אלכסנדר הרביעי (אפיפיור) – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
אלכסנדר הרביעי ירש את אינוקנטיוס כאפוטרופוס של [[קונראד השלישי, מלך ירושלים|קונרדין]], המלך האחרון מ[[בית הוהנשטאופן]], שהבטיח לו הגנה; אבל בתוך פחות משלושה שבועות הוא קשר אתו בהתנצלות, והתנגד במרירות לדודו של קונרדן מנפרד . <ref>P. Touron, "Alexandre IV contre Manfred," ''Le Moyen Âge'' 69 (1963), pp. 391–99.</ref> אלכסנדר הרביעי איים על [[נידוי (נצרות)|החרם]] ונגע נגד מפלגת מנפרד ללא השפעה. הוא גם לא הצליח לגייס את [[מלכי אנגליה]] ו[[נורווגיה]] במסע-צלב נגד בית הוהנסטאופן. רומא עצמה הפכה גם ל[[גואלפים וגיבלינים|גיבלינית]] נגד האפיפיור, שנסוג לו[[ויטרבו]], שם מת ב-[[1261]]. הוא נקבר בקתדרלת ויטרבו, אך קברו נהרס במהלך שיפוצים מ[[המאה ה-16]].
 
בדוגמטיות של אלכסנדר היה אותת על ידי המאמצים לאחד את [[נצרות אורתודוקסית|הנצרות האורתודוקסית המזרחית]] עם [[הכנסייה הקתולית]], על ידי הקמת ה[[אינקוויזיציה]] בצרפת, על ידי טובות הנאה לראות אתלמסדר ה[[מנדיקנטים]], ועל ידי ניסיון לארגן מסע צלב נגד ה[[טטרים]] לאחר הפשיטה השנייה נגד פולין ב-[[1259]].
 
ב-[[26 בספטמבר]] [[1255]], הקים אלכסנדר הרביעי את מסדר הקדושה [[קלרה מאסיזי]], מייסדת המסדר הדתי לנשים הנקרא "קלרות המסכנות". <ref>A. Tomassetti (ed.), ''Bullarum, Diplomatum et Privilegiorum Sanctorum Romanorum Pontificum Taurensis editio'' (Turin 1858), pp. 620–624, no. XX.</ref> ב-[[29 באוקטובר]] [[1255]], ב[[בולה אפיפיורית]] ''בנינה אופרטיו'', הכריז אלכסנדר על "הידע שלו" על ה[[סטיגמטה]] המיוחסת ל[[פרנציסקוס מאסיזי]]. <ref>A. Tomassetti (ed.), ''Bullarum, Diplomatum et Privilegiorum Sanctorum Romanorum Pontificum Taurensis editio'' (Turin 1858), pp. 626–627, no. XXII.</ref> <ref>{{Cite book|title=ST. FRANCIS OF ASSISI : his times, life and work.|last=KNOX.|first=LITTLE, W. J.|date=2016|publisher=FORGOTTEN Books|isbn=978-1331689393|pages=317|oclc=978482977}}</ref>
ב-[[27 בספטמבר]] [[1258]], הכריז אלכסנדר בבולה אפיפיורית, כי "ניחוש או כישוף" לא ייחקר על ידי האינקוויזיטורים של הכנסייה, שהוטל עליהם לחקור [[מינות (נצרות)|כפירה]]. עבירות של קסמים יש להשאיר לרשויות המקומיות, אלא אם כן היה להן "ידע בכפירה גלויה", אשר כללה "התפללות על מזבחיהם של אלילים, הקרבת קורבנות, התייעצות עם שדים, או נסיון לעורר תגובות מהם". בתקופה זו בהיסטוריה של הכנסייה, השימוש בקסמים לא נראה ככפירה מטבעו, אלא מושרש באמונות טפלות או באמונות שגויות. <ref>{{Cite book|title=Grimoires : a history of magic books|last=1969-|first=Davies, Owen|date=2009|publisher=Oxford University Press|isbn=9780199204519|location=Oxford|pages=43|oclc=244766270}}</ref> <ref>A. Tomassetti (ed.), ''Bullarum, Diplomatum et Privilegiorum Sanctorum Romanorum Pontificum Taurensis editio'' (Turin 1858), pp. 663–666, no. XLVI.</ref> <ref>{{Cite book|title=Battling demons : witchcraft, heresy, and reform in the late Middle Ages.|last=Bailey|first=Michael D.|publisher=Pennsylvania State University Press|year=2010|isbn=9780271022260|location=|pages=35|oclc=652466611}}</ref>
 
ב-[[14 במאי]] [[1254]], <ref>August Potthast, ''Regesta pontificum Romanorum'' II (Berlin 1875), no. 15364. Thomas Rymer, ''Foedera, Conventiones, Literae et cujuscunque generis Acta Publica inter Reges Angliae et alios...'' I. 1, edition tertia (Hagae Comitis: apud Joannem Neaulme 1745), p. 181.</ref> זמן קצר לפני מותו, אינוקנטיוס הרביעי העניק את סיציליה, אחוזה פיאודלית של האפיפיור, לאדמונד, הבן השני של [[הנרי השלישי, מלך אנגליה]]. אלכסנדר אישר את המענק ב-[[9 באפריל]] [[1255]], <ref>Potthast, ii. nos. 15784-5. Rymer I .1, p. 196.</ref> תמורת 2000 אונקיות של זהב לשנה, שירות של 300 אבירים במשך שלושה חודשים בעת הצורך, וכן 135,541 מרקים לפצות את האפיפיור עבור הכסף שהוא השקיע בניסיון להדיח את מנפרד, מלך סיציליה. <ref> Rymer,Foedera, I.i. 316-18, [http://www.oxforddnb.com/view/article/8504?docPos=1 Simon Lloyd, ''Edmund Crouchback'', Oxford Online Dictionary of National Biography, 2004]. Rymer I. 2, pp. 12–13: a letter of King Henry to Cardinal Riccardo Annibaldi de Molaria, Cardinal Deacon of Sant' Angelo.</ref> ניסיונותיו הכושלים של הנרי לשכנע את נתיניו לשלם את המיסים הנדרשים כדי לעמוד בדרישותיו של אלכסנדר היו אחד הגורמים בסכסוך בין המלך לפרלמנט, שהגיע לשיאו ב[[מלחמת הברונים השנייה]]. <ref>J. R. Maddicott, ''The Origins of the English Parliament, 924–1327'', Oxford University press, 2010, p. 235</ref> ב-[[12 באפריל]] [[1261]], זמן קצר לפני מותו, הוציא אלכסנדר בולה אפיפיורית עבור המלך הנרי, שפטר אותו ואת אצילי הממלכה שלו משבועות שנקבעו בהוראות אוקספורד, שמילאו תפקיד במלחמה. <ref>Thomas Rymer, Foedera, Conventiones, Literae et cujuscunque generis Acta Publica inter Reges Angliae et alios... I. 2, edition tertia (Hagae Comitis: apud Joannem Neaulme 1745), pp. 62–63. {{Cite book|title=England in the Thirteenth Century|last=Harding|first=Alan|publisher=Cambridge University Press|page=290}}</ref>
 
==קישורים חיצוניים==