אינוקנטיוס השני – הבדלי גרסאות

ב-[[1130]], כשהאפיפיור [[הונוריוס השני]] שכב גוסס, החליטו הקרדינלים להפקיד את הבחירות בפני ועדה של שמונה אנשים ובראשם הקנצלר האפיפיורי היימריק, שהמועמד שלו, הקרדינל גרגוריו פפרסקי, נבחר בחופזה ל[[אפיפיור]] '''אינוקנטיוס השני''', וב-[[14 בפברואר]], יום לאחר מותו של הונוריוס, הוא הוכתר. הקרדינלים האחרים הודיעו כי אינוקנטיוס לא נבחר בבחירה חוקית, והקרדינל פייטרו פיירליוני, רומאי שמשפחתו היתההייתה אויבת של היימריק, נבחר ונטל את השם [[אנקלטוס השני (אנטי-אפיפיור)|אנקלטוס השני]]. קבוצת תומכיו של אנקלטוס הייתה חזקה דיה להשתלט על רומא, בעוד שאינוקנטיוס נאלץ לברוח צפונה. בהתבסס על רוב פשוט של מכללת הקרדינלים כולה, אנקלטוס היה האפיפיור הנבחר בקאנו, ואינוקנטיוס היה [[אנטי-אפיפיור]]. עם זאת, כלל זה השתנה על ידי [[המועצה הלטראנית השנייה]] בשנת [[1139]], ולכן אינוקנטיוס נחשב לאפיפיור לגיטימי.

[[ברנאר מקלרבו]] נלחם לטובת האפיפיור אינוקנטיוס, ובכך הוא זכה לתמיכתם של [[צרפת]] ו[[אנגליה]] נתמכת; אולם אלנקלטוס, שנתמך על ידי ה[[נורמנים]] ה[[סיציליה|סיציליאנים]], זכה לעמדה חזקה יותר של כוח בתוך [[איטליה]]. המלך הגרמני [[לותר השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה|לותר השלישי]] לא התלבט בשאלה האפיפיורית, ועל פי התעקשותו של [[נורדברט מקסנטן]], [[ארכיבישוף]] [[מגדבורג]], תמך באינוקנטיוס ואף עבר עם צבאו לאיטליה. ב-[[4 ביוני]] [[1133]] הוא הוכתר ברומא לקיסר על ידי אינוקנטיוס, אבל החגיגות התקיימו ב[[בזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו]], מאחר וש[[בזיליקת פטרוס הקדוש]] הייתה כבושה על ידי אנקלטוס השני.

ב-[[29 במרץ]] [[1139]] אישר האפיפיור אינוקנטיוס ב[[בולה אפיפיורית]] את הקמת [[מסדר האבירים הטמפלרים]]. באותה שנה התקיימה [[המועצה הלטראנית השנייה]], שאותה גינו [[רוג'ר השני, מלך סיציליה]]. קצת מאוחר יותר, אינוקנטיוס עמד בראש צבא נגד רוג'רו, אבל נתפס בשבי והוצרך להכיר בדרישות רוג'רו. אחר כך, עם זאת, אינוקנטיוס יכלהיה יכול לחזור לרומא, שם הוא השיג בשנותיו האחרונות תחייה תרבותית של העיר. הוא מת ב-[[24 בספטמבר]] [[1143]], ו[[סלסטינוס השני]] נבחר במקומו.