מוזיאון תל אביב לאמנות – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←בית דיזנגוף (1932- 1971): הוספת תמונה |
|||
שורה 44:
המוזיאון החל לפעול ב"[[בית דיזנגוף]]" שב[[שדרות רוטשילד]] 16. בניין זה הוקם ב-[[1918]] כ[[בית מגורים|בית המגורים]] הפרטי של [[מאיר דיזנגוף]] ורעייתו [[צינה דיזנגוף|צינה]]. למבנה המקורי החד-קומתי נוספה קומה שנייה ב-[[1920]] ובין השנים [[1930]] ל-[[1931]] הותאם המבנה לצרכיו של המוזיאון העתידי על ידי [[מהנדס עיר|אדריכל העיר]] דב הרשקוביץ. השינויים כללו בניית קומה שלישית והוספת חדרים פרטיים על הגג, אליהם העתיק דיזנגוף את מגוריו. לאחר פתיחת המוזיאון נערכו בבניין התאמות נוספות שהותירו אותו בתערובת צורמת של סגנונות אדריכליים.{{הערה|תמי כץ-פרימן, "יסוד מוזיאון תל אביב", '''שנתון מוזיאון תל אביב''' מס' 1, 1982, עמ' 38.}}
[[קובץ:TEL AVIVIANS WAITING FOR THE DELEGATES TO LEAVE THE MUSEUM BUILDING AFTER THE SIGNING OF THE DECLARATION OF INDEPENDENCE ON ROTSCHILD BLVD. IN TEL AVIV.jpg|ממוזער|חזית מוזיאון תל אביב בתכנונו של קרל רובין. הקהל המתגודד מחוץ למבנה מאזין להכרזת העצמאות של מדינת ישראל]]
עם כניסתו לתפקיד ב-1933 הזמין מנהל המוזיאון [[קרל שוורץ]] את ה[[אדריכל]] [[קרל רובין]] לביצוע תיקונים במבנה. תיקונים אלה התבצעו בין [[1935]] ל-[[1936]] ובמהלכם הורחב שטח התצוגה של המוזיאון. במסגרת השיפוצים עיצב רובין את החזית ברוח ה[[הסגנון הבינלאומי|סגנון הבינלאומי]], [[סגנונות באדריכלות|סגנון אדריכלי]] שאומץ [[העיר הלבנה|בבניה שהתבצעה ברחבי תל אביב]] בהשפעתו של מהנדס העיר [[יעקב בן-סירה]]. עיצוב החזית היה השינוי המשמעותי ביותר בבניין והוא העניק לו מראה שלם ואחיד. המוזיאון נפתח מחדש ב-23 בפברואר 1936 בטקס חגיגי בחסות [[הנציב העליון]] שנשא דברים בשבח הפעולות הנמרצות של דיזנגוף למען הקמת המוזיאון.{{הערה|[http://jpress.org.il/Olive/APA/NLI_heb/SharedView.Article.aspx?href=DAV%2F1936%2F02%2F24&id=Ar00807&sk=68258AE8 הנאומים בחנוכת מוזיאון תל אביב], דבר, 23 בפברואר 1936. }} בספטמבר 1936 נפטר דיזנגוף. ב[[צוואה|צוואתו]] הועיד את הבית לשמש מוזיאון והורה על ייסודה של קרן לתמיכה כספית בתפקוד המוסד.
| |||