כניעת האימפריה היפנית – הבדלי גרסאות

מלחמת סין-יפן השנייה הביאה להידרדרות ביחסיה הדיפלומטיים של יפן עם מרבית מעצמות המערב. בתחילת המלחמה, נרתעו מרבית המעצמות ממתן עזרה לרפובליקה הסינית, מכיוון שהעריכו שהיא תפסיד במלחמה בסופו של דבר. המעצמות לא רצו להתעמת עם היפנים, וחששו שכל תמיכה שיתנו לרפובליקה הסינית תדרדר את יחסיהם עם יפן, שלגלגה על צבאה של הרפובליקה הסינית ודיברה על כיבוש המדינה בתוך שלושה חודשים. עם זאת, החל מדצמבר 1937, בעקבות [[טבח ננקינג]] וההתקפה היפנית על ספינת המשמר האמריקנית "פאנאי" על הנהר [[יאנגצה]], החלה דעת הקהל במערב לפנות באופן בולט נגד יפן. בנוסף, מעצמות המערב החלו לחשוש מהמשך התפשטותה הטריטוריאלית של יפן באסיה. כתוצאה מכך, החלו ארצות הברית, בריטניה ו[[צרפת]] לספק אמצעי לחימה לרפובליקה הסינית. בנוסף, מנעה [[אוסטרליה]] מחברה ממשלתית יפנית מלהשתלט על [[מכרה|מכרות]] ה[[ברזל]] באוסטרליה, וב-[[1938]] אף החרימה יצוא של עפרות ברזל מאוסטרליה ליפן. יפן השיבה במהלך מלחמתי ב[[הודו-סין]], ו[[הפלישה להודו-סין|פלשה להודו-סין הצרפתית]] (כיום [[וייטנאם]]) ב-[[1940]]. לאחר הפלישה, היא הטילה הסגר אפקטיבי על יבוא אמצעי לחימה, נפט וחומרי אספקה אחרים לסין, שעד אותה עת הועברו מ[[בעלות הברית]] לסין (בהיקף של כ-10,000 טונות מדי חודש) באמצעות [[הרכבת הסינו-וייטנאמית]] מהייפונג ליואן.{{הערה|שם=hebrewRTL-שילוני12}}

 

 

===מלחמת העולם השנייה===