אדריאנוס החמישי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (הייתה) |
מ הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 16:
}}
}}
'''האפיפיור אדריאנוס החמישי''' (ב[[לטינית]]: '''Adrianus V''';{{כ}} [[11 ביולי]] [[1205]] - [[18 באוגוסט]] [[1276]]), <ref>Alban Butler and Paul Burns, ''Butler's Lives of the Saints'', Vol. 9, (Burns & Oates, 2000), 131.</ref> היה ה[[אפיפיור]] מ-
== ביוגרפיה ==
שורה 23:
משרתו הכנסייתית הראשונה החלה בשנת [[1243]], כאשר הוא מונה לכומר אפיפיורי. לאחר מכן הוא קיבל מספר [[בנפיקיום]] כנסייתיים, והפך לארכידיאקון ב[[בולוניה]] (1244) ו[[פארמה]] (1244 / 1248–1255), קנון וקנצלר של הקתדרלה ב[[ריימס]] (1243-1250), קנון ודיקן ב[[פיאצ'נצה]] 1247) וקאנון של הקתדרלה ב[[פריז]] (1244 / 1245–1270). בדצמבר [[1251]] הוא מונה ל[[חשמן|קרדינל דיאקון]] של סן אדריאנו על ידי דודו [[אינוקנטיוס הרביעי]]. הוא היה גם הכומר הראשי של [[בזיליקת סנטה מריה מג'ורה]] ה[[פטריארך|פטריארכלית]] (1262).
הוא נשלח לאנגליה בשנת [[1265]] על ידי [[קלמנס הרביעי]] כדי לתווך בין [[הנרי השלישי, מלך אנגליה]] לבין הברונים שלו, ולהטיף ל[[מסעי הצלב]]. הוא נשאר שם במשך מספר שנים כנציג האפיפיור, מאוקטובר
לפיצ'י היה קשר רחוק להנרי השלישי; אחותו התחתנה עם [[תומאס, רוזן פלנדריה]], שהיה בן דודו של אשתו של הנרי, [[אלינור מפרובנס]]. <ref>Howell, Margaret (1998). "Eleanor of Provence: Queenship in 13th Century England", p.154. Blackwell Publishing, Malden Massachusetts. </ref>
בהשפעתו של [[שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה]], הוא נבחר לאפיפיור במקום [[אינוקנטיוס החמישי]] ב-[[11 ביולי]] [[1276]], אך הוא מת בו[[ויטרבו]] ב-[[18 באוגוסט]]
הוא ביטל את ה[[בולה אפיפיורית]] של [[גרגוריוס העשירי]] על ניהול [[קונקלווה]], אך מת לפני שחוקק תקנות חדשות, ובמקומו נבחר [[יוחנן העשרים ואחד]] לאפיפיור.
| |||