תהילים ע"ח – הבדלי גרסאות

יש הסוברים כי ציון [[מספר טיפולוגי|מספרים טיפולוגיים]] אלו בשמות, עשר מכות ובמזמורים שבע מכות מבטאים שלמות. במקרא מספר סיפורים בהם קיים חילוף מספרים בין שבע לעשר. ב{{תנ"ך|דברים|ז|א}} מציין הכתוב שבעה עמים זרים ואילו ב{{תנ"ך|בראשית|טו|יט|כא}} בסיפור [[ברית בין הבתרים]] מציין הכתוב עשרה עמים. כך גם ב[[משנה]] קיים חילוף זה קיים. ב[[מסכת חגיגה]]{{הערה|1=חגיגה, י"ב, א'}} נכתב: "אמר רב- בעשרה דברים נברא העולם.." וב[[אבות דרבי נתן]]{{הערה|1=אבות דרבי נתן, נוסחה א', ל"ז}} מציין הכתוב שבעה דברים לפיהם העולם עומד: "בשבעה דברים ברא ה' את עולמו..." [[שמואל א ליונשטם]] טוען כי שתי המסורות שקולות זו כנגד זו. התיאור המובא בתהילים פותח ב[[מכת דם]] וכך גם בשמות. יש הסוברים כי זאת מסורת קדומה שהשתרשה. מכת הדם מנחיתה על המצרים מוות וצמא הנרמזת במזמור. לאחר תיאור מכת הדם במזמור באות ברצף [[מכת ערוב]] ו[[מכת צפרדע|מכת צפרדעים]]. מכות המתארות מחלה מופיעות בסדר שונה מהתיאור המובא בספר שמות. מזמור ע"ח מתאר כי [[מכת דבר|מכת הדבר]] היכתה באדם ולא בחי. {{הערה|1=שמואל א' ליונשטם, '''מסורת יציאת מצרים בהשתלשלותה''', ירושלים, מאגנס, תשכ"ה, ע"מ 32}}