לאה מירון-כצנלסון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←ביוגרפיה: אניטה שפירא כותבת במפורש בעמוד 160: "לאה לא קינאה בשרה ולא עינה אותה על כי ברל העדיפה על פניה". |
Liadmalone (שיחה | תרומות) ←ביוגרפיה: הוספת מקור להתהדקות היחסים עם ברל לאחר מותה של שרה |
||
שורה 11:
בחווה התחממו היחסים בין ברל אהובה לבין שרה שמוקלר, אך היא שיתפה פעולה ואף פינתה את חדרה המשותף עם שרה כשהזוג רצה להתבודד.{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק א, עמ' 109–110.}} גם כששרה עברה לטפל בחולים ב[[יסוד המעלה]] שמרה אתה על קשר ובמאי [[1919]] מיהרה לבית החולים בצפת לסעוד אותה והחזיקה אותה בידיה כששרה נפטרה.
לאחר פטירתה של [[שרה שמוקלר]] ב-1919 התהדקו שוב היחסים בין לאה וברל{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק א, עמ' 160.}} והם חיו כזוג על אף שלא התחתנו רשמית. תחילה חיה לאה בין חוות כנרת ליפו עד שהחליטה לעזוב את החווה. תחילה גרו בשכונת עג'מי ביפו ואחר עברו ל[[רחוב מזא"ה]] 65 ב[[תל אביב]]. בתקופה זו הייתה ממייסדי [[הסתדרות העובדים הכללית]] וייסדה [[משק פועלות]] ב[[שכונת בורוכוב]] ב[[גבעתיים]] וניהלה אותו במשך שנים רבות (עד [[1927]]). הייתה חברת הוועד המרכזי של ההסתדרות ב-[[1920]]. ב-[[1921]] השתתפה בוועידה הראשונה של הפועלות בא"י שמערכה ב[[בלפוריה]].
בתקופה חייה המשותפים עם ברל (1920–1944) קיבלה לאה את חשיבות תפקידו של ברל כמנהיג פועלים, נרתמה לשרותו ובדרך כלל ויתרה על עצמאות דרכה. בסוף ימיו כשהיה חולה סעדה אותו לאה על מיטת חוליו. מתוך הבנה לאהבתו לשרה הסכימה לאה שברל ייקבר לידה.
| |||