המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
שורה 74:
חייל המצב בקאבול כלל כ-4,500 חיילים וכ-12,000 אזרחים נלווים לצבא, בפיקודו של וויליאם אלפינסטון. המצב בעיר קאבול היה קשה, הסלידה של האפגנים מהכיבוש הבריטי גדלה עד כדי התנקשות בקצינים בריטים. יתרה מכך, מחנה הצבא הוצא מהעיר ועבר לשטח פתוח מצפון העיר, שטח שהיה קשה להגנה. בניסיון להתפייס עם הכוחות האפגנים בפיקודו של אכבר חאן, וויליאם הי מקנאטן שהיה המושל הבריטי בקאבול קבע להפגש עם אכבר חאן יחד עם שלושה קצינים ב-[[23 בדצמבר]] [[1841]] כדי להגיע להבנות והפסקת פעולות האיבה, אך בד בבד הציע סכומי כסף תמורת ראשו של אכבר חאן. אכבר חאן שמע על הפרס הכספי טרם הפגישה ובתאריך הפגישה לקח את ארבעת חברי המשלחת ורצח אותם, את גופתו של מקנאטן הוא גרר סביב העיר והציג ב[[באזאר]] העיר לעיני כל התושבים.
 
המורל הירוד במחנה הבריטי והנחיתות הצבאית הובילו את אלפינסטואלפינסטון ב-[[1 בינואר]] 1842 להגיע להסכם עם אכבר חאן שיעניק לחיילים והאזרחים הבריטים וההודים מעבר בטוח דרך "ציר מאובטח" בהרים אל מחוץ לאפגניסטן וחזרה להודו.
 
איתרע מזלם של הבריטים וההסכמה אליה הגיעו עם המקומיים הופרה, ואותו "ציר מאובטח" הותקף על ידי מקומיים והפך למלכודת מוות בעבור חיל המצב הבריטי שנסוג בחזרה להודו באחד האסונות הצבאיים הגדולים בהיסטוריה האנושית. מבין כ-4500 הנסוגים וכ-12,000 מלוויהם, כולל נשותיהם וילדיהם, שרד רק בן אדם אחד.