גדול המצווה ועושה ממי שאינו מצווה ועושה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קטגוריה:כללי המצוות באמצעות HotCat
שורה 11:
ב[[תוספות הרא"ש]] כתב נימוק נוסף: "המצווה ועושה הוא עושה רצון קונו, אבל מי שאינו מצווה ועושה, לא שייך לומר ביה עושה רצון קונו, שהרי לא צוה לו כלום, ומכל מקום יש שכר".{{הערה|{{HebrewBooks||תוספות הרא"ש - קידושין|41108|עמוד=32}}}}
 
ביתר ביאור כתב ר' יוסף אלבו ב[[ספר העיקרים]]<ref>{{צ-ספר|מחבר=|שם=ג, כח|מקום הוצאה=|שנת הוצאה=}}</ref>:
ב[[דרשות הר"ן]] כתב אף הוא נימוק נוסף:
 
"אמרו גדול המצווה ועושה, ממי שאינו מצווה ועושה. כי המצווה ועושה בעשיית המצווה כתקנה יעשה שני דברים: '''האחד''' שיעשה הפועל הטוב או היושר באמת, '''והשני''' הוא מכוון לעשות רצון אביו שבשמים. ומי שאינו מצווה ועושה, יעשה הפועל הזה מצד שהוא יושר בלבד לא זולת זה. ועל זה הדרך יובן איך יקנה האדם השלמות וחיי העולם הבא על משפטי התורה על עשה ולא תעשה שבה, כשיהיו נעשים לאהבת השם יתברך וליראתו, ולהשלים מצוותו שציווה בהן".
 
ב[[דרשות הר"ן]] כתב אף הוא נימוק נוסף:
 
:אילו היה מגיע לה' יתברך תועלת כאשר יעשה האדם מן המצוות, היה ראוי שיקבל שכר מי שאינו מצווה ועושה, כמי שמצווה ועושה, ויותר ממנו. אך אחרי שאין לה' יתברך תועלת מן המצוות ולא נזק מן העבירות – נמצא שכל התורה היא לזכות את ישראל; וכיוון שכך, גדול המצווה ועושה, שזה – רצה ה' יתברך לזכותו, וזה – לא זיכהו.{{הערה|[http://www.meirtv.co.il/site/emuna.asp?id=519 דרשות הר"ן, הדרוש השביעי חלק ח'], באתר "[[ערוץ מאיר]]"}}