ייבום – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: \1מאחר ש |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 27:
* לפי פירוש המלבי"ם, בספר [[דברי הימים]] ייבם [[פדיה (דמות מקראי)|פדיה]] את אשת אחיו שאלתיאל{{הערה|{{הדגשה|וּבְנֵי '''פְדָיָה''' זְרֻבָּבֶל וְשִׁמְעִי וּבֶן זְרֻבָּבֶל מְשֻׁלָּם וַחֲנַנְיָה וּשְׁלֹמִית אֲחוֹתָם}}{{תנ"ך|דברי הימים א|ג|יט}} בפרשנות המלבי״ם}}, וכן ייבם מחת את אשת אחיו [[עמשי]] והוליד את אלקנה{{הערה|{{הדגשה|בְּנֵי קְהָת עַמִּינָדָב בְּנוֹ קֹרַח בְּנוֹ אַסִּיר בְּנוֹ. '''אֶלְקָנָה''' בְנוֹ וְאֶבְיָסָף בְּנוֹ וְאַסִּיר בְּנוֹ|{{תנ"ך|דברי הימים א|ו|ז}} במלבי״ם}}}}
* ב[[מגילת רות]] מופיע סיפור ייבום באריכות: {{ציטוטון|וְגַם אֶת רוּת הַמֹּאֲבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה, לְהָקִם שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ, וְלֹא יִכָּרֵת שֵׁם הַמֵּת מֵעִם אֶחָיו וּמִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ, עֵדִים אַתֶּם הַיּוֹם.}}{{הערה|{{תנ"ך|רות|ד|י}}}} אולם, [[בעז]], ה'יבם', לא היה יבם במובן ההלכתי של המילה - אחי הבעל המת - אלא [[קרוב משפחה]] רחוק. מהמגילה ניתן ללמוד שהנוהג באותה תקופה, היה במקרה שהייתה נותרת אלמנה ללא אחי בעל, קרובי המשפחה לפי רמת קרבתם היו צריכים לייבם אותה. עוד מעניין כי פעולה זו של ייבום אשת המת נקראה "גאולה", והאדם שביצע את הדבר נקרא "גואל" [בדומה לגואל דם]{{הערה|{{תנ"ך|רות|ג|יב|יג}}, {{תנ"ך|רות|ד|ד|ללא=ספר}}}}.▼
== מעין ייבום בתנ"ך ==
▲
הקרבה הרעיונית לייבום באה לידי ביטוי במספר אופנים:
* מכלול הפעולות מוגדר כ"הקמת שם המת על נחלתו"
* שחררו של הקרוב הראשון מחובת גאולה נעשה באמצעות טקס חליצה
* המעשה מורכב משני אלמנטים: גאולת הקרקע - קנייתה ע"י הגואל וכמובן נישואים לאלמנה וזאת בניגוד לגאולת קרקע של אדם שהעני ע"י קרוב משפחתו שבמקרה זה הקרקע עוברת לרוכש וחוזרת ביובל לבעליה.
* לכאורה הנחלה עברה לרשות בועז ונספחה על נחלותיו ולא תחזור לרשות רות (או יורשיה) ביובל - ללא מקור
==ייבום מול איסור עריות==
|