פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 26 בתים ,  לפני 5 חודשים
מ
הסרת קישורים עודפים
חלוצת ה[[להקה צבאית|להקות הצבאיות]] בארץ נוסדה עוד לפני קום המדינה. זוהי [[הצ'יזבטרון]], להקת הבידור של [[הפלמ"ח]], שייסד הפזמונאי [[חיים חפר]] (1925–2012) בתקופת [[מלחמת העצמאות]], והוא שכתב את מרבית פזמוניה. ידועים ביותר היו פזמוני הלהקה ההומוריסטיים כמו "מוטי" ו"הי הג'יפ" ושירים נוגים כמו "[[הן אפשר]]" ו"[[הרעות]]". את שירי הזמר נהגו ב[[פלמ"ח]] לשיר מסביב למדורה. כך הופצו עשרות שירים שהפכו לידועים מאוד כמו "[[הפינג'אן|הפִינְגָ'אן]]" ("הרוח נושבת קרירה") ו"צִ'יזְבָּט". חפר בלט כ[[פזמונאי]] פורה גם שנים רבות לאחר מכן, ושיריו זכו לפופולריות מפי להקות וזמרים רבים.
 
בתקופת [[מלחמת העצמאות]] בלטו הזמרות [[שושנה דמארי]] ו[[יפה ירקוני]], עם שירים שנהפכושהפכו להיות סמלילסמלי המלחמה, כמו "[[האמיני יום יבוא]]" של ירקוני ו"בת שבע" של דמארי.
 
===ישראל הצעירה===
החל מ[[שנות השבעים]] החל הזמר העברי להיות מושפע מה[[מוזיקת פופ|פופ]] וה[[רוק (מוזיקה)|רוק]]. הרוק הישראלי מושפע מה[[רוק אנד רול]] ה[[בריטי]] והאמריקאי, אך מאופיין בצליל פופ אקוסטי.
 
במהפכת הרוק של המוזיקה הישראלית החלו [[להקת קצב|להקות הקצב]] שפעלו מסוף שנות השישים, כשהבולטת בהם היא להקת [[הצ'רצ'ילים]]. מי שהעלו את הפופ והרוק ללב התודעה הם שלישיית [[החלונות הגבוהים]] בהנהגתו של חלוץ הפופ הישראלי [[שמוליק קראוס]] ולאחר מכן המשיכו במהלך [[אריק איינשטיין]] ו[[שלום חנוך]]. תקליטיהם מסוף שנות השישים ותחילת שנות השבעים, "[[פוזי]]", "[[פלסטלינה (אלבום)|פלסטלינה]]" ו"[[שבלול (אלבום)|שבלול]]" נחשבים כפורצי דרך בלחנם ובעיבודם המוזיקלי (שהיה רוק עם [[גיטרה חשמלית|גיטרות חשמליות]]) וסימלו לראשונה את המעבר לשירים האישיים במוזיקה הישראלית. יוצרים נוספים שעבדו עמם ותרמו רבות לעיצוב הרוק והפופ הישראלי היו [[שמוליק קראוס]], [[להקת כוורת]] (וכל חברייה בנפרד), [[מיקי גבריאלוב]], [[יעקב רוטבליט]] ו[[יהונתן גפן]]. בזירת הפופ והרוק הנשי בלטו בשיריהן האישיים [[חוה אלברשטיין]], [[יהודית רביץ]] ו[[קורין אלאל]]. בשנות השבעים והשמונים בלטו הזמרים [[עפרה חזה]], [[ירדנה ארזי]], [[אילנית]], [[יגאל בשן]], ו[[צביקה פיק]], ולאחר מכן הצטרפה גם [[ריטה]].
 
[[שלמה ארצי]], [[שלום חנוך]] ו[[יהודה פוליקר]], שהחלו לפעול גם הם באותן שנים, זוכים להצלחה רבה עד היום ונחשבים למיינסטרים של הרוק הישראלי. הם מאופיינים בכתיבה אישית של שיריהם, לא נרתעים מלעסוק ב[[רגשות]], מחשבות ופחדים אישיים וגם ב[[שיר מחאה|שירי מחאה]] ותיאור מצבים אקטואליים. זמר נוסף מאותה תקופה הוא [[בועז שרעבי]], אשר רבים משיריו היו לקלאסיקות במוזיקה הישראלית: "לתת", "[[הלוואי (שיר)|הלוואי]]", "אצלי הכול בסדר", ואחרים.
קטגוריה חשובה בזמר העברי היא [[שיר ילדים|שירי ילדים]]. בתקופה שלפני קום המדינה יצרו [[נחום נרדי]] ו[[לוין קיפניס]] שירי ילדים רבים, בהם שירים לחגים ולמועדים. לאחר קום המדינה החלה הזמרת [[יפה ירקוני]] להקליט שירי ילדים רבים של [[נעמי שמר]] ושל יוצרים נוספים. לאחר מכן הקליטו [[אריק איינשטיין]] ו[[חוה אלברשטיין]] שירי ילדים. בשנות השבעים החל [[פסטיבל שירי הילדים]], לו תרמו שירים מיטב היוצרים כמו [[עוזי חיטמן]], [[אהוד מנור]] ו[[שייקה פייקוב]] והמשיך אותו ה[[פסטיגל]]. האלבומים "לבד ביחד ולבד לבד" של [[שמוליק קראוס]] ו[[ג'וזי כץ]] מ-1975 שהורכב משיריה של [[מרים ילן שטקליס]] ו"[[הכבש השישה עשר]]" של [[יהונתן גפן]] ו[[יוני רכטר]] מ-1978, נחשבים כפורצי דרך בתחום שירי הילדים עם מילים הנוגעות ברגישות בעולם הילד, ועם זאת מתאימים גם למבוגרים.
 
רבים משירי הילדים נוצרו על ידי גננות ומורים לגיל הרך. ברב המקרים נלקחו מנגינות מרפרטוארים רבים שידעו המורות ועליהם נכתבו מילים שהתאימו לילדי הארץ. שירים רבים נלקחו מיידיש, מניגונים חסידיים, ממנגינות של יהודי תימן, יהודי ארצת ארצות האסלאם וכן מנגינות עממיות ערביות שנפוצו בתקופת היישוב בארץ.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=פלם, גילה|שם=השיר היידי ושלובו בשיר הישראלי או מדוע נעלם שיר האהבה|כתב עת=|סדרה=בתוך "העגלה המלאה : מאה ועשרים שנות תרבות ישראל", עורך: [[ישראל ברטל]]|עמ=251-260|מו"ל=מאגנס, ירושלים|שנת הוצאה=1998}}}}
 
בשנים האחרונות טושטשו מאוד ההבדלים בין שירים הפונים לילדים ונוער לבין שירים לקהל בוגר יותר. קהל הילדים והנוער החל להעריץ זמרים ומנחים צעירים (למשל מ[[ערוץ הילדים]] ומתחרות "[[כוכב נולד]]"), ששיריהם לא נכתבו ספציפית לקהל יעד זה.
* '''פופ''': [[היי פייב (להקה)|היי פייב]], [[אתניקס]], [[טיפקס (להקה)|טיפקס]], [[שמוליק קראוס]], [[שלמה ארצי]], [[יהודית רביץ]], [[יגאל בשן]], [[עפרה חזה]], [[צביקה פיק]], [[ירדנה ארזי]], [[גידי גוב]], [[ריטה]], [[אריק סיני]], [[גלי עטרי]].
* '''רוק''': [[שלום חנוך]], [[תמוז (להקה)|תמוז]], [[רונה קינן]], [[פיטר רוט]], [[כוורת (להקה)|כוורת]], [[תיסלם]], [[בנזין (להקה)|בנזין]], [[יהודה פוליקר]], [[משינה]], [[החברים של נטאשה]], [[רמי פורטיס]], [[ברי סחרוף]], [[אביב גפן]], [[איפה הילד?]], [[סטלה מאריס (להקה)|סטלה מאריס]], [[המכשפות]], [[היהודים]], [[מופע הארנבות של ד"ר קספר]], [[מוניקה סקס]].
 
* '''היפ הופ''': [[יהושע סופר]], [[סאבלימינל]], [[הצל (ראפר)|הצל]], [[מומי לוי]], [[שב"ק ס']], [[פישי הגדול]], [[הדג נחש]], [[פרברים רפיוג'יז]], [[נצ'י נצ']], [[טונה (ראפר)|טונה]], [[סגול59]], [[אורטגה (זמר)|אורטגה]], [[איתי לוקץ']], [[פדרו גראס]], [[ג'ימבו ג'יי]], [[פלד (זמר)|פלד]], [[אורי שוחט]], [[איזי]], [[כהן@מושון]], [[איציק פצצתי]]
 
* [[יוסף הדר]] נחשב גם הוא לאחד המלחינים הבולטים בזמר העברי החל משנות ה-50. בין לחניו (בעיקר עבור המשורר [[משה דור]]): "תפוח חינני", "שיר הנוקדים", "לבב אנוש" ועוד פזמונים רבים.
* גיוון ומקוריות מאפיינים גם את לחניו של [[נחום היימן]], המשלבים מזרח ומערב. היימן הלחין עבור טובי המשוררים והפזמונאים: [[נתן אלתרמן]], [[יורם טהרלב]], [[רחל שפירא]] ו[[אהוד מנור]]. קשר מיוחד היה להיימן עם המשורר [[נתן יונתן]] והוא הלחין רבים משיריו, כמו "חופים" ו"[[שיר אהבה ישן]]" ("אניטה וחואן").
* בולטת בלחניה הרבים שהפכו להיות ל[[נכס צאן ברזל]] של הזמר העברי, המלחינה [[נורית הירש]], שכבר לחנה הראשון "פרח הלילך" הפך ללהיט בביצועה של הזמרת [[חוה אלברשטיין]], ומאז כתבה מאות לחנים למלותיהם של בכירי המשוררים והפזמונאים.
* מלחין נוסף שתרם נכסי צאן ברזל רבים לזמר העברי הוא המלחין והמעבד [[מוני אמריליו]] שזכה לכינוי גדול מלחיני [[פסטיבל הזמר והפזמון]] ונודע גם כמי שגילה וטיפח בעבודתו עם הלהקות הצבאיות את הסולניות [[דורית ראובני]] ו[[רוחמה רז]] שאיתן עבד רבות כמו גם עם [[חוה אלברשטיין]] ורבים אחרים. אמריליו הלחין גם שירי משוררים כמו [[רחל שפירא]], [[לאה גולדברג]], [[דודו ברק]] ועוד רבים וטובים.
* [[גיל אלדמע]] התקין עיבודים רבים למקהלות, וכן הפיק פסטיבלי זמר וארגן ערבי שירה בציבור. אוסף מעיבודיו ל[[מקהלה|מקהלות]] כונס בספר "מניפה קולית".
הפופולריות של הזמר העברי באה לידי ביטוי בין היתר גם במסורת של קיום חגיגות ופסטיבלי זמר. הראשון היה [[חגיגות הזמר העברי בערד|פסטיבל ערד]] שהחלה באמצע שנות השמונים. לאחר מכן צמחו חגיגות זמר נוספות בעיקר בתקופות החגים (כמו "[[ימי זמר בחולון]]"), שמפגישות את הקהל עם אמנים ויוצרים בזמר העברי ומשמשות חממה לניסיונות ולהרכבים חדשים וגם במה לחבורות הזמר בארץ. אמצעי נוסף המעיד על הפופולריות של הזמר העברי הוא הפיכת תחנת הרדיו [[רשת ג']] לתחנת מוזיקה ישראלית בלבד בכל הסגנונות ומכל התקופות, שגם זוכה לאחוזי האזנה גבוהים.
 
לעומת זאת, מוזיקה ישראלית כמעט ואינה זוכה להצלחה מחוץ לישראל מחוץ לקהילות היהודיות, ונראה שאחת הסיבות היא [[מחסום השפה]]. זמרות ישראליות שזכו להצלחה גם מחוץ לישראל הן [[אסתר עופרים]], [[חוה אלברשטיין]], [[ריקה זראי]], [[עופרה חזה]] ששילבה מוזיקה [[תימן|תימנית]] עם מקצבים מערביים, ו[[אחינועם ניני]] שיצירתה משויכת לסגנוני ה[[מוזיקת פופ|פופ]] ו[[מוזיקת עולם|מוזיקת העולם]]. הצלחות אחרות היו בתחום ה[[מוזיקה אלקטרונית|מוזיקה האלקטרונית]] נטולת המילים ([[אסטרל פרוג'קשן]], [[אינפקטד משרום]], [[סקאזי]], [[עופר ניסים]], [[ביזאר קונטקט]], [[אסטריקס]]). בתחום ה[[רוק (מוזיקה)|רוק]] בשפה ה[[אנגלית]] ([[מינימל קומפקט]], [[אביב גפן]] ב[[בלקפילד]], [[אסף אבידן]], [[רוקפור (להקה)|רוקפור]], [[בלקן ביט בוקס]], [[יוסלס איי.די]] ומספר להקות [[מטאל]]). ובתחום [[מוזיקת עולם]] [[הפרויקט של עידן רייכל]].
 
==חוקרי הזמר העברי==