פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסרו 7 בתים, לפני חודשיים
מ
ניסוח
'''שירת קרליבך''' הוא שמו של ז'אנר ב[[מוזיקה חסידית|מוזיקה החסידית]] של שירי נשמה, בעיקר, שהולחנו על ידי ר' [[שלמה קרליבך]]. שירי קרליבך מולחנים ל[[גיטרה]], הכלי בו ניגן קרליבך. שירת קרליבך מוכרת בעיקר מהלחנים לשירי שבת ("מזמור לדוד", "[[לכה דודי]]") ושירי [[חתונה]] (כגון "עוד ישמע"). הבסיס לניגוניו של קרליבך, לפי דבריו, הוא פשיטות הנגינה: "כל מנגינה ניתן ליצור על ידי שני [[אקורד|אקורדים]]ים". חלק קטן מלחני קרליבך כולל ניגונים ללא מילים ("קרקוב").
 
שירי קרליבך נהפכו לחלק אינטגרלי מהמוזיקה החסידית עד כדי אי זיהויים ככאלו וחלק משירי קרליבך מפורסמים כ"לחנים עממיים".
 
ב-[[1963]] הופיע קרליבך במועדון ה-village-gate, ב[[ניו יורק]], הופעה אשר לדעת רבים סימנה את פריצת הדרך הראשונה שלו, לאחר פרסום ה[[תקליט]] אשר הוקלט באותו מופע. בתקליט זה נשמעה לראשונה התלהבות הקהל והיסחפותו לשיר יחד עם הזמר – תופעה אשר תחזור על עצמה בכל מופע ותהפוך לסימן ההיכר שלו. קרליבך בתקליט מיטיב לשיר כ[[שליח ציבור|חזן]] המסלסל בנימה רגשנית את הפסוקים של פרק התפילה "'''וזוכר חסדי אבות'''". התקליט נקרא "'''פיתחו לי שערי צדק'''" על פי הפסוק אותו הלחין, כדבריו, מתוך כמיהה להשפיע על פתיחת הלבבות בין האנשים ובינם לבין שערי השמים.
עם בואו לישראל, בסוף [[שנות ה-60]], כבר הסתמנה בארץ פריחה מחודשת של [[שירה חסידית]], ובפסטיבלי הזמר החסידיים השונים שהתקיימו באותן שנים השתתף קרליבך כמלחין ואף זכה להכרת הציבור הישראלי בשיריו "'''והאר עינינו'''" (זכה מקום שני בפסטיבל הראשון) וכן "'''ישראל ישראל בטח בה''''", "'''חמדת ימים'''". שיריו אף צעדו במקומות גבוהים ב[[מצעד הפזמונים|מצעד הפזמונים הישראלי]]. שירים אחרים שלו קיבלו משמעויות לאומיות, כמו "'''ובאו האובדים'''" והשיר "'''למען אחי ורעי'''" אשר הולחנו במסגרת המאבק לעליית יהודי [[ברית המועצות]]. השיר "'''עוד אבינו חי'''" הפך גם הוא לפופולרי בקרב הציבור כולו. מאז הוסיף להקליט למעלה מ-1000 מנגינות ושירים. רק מיעוטם יצא לאור ורבים אחרים נגנזו או אבדו.
 
==נוסח קרליבך==
בין היתר הלחין קרליבך מנגינות לקטעי [[תפילה]] ובייחוד מתפילות ה[[שבת]]. לחנים אלו התקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"[[נוסח תפילה|נוסח]] קרליבך". נוסח תפילה היה מקובל בבית הכנסת "בירב" ב[[צפת]] על ידי חסידי קרליבך ועם הזמן התפשט למקומות נוספים. אחד מ"מנייני קרליבך" הידועים ביותר מתקיים ב[[בית הכנסת]] "לכו נרננה" ב[[גבעת שמואל]].
מניינים דומים קיימים גםברחבי בחו"להעולם, למשל, בארצות הברית בניו יורק - "The Carlebach Shul" ובלוס אנג'לס - "The Happy Minyan".
 
==קישורים חיצוניים==
*אלעד דויטש, [http://www.nrg.co.il/online/11/ART/826/628.html שלמה המלך] מאתר nrg
* [http://mp3music.gpg.co.il/tabs/e4f8e1_f9eceee4_f7f8ece9e1ea.html טאבים ואקורדים לשירים של הרב שלמה קרליבך]{{קישור שבור|18.5.2019}} מאתר MP3
* [http://video.google.com/videoplay?docid=7336371483203241985 סרט על הבדלה נוסח קרליבך]{{קישור שבור|18.5.2019}} ב[[גבעת שמואל]] מאתר [http://rosh-hagiva-tv.blogspot.com/ ערוץ ראש הגבעה]