שלמה לוצקר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תקלדה
מ בקרת זהויות
שורה 1:
{{אדמו"ר
| שם = שלמה (פלאם) לוצקר
| תואר = רב חסידי
| חיבורו העיקרי = דברת שלמה
|תמונה=
| תאריך פטירה עברי = [[י' בשבט]] [[ה'תקע"ג]]
|כיתוב=
| חסידות = [[חסידות אלעסק|אלעסק]]
|חיבורו העיקרי=דברת שלמה
| מקום לידהמגורים = [[לוצק]]
| מקום פעילות = [[לוצק]], [[קוריץ]] ו[[סוקאל|סקאהל]]
|תאריך פטירה עברי=[[י' בשבט]] [[ה'תקע"ג]]
| מספר בשושלת = 1
|מקום פטירה=[[סוקאל]]
| הבא = דב בער (סגי נהור) מאלעסק
|מקום קבורה=[[סוקאל]]
| רבותיו = [[המגיד ממזריטש]]
|תאריך פטירה=[[11 בינואר]] [[1813]]
| נושאים בהם עסק = הכרה בכוח ההשפעה, [[ארץ ישראל]] ו[[לשון הקודש]] הפצת כתבי [[האר"י]] ו[[החסידות]]
|חסידות=[[חסידות אלעסק|אלעסק]]
| חיבוריו = [[s:ביאור:דברת שלמה|דברת שלמה]], [[s:מגיד דבריו ליעקב|מגיד דבריו ליעקב]]
|מקום מגורים=[[לוצק]]
| אב = אברהם
|מקום פעילות=[[לוצק]], [[קוריץ]] ו[[סוקאל|סקאהל]]
| ילדים = [[דב בעריש סגי נהור]]
|מספר בשושלת=1
|הקודם=
|הבא=דב בער (סגי נהור) מאלעסק
|תחילת כהונה=
|סיום כהונה=
|רבותיו=[[המגיד ממזריטש]]
|נושאים בהם עסק=הכרה בכוח ההשפעה, [[ארץ ישראל]] ו[[לשון הקודש]] הפצת כתבי [[האר"י]] ו[[החסידות]]
|חיבוריו=[[s:ביאור:דברת שלמה|דברת שלמה]], [[s:מגיד דבריו ליעקב|מגיד דבריו ליעקב]]
|אב=אברהם
|אם=
|בת זוג=
|ילדים=[[דב בעריש סגי נהור]]
|חתימה=
}}
רבי '''שלמה פלאם מלוצק''' (נודע בשם: '''שלמה לוצקר''', מכונה גם '''המגיד מלוצק''' ו'''המגיד מ[[סוקאל|סקול]]'''; נפטר [[י' בשבט]] [[ה'תקע"ג]] (11 בינואר [[1813]]), היה תלמידו של [[המגיד ממזריטש]], מוציא לאור ובעל בית דפוס להפצת כתבי [[האר"י]] וספרי החסידות הראשונים. ערך והוציא לאור את ספרו של המגיד ממזריטש '''מגיד דבריו ליעקב'''. מייסד שושלת [[אדמו"ר]]ים{{הערה|תולדות המחבר, הלל וינד, מצורף למהדורת הספר דברת שלמה בהוצאת "אהל תורה" של חסידות בלז, תשט"ו }}.
 
==ביוגרפיה==
שימש ברבנות ב[[לוצק]] וב[[קוריץ]], ובסוף ימיו היה בעיר [[סוקאל]]. רבי שלמה היה מתלמידיו הקרובים של המגיד ממזריטש וקרוב משפחתו{{הערה|הרב הלל וינד, מו"ל הספר בהוצאתו המחודשת אחרי מלחמת העולם השנייה, מציין בנספח 'מתולדות המחבר הקדוש זי"ע' שני מקורות שבהם כתב ר' שלמה על מורו שהוא "שאר בשרו").}}. הוא מונה כסופרו הרשמי, ומאוחר יותר, בקוריץ, רשם לקט של דבריו{{הערה|הקדמתו השנייה של רבי שלמה לספר 'לקוטי אמרים'.}}.
 
בשנת [[ה'תקל"ז]] הקים יחד עם [[אב בית דין|אב בית הדין]] של העיירה קוריץ ובהשראתו של רבי [[יחיאל מיכל מזלוטשוב]] בית דפוס, והחל בהדפסה חשאית של ספרי קבלה וחסידות. בית דפוס זה נדד עם השנים על תבניות היציקה שלו ופועליו בערים באזור. חוקרים הראו שההדפסה הייתה במסגרת [[משיח#זרמים משיחיים ביהדות|תוכנית משיחית]] לקראת שנת [[ה'תקמ"א]] ([[1781]]), תוכנית שכללה גם את [[עליית החסידים]] (שהחלה בשנת ה'תקל"ז [[1777]])) ואת הפצת הקבלה והחסידות. [[מור אלטשולר]] הסיקה שרבי שלמה היה מראשי התוכנית וממארגני העלייה החסידית{{הערה|1=[http://www.jewish-studies.info/9.htm מבצע הדפסת ספרי קבלה] פרק שביעי בספר ''הסוד המשיחי'' של ד"ר מור אלטשולר}}. לאחר מכן פתח במפעל ליקוט דברי המגיד ממזריטש{{הערה|הקדמתו הראשונה ל'לקוטי אמרים'.}}.
שורה 49 ⟵ 37:
 
====דברת שלמה====
רבי שלמה כתב גם ספר בשם "דברת שלמה", על [[פרשיות השבוע]] בשני חלקים, ובו גם פירוש על [[מגילת אסתר]]. בשער הספר מצוין שהאותיות "דברת" הן ראשי תיבות "תלמיד רבינו דב בער". מטרת המחבר הייתה להוציא לאור את הספר עם ליקוטי אמרים, אך הספר הודפס לראשונה רק 35 שנים לאחר מותו, בידי בנו רבי דב בעריש, בשנת [[ה'תר"ח]] (1840), ב[[זאלקווא]]. בהוצאה זו היו שיבושים רבים. לספר צורפו הסכמות של [[יעקב יצחק הורוביץ|החוזה מלובלין]], [[ישראל פרידמן מרוז'ין|רבי ישראל מרוז'ין]] ורבי [[שלום רוקח|שלום מבלז]].
 
מהדורה חדשה יצאה בעריכת הלל ווינד, עם [[הסכמה|הסכמת]] [[אהרן רוקח|הרבי מבלז]] ותולדות המחבר, ירושלים תשט"ו. מהדורה מתוקנת ומבוארת יצאה בשנת [[ה'תשע"א]] (2011), בידי יעקב יצחק וייס, במימון צאצאי המחבר ותוך ציטוט פירושים מהם.
שורה 63 ⟵ 51:
* בנו רבי דב בעריש סגי נהור - מפורסם במופתיו. הוציא את ספרי אביו. נתעוור בגיל מאוחר. היה תלמיד הרב מרדכי מנסכיז והרב אורי (השרף) מסטרליסק. כיהן ב[[אולסקו|אלעסק]] ועוד. נפטר [[כ"א באלול]] [[תר"י]]{{הערה|1=שני סיפורים אודותיו נמצאים בספר 'דגל מחנה יהודה' על רבני [[חסידות סטרטין]] (לקט מתוך ספר זה ללא סיפורים אלו [http://www.daat.ac.il/daat/history/hasidut/leket1-2.htm נמצא באתר דעת])}}.
** רבי דוד נכד רבי בעריש (בן בנו רבי שלמה מ[[אולסקו|אלעסק]]) וחתן רבי אלעזר מ[[שושלת בעלז|בעלז]].
*** הרב יצחק פלאם (-[[כ"ח בניסן]] [[תרע"ח]]) היה ממלא מקום חותנו הרב שמואל אהרון רובין ב[[קורצ'ינה|קורטשין]]. נהרג כתוצאה מיריות של פורעים בעיר לבוב ב[[הפוגרום בלבוב (1918)|פרעות פטליורה]] בתום מלחמת העולם הראשונה{{הערה|1=את קורותיו רשם גיסו מנחם רובין בספר [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36830&pgnum=1 מסע מירון]}}.
 
ילדיו של הרב יצחק: רבי דוד האדמו"ר מאלעסק ([[תרנ"ד]] - [[תשל"א]], חתן רבי משה לנגנר הרבי מ[[חסידות סטרטין|סטרטין]] ב[[טורונטו]]{{הערה|צאצאיו של רבי דוד מכהנים באדמו"רות סטרטין.}}, רבי שמואל אהרון פלאם האדמו"ר מ[[דובצק]] (נרצח בשואה), וחתנו רבי חיים יעקב ספרין, האדמו"ר מ[[חסידות קומרנה|קומרנא]] בירושלים. צאצאיו אלו עוסקים בביאור והפצת תורתו. חסידות סטרטין מביאה מדי שבוע דברים מתורתו בעלון "דגל מחנה יהודה מדברי רבוה"ק מסטרטין".
 
צאצא נוסף, הרב שלמה זלמינא וינברג, אח של [[חסידות טולנא|הרבי מטולנא]], הוציא לאור ספר המתאר ענף זה של המשפחה{{הערה|"דגל מחנה יהודה", [[ה'תשס"ו]]}}.
 
רבי שלמה זוכה למקום מיוחד גם ב[[חסידות בעלז]], כרבו של המייסד רבי שלום רוקח{{הערה|הקדמת הלל וינד לספר דברת שלמה, במהדורתו, עמוד 2}}. צאצאיהם התחתנו זה בזה. לאדמור"י בלז היה ה[[קיטל]] של רבי שלמה והם היו לובשים אותו בליל הסדר. החלוק אבד בשואה{{הערה|דגל מחנה יהודה, לתולדות סטרטין וטולנא, שלמה זלמינא וינברג, תשס"ו)}}
 
הרב [[שלמה אבינר]], צאצא של המגיד מלוצק הקרוי על שמו, כותב בספרו 'טל חרמון' על השפעת הספר 'דברת שלמה' עליו{{הערה|1=על קשריו המשפחתיים למגיד מלוצק בהקדמה לספרו 'טל חרמון'.}}.
שורה 83 ⟵ 71:
;ספרו
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=43891&pgnum=1 מגיד דבריו ליעקב], מהדורת למברג (לבוב) תרכ"ג 1863 - מהדורה סרוקה באתר [[היברובוקס|כתבים עבריים (היברובוקס)]]
* [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19784&pgnum=1 מגיד דבריו ליעקב], מהדורת חב"ד תשס"ד 2004 - ובו מפתחות והערות מאת עמנואל שוחט, וכן הוראותיו של הרב [[מנחם מנדל שניאורסון]] מ[[חסידות חב"ד]] בעניין הדפסת הספר בהקשר לתאריך [[י"ט בכסלו]] ומקומו בחסידות זו.
* {{הספרייה הדיגיטלית||מגיד דבריו ליעקב|bk001870067}} {{כ}}
 
שורה 89 ⟵ 77:
{{הערות שוליים}}
 
{{בקרת זהויות}}
[[קטגוריה:תלמידי המגיד ממזריטש]]
[[קטגוריה:חצרות חסידיות]]