משה יהודא ליב לנדא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←פטירתו: המיטה וההלוויה יצאו מבית מדרשו |
←פרשת מינויו לרבנות בני ברק: הרחבה על פי המקור מכיכר השבת |
||
שורה 22:
ב[[כ"ו בשבט]] [[ה'תשמ"ו]] נפטר אביו, ובמהלך [[הלוויה|הלוויתו]] הכריז [[ראש העיר]], [[משה אירנשטיין]]: "על פי צוואתו ובקשתו של הרב יעקב לנדא, אנו מכריזים על הכתרתו של בנו הרב משה יהודא ליב לנדא לכהן כרבה של עירנו בני ברק"{{הערה|{{מעריב|ברוך נאה|"אוי לספינה שאיבדה את הקברניט שלה"|1986/02/06|00302}}, עמ' 3}}. ההכרזה עוררה ויכוח סוער בעיר. הרב [[אלעזר מנחם שך]], מנהיג הציבור ה[[ליטאים (זרם)|ליטאי]], התנגד למינויו של [[חסידות חב"ד|חסיד חב"ד]] כרב העיר{{הערה|{{מעריב|ברוך נאה|צלבי קרס צויירו על מכוניתו של הרב שך|1986/05/23|01100}} עמ' 11; {{מעריב|ברוך נאה נאה|מכונית הרב|1986/05/25|00512}} עמ' 5; {{מעריב|ברוך נאה|באמצע החבילות "על עלבון התווה' ניתק החשמל|1986/05/27|00700}} עמ' 7; {{מעריב|ברוך נאה|מלחמת עגבניות ברחוב החרדי|1986/10/23|01803}} עמ' 18}} והמליץ שהרב [[שמואל וואזנר]], רבה של שכונת "[[זיכרון מאיר]]" בעיר, ימלא את התפקיד. הרב וואזנר שהה באותה עת ב[[לונדון]] ועם שובו לישראל הכריז כי הוא מקבל את מרותו של הבן כממשיך דרכו של אביו ברבנות העיר.
בפועל חרף תמיכת חלק מקהילות ה[[חסידים]] ברב לנדא, הוא לא מונה לרבנות העיר באופן רשמי מטעם המדינה
עם זאת, היו רבנים ליטאים שלא תמכו בהקמת כשרות 'שארית ישראל', כמו הרב [[נסים קרליץ]], [[דוב לנדו]], הרב [[דוד פוברסקי]] והרב [[ברוך דב פוברסקי]]. כך פורסם לאחר פטירת הרב לנדא תיעוד של הרב [[אהרן לייב שטיינמן]] כשהוא אומר שההשגחה שלו טובה, וה[[חזון איש]] סמך עליו.{{הערה|{{כיכר השבת|שאול כהנא|מרן הגראי"ל שטיינמן חשף: "ה'חזון איש' אחז מהרב לנדא"|312228|31 במרץ 2019}}}} אך למעשה בהשפעת הרב שך רוב הליטאים תושבי בני ברק וחלק ניכר מהסרים למרותו של הרב שך גם במקומות אחרים, חדלו להשתמש במוצרים עם חותמת הכשרות של הרב לנדא.
רוב [[חצר חסידית|החצרות החסידיות]] עמדו לצדו של הרב לנדא, אך למשל [[בד"ץ מחזיקי הדת]] של [[חסידות בעלז]] העניק הכשר לרשת של קונדיטוריות, שממנה הסיר הרב לנדא את השגחתו. למרות ההתנגדות נותרה השגחתו של הרב לנדא הדומיננטית ביותר ברובן המכריע של חנויות המזון, הירקות והבשר בבני ברק, וגם ועד הכשרות של [[הבד"ץ של העדה החרדית]] נהג להימנע ממתן הכשרים לחנויות ומפעלים בתחומי העיר.
|