המנורה – הבדלי גרסאות

'''מנורת שבעת הקנים''' היא מנורת [[זהב]], שהייתה מוצבת ב[[משכן]] ומאוחר יותר ב[[בית המקדש]], ובה היו [[כהנים]] מדליקים ומטיבים את נרותיה מדי ערב. המנורה היא אחד מ[[סמל|סמליו]]יו של [[העם היהודי]] וניצבת בלב [[סמל מדינת ישראל|סמלה הרשמי של מדינת ישראל]].

ב[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירושו למשנה]] ב[[מסכת מנחות]], שרטט ה[[רמב"ם]] את צורת המנורה כשקניה אלכסוניים ולא מעוגלים, (וכך גם סבר [[רש"י]]{{הערה|בפירושו לשמות: "וששה קנים יוצאים מצדיה, לכאן ולכאן באלכסון נמשכים ועולים".}} וה[[ריב"ש]]{{הערה|תשובות הריב"ש סימן ת"י}}). בנו, רבי [[אברהם בן הרמב"ם]] מעיד בפירושו על התורה, שאביו אכן התכוון לתאר את צורת הקנים: {{ציטוטון|שישה קנים... נמשכים מגופה של מנורה לצד ראשה ביושר, כמו שצייר אותה אבא מרי ז"ל, לא בעיגול כמו שצייר אותה זולתו}}.

גם רבי [[מנחם מנדל שניאורסון]]{{הערה|{{צ-ספר|שם=ליקוטי שיחות חלק כא עמ' 164, ליקוטי שיחות חלק כו עמ' 200|מו"ל=הוצאת קה"ת|שנת הוצאה=}}}} תמך בדעה שציורו של הרמב"ם הוא מדויק. אחד מנימוקיו הוא שמשמעות המילה "קנה" היא קו ישר, כמומעין קני הסוף, כפי שמפרשים רש"י והאבן עזרא (שמות ב, ג), ש״קנה״ המוזכר בתורה הוא מלשון קני סוף, וכפי שקני הסוף גדלים בצורה ישרה כך גם קני המנורה. באשר לממצאים הארכאולוגיים תירץ שיהודים וגויים רבים יצרו חיקויים של המנורה כיוון שהיוותה סמל דתי חשוב, אולם רק מעטים ראו אותה בפועל, שכן מלבדבעיקר לכוהניםכוהנים בשעת [[העבודה במקדש]], ולאמנים שתחזקו אותה, לאיש לא היה היתר להיכנס למקום הימצאה בהיכל, ולכן רבים מן המציירים לא דייקו. בעקבותיו, מקפידים חסידי [[חב"ד]] לבנות ולצייר את דגמי המנורה בקווים ישרים דווקא, ובצורה זו הם מעצבים גם את [[חנוכייה|חנוכיותיהם]]. גם הרב [[חיים קנייבסקי]] תומך בדעת הרמב"ם{{הערה|{{בחדרי חרדים|אלי כהן|הגר"ח הכריע: קני המנורה היו באלכסון|176426|1 ביוני 2015}}}}