כניעת האימפריה היפנית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏חילוקי הדעות בהנהגה היפנית: מחיקת מידע שמופיע ברקע
שורה 112:
בפברואר 1945 העביר הנסיך [[פומימרו קונואה]] להירוהיטו מזכר שניתח את תמונת המצב של המלחמה וסיכם אותו באומרו כי אם המלחמה תימשך עוד זמן רב, עלולה להתרחש במדינה [[הפיכה]] [[קומוניזם|קומוניסטית]] שתסכן את המשפחה הקיסרית יותר מהשלכות הכניעה לבעלות הברית. על כך השיב הירוהיטו, שבאותו זמן תמך בעמדת מחנה הקיצונים וקיווה לראות קרב מכריע שיסתיים בניצחון יפני, כי אין טעם לנסות להגיע להסכם שלום עם בעלות הברית כל עוד יפן לא השיגה הישג צבאי נוסף.{{הערה|Herbert P. Bix, ''Hirohito and the Making of Modern Japan'' (New York, NY: HarperCollins e-books, 2001), 488-489.}}{{הערה|Hogan J. Michael, ''Hiroshima in History and Memory'' (Cambridge: Cambridge University Press, 86.}}
 
היפנים ריכזו את מרבית כוחותיהם בדרום המדינה כדי להדוף את הפלישה הצפויה של ארצות הברית. עובדה זו הביאה לכך שהצפון נשאר פגיע לפלישה סובייטית אפשרית. במסגרת [[הסכם הנייטרליות הסובייטי-יפני]] שנחתם ב-[[13 באפריל]] 1941, התחייבו יפן וברית המועצות לקיים יחסי שלום וידידות ביניהם, ולשמור על נייטרליות במקרה של מלחמה בין אחד מהם לבין צד שלישי. ההסכם הוגבל לתקופה של חמש שנים, והוסכם שאם אף צד לא יבקש לבטל אותו שנה לפני מועד פקיעתו, הוא יוארך אוטומטית בחמש שנים נוספות.{{הערה|Hasegawa, ''Racing the Enemy'', 7-44.}} ב-[[5 באפריל]] 1945, הודיעה ברית המועצות ליפן כי היא מממשת את זכותה שלא לחדש את ההסכם[[הסכם הנייטרליות הסובייטי-יפני]] לאחר פקיעתו, דבר שהביא את ההנהגה היפנית לחשוש שברית המועצות מתכננת לנצל את חולשתה של יפן כדי לפלוש אליה. [[ויאצ'סלב מולוטוב]], שר החוץ של ברית המועצות, ו[[יעקב מליק]], שגריר ברית המועצות ליפן, קיימו שיחות רבות עם נציגים יפניים כדי לשכנע אותם כי בכוונתה של ברית המועצות לכבד את ההסכם עד פקיעתו באפריל 1946. מאמציהם של מולוטוב ומליק היו הטעיה מכוונת, שכן כבר בו[[ועידת טהראן]] שהתקיימה בסוף שנת 1943, התחייבה ברית המועצות להכריז מלחמה על יפן לאחר תבוסת [[גרמניה הנאצית]]. בו[[ועידת יאלטה]], שהתקיימה בפברואר 1945, הסכימה ארצות הברית לבצע ויתורים רבים לברית המועצות ונענתה למרבית דרישותיה כדי להבטיח שברית המועצות תעמוד בהתחייבות זו. מאמצים אלו נשאו פרי לאחר שבסיומה של הוועידה, התחייבה ברית המועצות לפלוש ליפן שלושה חודשים לאחר סיום המלחמה באירופה.{{הערה|Slavinskiĭ Boris N., ''The Japanese-Soviet neutrality pact: A Diplomatic History, 1941-1945'' (New York, NY:RoutledgeCurzon Tyalor & Francis Group, 2003), 141-162.}}
 
[[קובץ:Shigenori_Togo.jpg|שמאל|200px|שיגנורי טוגו, שר החוץ של יפן ערב כניעת האימפריה היפנית|ממוזער]]