יאן הוס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ החלפת פרמטרים לשמות פרמטרים אחידים בתבניות (תג) |
מ הוספת קישור לאלכסנדר החמישי (אנטי-אפיפיור) |
||
שורה 49:
בינתיים, תמך המלך וצלאב בניסיון של קבוצת חשמנים לגשר על [[הקרע המערבי|הקרע באפיפיורות]] בין [[גרגוריוס השנים עשר]] ו[[האנטי-אפיפיור בנדיקטוס השלושה עשר]]. המלומדים הגרמנים, שרובם ציפו להמשיך בקריירה שלהם בארצות מולדתם שהיו נאמנות לגרגוריוס, תמכו באחרון. בתגובה, הוציא המלך ב-18 בינואר 1409 צו ב[[קוטנה הורה]] צו שחיסל את זכויות היתר של הגרמנים באוניברסיטת פראג והעניק רוב קולות לבוהמים, שנותרו נייטרליים ברובם, בענייניה. בין רוב הסטודנטים ואנשי הסגל (לפי הערכות שונות, עד 80%) עזבו את המוסד, שמעמדו האקדמי נפגע מאוד. הדבר חיזק את מעמד הוויקיליפיטים, שנותרו רוב. ב-17 באוקטובר אותה שנה נבחר הוס לרקטור; הקולות שניתנו לו הגיעו גם ממחנה מתנגדי הרפורמה, לאחר שבנאומו הדגיש את הצורך בעליונות דוברי הצ'כית בארצם, עוד עניין שצידד בו. בינתיים, הוסיף לקרוא בדרשותיו הפופולריות לתיקונים בכנסייה ולתיקון השחיתות. הדבר קומם עליו את בעלי העניין בסדר הקיים יותר ויותר, והארכיבישוף החל לגלות עוינות כלפיו.
הוס ומרבית הבוהמים מיהרו להצהיר אמונים לאפיפיור השלישי החדש שנבחר ב-1409, [[אלכסנדר החמישי (אנטי-אפיפיור)|אלכסנדר החמישי]]. הזמבורקה נותר נאמן לגרגוריוס במשך כמה חודשים של היסוסים, אך לבסוף הכפיף עצמו לאלכסנדר בספטמבר. הארכיבישוף ספג מספר השפלות בנדון בשל תמיכת וצלאב באויבי גרגוריוס, בתקופה שבה הוס והרפורמטורים צידדו במלך ללא עוררין. הדבר חיזק את המתח בינו לבינם. הוא פנה לאלכסנדר בבקשה לדכא את הוויקליפים. ב-[[20 בדצמבר]] [[1409]] הוציא האפיפיור החדש [[בולה אפיפיורית|בולה]] שהחרימה של כל כתבי ויקליף, גינתה את תורתו ואסרה על הטפתה החופשית. לאחר פרסום הבולה פנה הוס לאפיפיור, אך לשווא. ב-[[9 במרץ]] [[1410]] נשרפו 200 מספריו ומכתבי היד יקרי הערך של ויקליף, והוס וחסידיו הוחרמו. מהלך זה חולל מהומה גדולה בבוהמיה, שהגיעה במקומות מסוימים לכדי התפרעויות המוניות.
ב-1410 אלכסנדר החמישי מת והוחלף על ידי יוחנן העשרים ושלושה.
| |||