הפרעה נפשית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: הוספת תבנית חשודה עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים
שורה 17:
'''הפרעה נפשית''' (ידועה בסיווג [[ICD-10]] של [[ארגון הבריאות העולמי]] כ"הפרעה נפשית והתנהגותית"{{הערה|ICD-10 בעברית 1995, עמוד 13}} ; מונחים אחרים בשימוש הם '''הפרעה פסיכיאטרית''' (ב[[אנגלית]]: '''Mental disorder''' או '''Psychiatric Disorder'''), ובעבר - '''מחלת נפש''' או "מחלה נפשית" (באנגלית: '''Mental Illness''') היא מערך מובנה של [[תסמין|תסמינים]] המופיעים אצל האדם בו זמנית לפחות חלק מהזמן ויש להם ממד [[התנהגויות נסיגה|התנהגותי]], [[רגש]]י או [[הכרה|קוגניטיבי]], או צירופים של ממדים אלה.
 
ההפרעה הנפשית משקפת תפקוד לא נורמלי מבחינה [[פסיכולוגיה|פסיכולוגית]], [[ביולוגיה|ביולוגית]] או התפתחותית, והיא באה לידי ביטוי ב[[מצוקה]] משמעותית של האדם ו/או גורמת להפרעה משמעותית בתיפוקודיו השונים בחיי היומיום. בחלק מהמקרים הפרעה נפשית היא תגובה אנושית למקרה קיצוני של [[דחק]] או [[שכול|אובדן]].{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=|שם=Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders (DSM–5)|מקום הוצאה=WDC|מו"ל=American Psychiatric Association|שנת הוצאה=2013|עמ=20}}}}. תחולת המושג הפרעה נפשית קשורה קשר הדוק למושג [[סטייה חברתית]], המשתנה מתרבות אחת לאחרת. לכן מה שנחשב כנורמלי בתרבות אחת יכול להיחשב כלא נורמלי בתרבות אחרת.
 
קשת רחבה של מצבים רגשיים התנהגותיים ומחשבתיים סוּוגו על ידי הפסיכולוגיה כאבנורמליות (סוטים מן הנורמה). סיווג זה השתנה עם השנים, וייתכנו בו הבדלים בין תרבויות. העיסוק בנושא בעייתי במיוחד, שכן הוא טעון משמעויות במגוון תחומים, משמעויות הנושאות עימן השלכות רפואיות, חברתיות, פוליטיות, מוסריות, דתיות ועוד. הסיווג להפרעות נפשיות הנפוץ בקרב מרבית העוסקים במקצועות בריאות הנפש ב[[ארצות הברית]] הוא [[DSM|המדריך לאבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות]] של [[האגודה הפסיכיאטרית האמריקאית]].
שורה 89:
== אפידמיולוגיה של הפרעה נפשית בישראל ==
{{עריכה}}
על פי סקר הבריאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה של ישראל מהשנים [[2004]]-[[2003]], כ-325 אלף איש, שהם 8% מכלל בני 21 ומעלה דיווחו על קיום סימפטומים של הפרעה רגשית (חרדה או דיכאון) אחת לפחות. ל-5% מהם הייתה אבחנה של "הפרעה רגשית" ו ל-4% הייתה אבחנה של הפרעת חרדה{{מקור|4 אחוז מתוך ה8?!?? יש כאן טעות}}. 6% על פי סקר הבריאות של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מ -2004 2003 מכלל בני 21 ומעלה, פנו לקבלת סיוע מאיש מקצוע בתחומי הייעוץ וטיפול הנפשי בשנה שקדמה לסקר. ככלל הפרעות החרדה היו שכיחות יותר בקרב נשים (6.9%) מאשר בקרב גברים (4.1%). שכיחות הפרעות חרדה בקרב נשים הייתה 4.7% ובקרב גברים 3.1%. שכיחות הפרעות הרגש והחרדה הייתה גבוה במיוחד בקרב נשים ללא בני/בנות זוג שהיו להם בני זוג בעבר (פרודות גרושות ואלמנות). מבין המדינות המפותחות שהשתתפו בסקר בריאות הנפש בעולם (2003-20042003–2004) אחוז המאובחנים עם הפרעות חרדה או דיכאון שמצבם הוגדר חמור, היה הגבוה ביותר בישראל בהשוואה לכל המדינות שהשתתפו בסקר. הפרעות דיכאון או חרדה שאינן מלוות בתחלואה גופנית הן היוצא מהכלל. בכל המדינות הפרעות דיכאון או חרדה אשר מלוות בתחלואה הגופנית היו שכיחות הרבה יותר מהפרעות דיכאון או חרדה שאינן מלוות בתחלואה גופנית. הסובלים מהפרעות דיכאון או חרדה ומכאבים ממושכים מדווחים הרבה יותר על בעיות שינה מכל ארבעת הסוגים, בהשוואה למי שלא סובל מהפרעות דיכאון או חרדה או כאבים. בעיות השינה כללו קושי להירדם קושי להמשיך לישון, יקיצה מוקדמת ו[[עייפות]] לאורך היום.{{הערה|משרד הבריאות האגף לבריאות הנפש, [https://www.health.gov.il/PublicationsFiles/Depression_anxiety_Israel.pdf הפרעות דיכאון וחרדה בישראל: ממצאים עיקריים מסקר בריאות הנפש בעולם]}}
 
== הטיפול בהפרעה הנפשית ==