ויקיפדיה

נמל התעופה בן-גוריון – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
מאין תקציר עריכה
שורה 57:
[[קובץ:Immigrants 1951.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עולים מעיראק עוזבים את השדה לאחר שהגיעו אליו במסגרת [[מבצע עזרא ונחמיה]] ב־[[1951]]]]
[[קובץ:Lod Airport 1958.jpg|שמאל|ממוזער|250px|טרמינל 1 ב־1958]]
נמל התעופה בן-גוריון שוכן בשטח [[מישור (גאוגרפיה)|מישורי]] ב[[השפלה|שפלה]] בגובה של 30 עד 41 מטרים מעל [[פני הים]]. הוא נמצא בשוליו של [[גוש דן]] בסמיכות לדרך ל[[ירושלים]] ([[כביש 1]]). כ־20 ק"מ דרומית־מזרחית ל[[תל אביב]] וכ־13 ק"מ מחופי [[הים התיכון]]. צורתו של הנמל כשל [[משולש]], ושטחו מנוקז על ידי [[נחל איילון]], הזורם ב[[תעלה]] מלאכותית מדרום לשדה, [[נחל בית עריף]] החוצה שניים מ[[מסלול טיסה|מסלולי הטיסה]], ויובלו [[נחל יהוד]], העובר מצפון לשטח השדה, בינו לבין העיר [[יהוד]]. מספר [[יישוב]]ים שוכנים בקרבת גבולותיו של הנמל, ועם אלה נמנים [[זיתן]] ו[[יגל]] מדרום, [[צפריה]] [[חמד]] ו [[כפר חב"ד]] ממערב, [[אור יהודה]] ו[[יהוד-מונוסון|יהוד־מונוסון]] מצפון ו[[בני עטרות]], [[טירת יהודה]], [[בית עריף]] ו[[כפר טרומן]] ממזרח. סמוך ממזרח לנמל שוכן גם פארק העסקים ותעשיית ה[[היי-טק|היי־טק]] [[איירפורט סיטי]], שבו מספר חברות וארגונים הקשורים לנמל, ובהם [[רשות התעופה האזרחית]], [[DHL]], חברת [[ק.א.ל.]] ו[[דיוטי פרי ג'יימס ריצ'רדסון]].
 
שטח הנמל מוגדר כ[[שטח גלילי]], אך במשך השנים עלו מספר ניסיונות לבחון את מעמדו של שטח הנמל. כך בדצמבר [[2000]] הקים שר הפנים חיים רמון, ועדה בראשותו של האדריכל יוסי פרחי לבחינת הגבולות של לוד ורמלה (שבחנו איחוד), וסיפוח נתב"ג ללוד־רמלה כשתחילה הוועדה אף נועדה לדון בצירוף איירפורט סיטי לרשות המאוחדת בטרם הופקע השטח מסמכות הדיון בוועדה, אך הוועדה כשלה בגיבוש מסקנות. באוגוסט [[2002]] הקים מנכ"ל משרד הפנים ועדה נוספת לבחינת סוגיית השטח עליו עומד נתב"ג ואזור התעשייה איירפורט סיטי ואפשרות לחלוקת ההכנסות בין הרשויות הסמוכות תחת הפרופסור [[אריה שחר]]. אם כי רשות שדות התעופה התנגדה לסיפוח ואף בג"ץ לא הכריע בסוגיה לאחר שהוגשה לו עתירה. בשנת [[2008]] העלה [[חבר הכנסת]] [[יורם מרציאנו]] [[הצעת חוק]] לספח אותו לעיר לוד, שתאוחד, אגב כך, עם המועצה המקומית [[שוהם (יישוב)|שוהם]]. מטרת ההצעה היא לאפשר ל[[עירייה]] החדשה ליהנות מפירות [[מס]]י ה[[ארנונה]] העירוניים ולשקם את העיר לוד, אולם [[ועד עובדים|ועד עובדי]] [[רשות שדות התעופה]] הביע את התנגדותו להצעה{{הערה|{{ynet|יסמין גיל, "כלכליסט"|נתב"ג לא מעוניין להסתפח לעיריית לוד|3555880|15 ביוני 2008}}}}. בנובמבר [[2016]] פנו חמש הרשויות הסמוכות לנתב"ג (יהוד־מונסון, אור יהודה, עמק לוד, חבל מודיעין והעיר לוד) ל[[שר הפנים]] אריה דרעי בדרישה לחלק את הכנסות הארנונה מנתב"ג בין הרשויות שסובלות מהמגבלות שמטיל נתב"ג כגון רעש, גובה בנייה ועוד בלי לחלוק מהכנסות. בעקבות כך החליט השר [[אריה דרעי]] להקים ועדה תחת מנכ"ל משרד הפנים לשעבר גבי מימון שתבחן את הגבולות הגאוגרפיים של נתב"ג ואת סוגיית חלוקת הכנסות הארנונה בין נתב"ג ליישובים הסמוכים (לוד, עמק לוד, יהוד־מונסון, שוהם, אור יהודה וחבל מודיעין). על פי ההחלטה שהתקבלה בתחילת 2018 ואושרה בוועדת הכספים במרץ 2018, הוחלט שהשטחים של נתב"ג יישארו בהגדרה "שטח גלילי" ולא ישוייכו לרשויות הסמוכות ולכן לא ישולמו גם כספי ארנונה מנתב"ג לרשויות סביבו, אך חלק מהתקציבים המועברים למשרדי הפנים על רווחי הפעילות יחולקו על ידי משרד האוצר בין הרשויות כמענקים, 150 מיליון שקלים מדי שנה לשנים 2018 ו-2019 ו-100 מיליון שקלים מ-2020.
שורה 357:
רשות שדות התעופה הודיעה כי בכוונתה להפעיל בטרמינל 1 מסוף לטיסות [[אח"מ]] ומסוף לטיסות [[חברת תעופה במחיר נמוך|חברות תעופה במחיר נמוך]]. הטרמינל שימש את הטיסות היוצאות בלבד של חברת [[סקאי איירליינס]] הטורקית מה־[[1 ביולי]] [[2008]] ועד ל־[[21 באוקטובר]] 2008{{הערה|1=[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/InformationforTravelers/Airlines/SKYAIRLINES.htm SKY AIRLINES]|שמאל=כן}}, ובשנת [[2009]] החל לשרת את הטיסות הבינלאומיות היוצאות של מספר חברות במחיר נמוך. בשנה הראשונה לחידוש הטיסות הבינלאומיות ממנו, טסו כ־93 אלף נוסעים בטיסות המוזלות דרכו. ב־[[27 באוקטובר]] [[2013]] נחנך מחדש אולם הנוסעים המערבי בבנין הטרמינל, המיועד לטיסות הבינלאומיות{{הערה|{{TheMarker|זוהר בלומנקרנץ|שמיים פתוחים עולה שלב: טרמינל 1 בנתב"ג נפתח לטיסות ה־Low cost|consumer/tourism/1.2150369|27 באוקטובר 2013}}}}.
 
עד ליוני 2017 עברו נוסעי החברות את תהליכי הבידוק בטרמינל 1, אך העלייה למטוס והירידה ממנו נעשו בטרמינל 3{{כ}}{{הערה|1=[http://www.iaa.gov.il/Rashat/he-IL/Airports/BenGurion/InformationforTravelers/Terminal1/InformationforPassengersonLowCostT1 מידע לממריאים בטיסות EASY JET ו JET2ו־JET2]}}. כתוצאה מגידול בתנועת הנוסעים ולבקשת [[חברת תעופה זולה|חברות התעופה הזולות]], החליטה רשות שדות התעופה להרחיב את פעילות הטרמינל ולהעביר אליו את הטיפול ברוב הטיסות המוזלות, משלב הבידוק ועד לעלייה למטוס, ולחדול מלהעביר את הנוסעים אל טרמינל 3 לשם עלייתם למטוס. לצורך כך שופצו אולם הנוסעים היוצאים ומערך הטיפול במזוודות, נוספו דלפקי בידוק, עמדות [[בידוק ביטחוני]] ועמדות לביקורת דרכונים, ונפתח מחדש מתחם משופץ של חנויות הדיוטי פרי לצד שירותי הסעדה וטרקלין אירוח. בנוסף לכך הופעלו מחדש תשעה משערי העלייה למטוס שחדלו מלפעול בשנת 2004, והדיוטי פרי של הטרמינל שופץ ונפתח מחדש. עם זאת, גם במתכונת זו אשר החלה לפעול ב־19 ביוני 2017, מועברים הנוסעים בכל הטיסות הבינלאומיות הנכנסות, אל טרמינל 3, וטרמינל 1 משמש עדיין אך ורק לנוסעים בטיסות יוצאות{{הערה|{{Cite news|url=http://travel.walla.co.il/item/3074395?utm_source=Generalshare&utm_medium=sharebuttonapp&utm_term=social&utm_content=twitter&utm_campaign=socialbutton|title=לידיעת נוסעי הלואו־קוסט: טרמינל 1 נפתח מחדש. מה יש בדיוטי־פרי? – וואלה! תיירות|newspaper=וואלה! תיירות|language=he-IL|access-date=2017-06-19}}}}. נכון לשנת 2017 פועלות מטרמינל 1 החברות [[ויז אייר]], [[איזיג'ט]], איזיג'ט שווייץ, UP (מותג הטיסות הזולות של אל על), [[ריאנאייר]], וכן חלק מהטיסות הבינלאומיות של [[ישראייר]], [[ארקיע]], [[סאן דור]], [[פגאסוס איירליינס]], [[בלו בירד איירווייז]], [[אליטליה]] ו־[[Tus Airways]].
 
באפריל 2019 נחנך במערב טרמינל 1 "פתאל טרמינל" מסוף חדש לטיסות פרטיות המופעל על ידי [[מלונות פתאל]], הכולל טרקלין אח"מים חדש שיתווסף לטרקלין "מצדה" הסמוך. פעילות הנוסעים בטיסות הפרטיות והאח"מים תתנהל בהפרדה מלאה מפעילות הטיסות הרגילה בחלק המרכזי של הטרמינל.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/נמל_התעופה_בן-גוריון"