אדריאנוס החמישי – הבדלי גרסאות

הוסרו 16 בתים ,  לפני שנתיים
מ
הסרת קישורים עודפים
מ (סקריפט החלפות (הייתה))
מ (הסרת קישורים עודפים)
}}
}}
'''האפיפיור אדריאנוס החמישי''' (ב[[לטינית]]: '''Adrianus V''';{{כ}} [[11 ביולי]] [[1205]] - [[18 באוגוסט]] [[1276]]), <ref>Alban Butler and Paul Burns, ''Butler's Lives of the Saints'', Vol. 9, (Burns & Oates, 2000), 131.</ref> היה ה[[אפיפיור]] מ-[[11 ביולי]] [[1276]] עד מותו ב-[[18 באוגוסט]] 1276.
 
== ביוגרפיה ==
משרתו הכנסייתית הראשונה החלה בשנת [[1243]], כאשר הוא מונה לכומר אפיפיורי. לאחר מכן הוא קיבל מספר [[בנפיקיום]] כנסייתיים, והפך לארכידיאקון ב[[בולוניה]] (1244) ו[[פארמה]] (1244 / 1248–1255), קנון וקנצלר של הקתדרלה ב[[ריימס]] (1243-1250), קנון ודיקן ב[[פיאצ'נצה]] 1247) וקאנון של הקתדרלה ב[[פריז]] (1244 / 1245–1270). בדצמבר [[1251]] הוא מונה ל[[חשמן|קרדינל דיאקון]] של סן אדריאנו על ידי דודו [[אינוקנטיוס הרביעי]]. הוא היה גם הכומר הראשי של [[בזיליקת סנטה מריה מג'ורה]] ה[[פטריארך|פטריארכלית]] (1262).
 
הוא נשלח לאנגליה בשנת [[1265]] על ידי [[קלמנס הרביעי]] כדי לתווך בין [[הנרי השלישי, מלך אנגליה]] לבין הברונים שלו, ולהטיף ל[[מסעי הצלב]]. הוא נשאר שם במשך מספר שנים כנציג האפיפיור, מאוקטובר [[1265]] עד יולי [[1268]]. עמדתו הדיפלומטית הייתה כזו, ששמו עדיין נזכר על החוק העתיק ביותר של חוק האנגליה, חוק מרלבורו משנת [[1267]], שבו הכותרת הרשמית מזכירה כעד "הלורד אוטובון, אז הנציג באנגליה". (בנציגות הזאת שירת גם דיפלומט צעיר אחר, לימים [[בוניפקיוס השמיני]]) בחודש אפריל 1268 הוא הוציא סדרה של [[משפט קאנוני|קנונים]], אשר היוו את הבסיס של החוק הכנסייה באנגליה עד [[הרפורמציה הפרוטסטנטית]] במהלך [[המאה ה-16]].
 
לפיצ'י היה קשר רחוק להנרי השלישי; אחותו התחתנה עם [[תומאס, רוזן פלנדריה]], שהיה בן דודו של אשתו של הנרי, [[אלינור מפרובנס]]. <ref>Howell, Margaret (1998). "Eleanor of Provence: Queenship in 13th Century England", p.154. Blackwell Publishing, Malden Massachusetts. </ref>
 
בהשפעתו של [[שארל הראשון, מלך נאפולי וסיציליה]], הוא נבחר לאפיפיור במקום [[אינוקנטיוס החמישי]] ב-[[11 ביולי]] [[1276]], אך הוא מת בו[[ויטרבו]] ב-[[18 באוגוסט]] [[1276]] ממחלה, מבלי שהוסמך מעולם לכהונה. אדריאנוס החמישי היה האפיפיור השלישי ב"שנת ארבעת האפיפיורים" - 1276.
 
הוא ביטל את ה[[בולה אפיפיורית]] של [[גרגוריוס העשירי]] על ניהול [[קונקלווה]], אך מת לפני שחוקק תקנות חדשות, ובמקומו נבחר [[יוחנן העשרים ואחד]] לאפיפיור.