ג'רום ק. ג'רום – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה
הגהה
שורה 43:
"שלושה בסירה אחת,מלבד הכלב" התפרסם תחילה בהמשכים. "שלושה בסירה אחת" יצא לאור כספר ב־[[5 במרץ]] [[1889]], כשג'רום היה בן 30. הספר זכה להצלחה ותורגם לעשרות שפות. הצלחת הספר הבטיחה את עתידו הכלכלי ואפשרה לו להתמסר לכתיבה.<ref name=":0" /> ג'רום ומשפחתו עברו לגור בבית מרווח בשכונת סנט ג'ונס ווד, ומשם עברו למרכז רובע מייפר היוקרתי, ליד [[הייד פארק]]. ג'רום ערך שני כתבי עת ספרותיים - 'איידלר' ו'טודיי', והתיידד עם רבים מהסופרים האנגליים, ביניהם [[ישראל זנגוויל]], [[הרברט ג'ורג' ולס|ה'. ג'. וולס]], [[ארתור קונאן דויל]], [[ג'יימס מתיו ברי]], [[הנרי ריידר הגרד|ריידר הגארד]], [[ג'ורג' ברנרד שו]], [[רוברט לואיס סטיבנסון]], [[אנטוני הופ]], [[רודיארד קיפלינג]] ועוד רבים נוספים.
 
בשנת [[1900]], 11 שנים לאחר ש"שלושה בסירה אחת" יצא לאור, הופיע "[[שלושה גברים בבומל]]" ("שלושה בבומל"), שהוא סיפור המסע השני של השלישייה מ"שלושה בסירה אחת", וזכה להצלחה רבה.<ref name=":0" />
 
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]], ניסה ג'רום להתגייס לצבא האנגלי, אך לא התקבל בגלל גילו הגבוה (55). לבסוף התנדב כנהג [[אמבולנס]] ל[[הצלב האדום|צלב האדום]] הצרפתי צרפת, אך בשובו מן המלחמה ניכרו השפעות המראות של המלחמה על אופיו. הוא חזר מהמלחמה מדוכא, כשרוחו מלאת ההומור שבורה, ואמונו בטוב לבו של האדם מעורער. רגשותיו המרירים מצאו את ביטויים בדברים שכתב אחרי המלחמה.<ref name=":0" /> אירוע מצער נוסף היה פטירתה של בתו החורגת, אלסי, ב־[[1921]]. אשתו ובתו החורגת אלסיואלסי אינן מוזכרות לעיתים קרובות ב[[אוטוביוגרפיה]] של ג'רום. את החלק הזה של חייו הפרטיים לא רצה לפרסם, כך טען.
 
ג'רום לקה ב[[שבץ]] בזמן טיול עם אשתו, ולאחר אשפוז בבית חולים מת ב־[[14 ביוני]] [[1927]], כשהיה בן 68.