יוסף חיים ברנר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←יצירתו: החיים |
|||
שורה 89:
שלא כשאר [[התלוש בספרות העברית|הגיבורים התלושים בספרות העברית]] של התקופה, כמו [[גרשון שופמן|שופמן]] ו[[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי|ברדיצ'בסקי]] למשל, נשארים גיבוריו של ברנר, גם כשהם תלושים ממקום הולדתם ומשפחתם, במסגרת יהודית כלשהי. בדרך כלל הם מתגוררים באזורים יהודיים וחווים יחד עם בני עמם את אווירת ה[[פליט|פליטים]], שפעמים רבות הם חסרי בית ותקווה. אין הם מתפתים לצאת אל העולם הרחב ולהשליך מאחורי גוום את אחיהם, על אף שהם מודעים לפגמיהם וסובלים מהם. ברנר וגיבוריו, על התלבטויותיהם וביקורתם, אינם מתנתקים מגורלו של העם היהודי.<ref name=":0" />
במלאת חמישים שנים למותו של ברנר ביקשה [[הלית ישורון|הלית קתמור]] ממספר סופרים ואנשי תרבות לכתוב את חוות דעתם על ברנר.<ref>[[הלית ישורון|הלית קתמור]], "[http://www.jpress.nli.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=LMRV%2F1971%2F04%2F30&id=Ar00603&sk=13FC91B2 מה אומר לך ברנר]?", [[למרחב|'''למרחב''']], 30 באפריל 1971</ref> [[ס. יזהר]] התרשם מאוד מהאמת וחוסר הזיוף ביצירתו. {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=ברנר כמו נזיר שיוצא לחיים מבלי למעול בעצמו. גוש אבן שאיננו סובל סיתות, שמבקש להישאר חשוף, שלא יארגנו לו את העוצמה, את הגושיות. ברנר האפיקורס, הראשון שידע להתנתק מהאיזמים למינהם. הראשון שדיבר אמת. לפעמים היה שיכור לדבר אמת}}
ברנר, מוסיף יזהר, סוגד לחיים עצמם, לויטאליות שלהם, ועל אף כל לבטיו וקשייו, יש לו תיאבון אדיר לחיים.
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=ברנר |