עברות – הבדלי גרסאות

 

עם מינוי [[אלוף|אלופי]] [[צה"ל]] בתקופת [[ההפוגה הראשונה]], דרש בן-גוריון מכל האלופים לעברת את שמם.{{הערה|וראו הודעה בעיתון "[[דבר (עיתון)|דבר]]" מיום ההשבעה של צה"ל, המונה את שמות מפקדי הצבא, כאשר שמם המקורי (הלועזי) מופיע בסוגריים: {{דבר||ואלה שמות המפקדים הראשיים|1948/06/28|00106}}.}} מפקד ה[[פלמ"ח]], האלוף יגאל פייקוביץ', לא התייחס לרעיון העברות ברצינות ולא העביר שם עברי למתכנני טקס הענקת הדרגות. עם הגיעו לטקס, הוברר לו כי דוד בן-גוריון החליט לעברת את שמו ליגאל הגלעדי מבלי לשאול את פיו; הוא לא אהב את השם, והחליט לשנותו ל[[יגאל אלון]]. ב-[[1955]] קבע בן-גוריון כ[[שר הביטחון]] כי רק אנשי צבא בעלי שמות עבריים יוכלו לייצג את צה"ל בחו"ל.{{הערה|{{דבר||רק בעלי שמות עבריים ייצגו את צה"ל בחו"ל|1955/06/19|00330}}.}}

 

כשנדרש ראש ה[[שב"כ]] השני, איזידור רוט, לשנות את שם משפחתו לשם עברי, בהתאם להנחיות שהיו נהוגות באותה עת בשירות המדינה, הפגין את שנינותו ושינה את שמו ל[[איזי דורות]], וכך ציית להוראה מבלי ששמו יישמע אחרת. דרך אחרת, ששימשה את מי שרצה לשמור על שמו המקורי אך נאלץ לציית להוראה להחלפת השם, היא שימוש בשם כפול - השם המקורי והשם החדש.