הנחושת שימש גם זרחן שהופק מעצמות ותכולת זרחן של עד 0.25% נמצאה בארד עתיק. כדי לקבל קושי רב יש להוסיף לנחושת 22-30% בדיל. כלי ניתוח עתיקים מארד קשה מכילים בנוסף לנחושת (57-73%) ובדיל (18-31%) גם [[עופרת]] (כ-8%).

 

 

הברונזה הייתה חזקה מה[[ברזל]], מתכת נוספת שהייתה נפוצה באותה תקופה. ברזל איכותי לא היה זמין עד אלפי שנים מאוחר יותר. עם זאת, עידן הברונזה פינה את מקומו לעידן הברזל כשסחר ה[[בדיל]] ב[[הים התיכון|ים התיכון]] דעך במהלך ההגירות הגדולות של המאות ה-12 וה-11 לפני הספירה, מה שהעלה את מחיר הברונזה. השימוש בברונזה נמשך גם בעידן הברזל, אם כי חשיבות הארד הייתה קטנה בהרבה.