ניסטו אלקלה סאמורה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ביוגרפיה: יחס זכר
מ קו מפריד בטווח מספרים
שורה 3:
|מקום פטירה=[[בואנוס איירס]], [[ארגנטינה]] {{דגל|ארגנטינה}}
}}
'''ניסטו אלקלה סאמורה''' (ב[[ספרדית]]:{{שם בשפת '''המקור|שם=Niceto Alcalá Zamora''') {{כ|שפה=ספרדית}}(; [[6 ביולי]] [[1877]] - [[18 בפברואר]] [[1949]]) נשיא הרפובליקה השנייה של [[ספרד]] בין השנים [[1931]]-[[1936]].
 
== ביוגרפיה ==
אלקלה סאמורה נולד ב[[פרייחו דה קורדובה]] בשנת 1877. הוא עבד כ[[עורך דין]] והיה חבר במפלגה הליברלית בספרד. הוא נבחר לפרלמנט ומונה לכהונת שר הפיתוח בשנת 1917 ושר הביטחון ב-[[1922]]. סאמורה גם ייצג את ספרד ב[[חבר הלאומים]]. בעקבות תמיכתו של המלך [[אלפונסו השלושה עשר, מלך ספרד|אלפונסו]] ברודנות של [[מיגל פרימו דה ריברה]] הפך לרפובליקני והשתתף בברית של סן סבסטיאן. לאחר ההפיכה הצבאית הכושלת ב[[אראגון]] הוא נכלא, אך עם עזיבת אלפונסו את ספרד, שוחרר ועמד בראש הממשלה הרפובליקנית הזמנית שהכריזה על [[הרפובליקה הספרדית השנייה]]. לאחר הבחירות ביוני 1931 נבחר לראשות הממשלה, אולם התפטר באוקטובר בעקבות קביעת [[הפרדת הדת מהמדינה]] וצעדים אנטי-קלריקליים שהוכללו ב[[חוקה]] של הרפובליקה. ב-[[10 בדצמבר]] 1931 נבחר להיות נשיא הרפובליקה בקולותיהם של 362 מחברי הפרלמנט.
 
כנשיא, אלקלה סאמורה ניצל את סמכויותיו כדי לפזר את הפרלמנט פעמיים ועוד פעמים רבות לחץ לשינויים בהרכב הקואליציה, על מנת לשמר את הרפובליקה במרכז המפה הפוליטית ולמנוע ממנה לגלוש לידי הימין או השמאל. בסוף שנת [[1935]] הוא סירב בכל תוקף לאפשר ל[[חיל רובלס]] להקים ממשלה, למרות שהוא היה היחיד שיכל להשיג רוב פרלמנטרי. צעדיו אלו של אלקלה סאמורה, למרות היותם בהתאם ל[[חוקה]], היו אנטי דמוקרטיים והיו שטענו כנגדו שהוא מתערב בהליכים הדמוקרטיים יותר משהמלך התערב לפני הקמת הרפובליקה. ישנם הרואים בצעדיו אלו של אלקלה סאמורה את אחד הגורמים שדרדרו את ספרד למלחמת אזרחים{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=tZQJCsTJ-cAC Stanley G. Payne, '''The Collapse of the Spanish Republic, 1933-1936: Origins of the Civil War''', Yale University Press, 2006], page 132}}.
 
[[מלחמת האזרחים הספרדית]] החלה בזמן בו אלקלה סאמורה שהה ב[[סקנדינביה]]. לאחר שנודע לו שמיליציות של הרפובליקנים פרצו לביתו, גנבו מרכושו ואף הוציאו את היומנים שלו מכספת הבנק בו הופקדו, הוא בחר לא לשוב לספרד במהלך המלחמה. לאחר ניצחון הלאומנים במלחמת האזרחים, נפתח נגד אלקלה סאמורה ב [[21 בספטמבר]] [[1939]] חקירה בהתאם לחוק להענשת תומכי הרפובליקה והמסייעים לה{{הערה|1=[http://books.google.com/books?id=sNk61qkjop0C Julius Ruiz, '''Franco's Justice: Repression in Madrid After the Spanish Civil War''', Oxford University Press, 2005], page 153}}.
 
בתחילת [[מלחמת העולם השנייה]] שהה אלקלה סאמורה בצרפת, אולם היחס של [[ממשלת וישי]] הביא אותו בינואר [[1942]] להגר ל[[ארגנטינה]]. עצמותיו הובאו לספרד ב-[[1979]] והוא נקבר ב[[מדריד]].
שורה 18:
 
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 
{{בקרת זהויות}}