משה שרת – הבדלי גרסאות

על כמה ממאמריו ב"קונטרס", חתם שרת בכינוי הספרותי "מ. בן-קדם". [[ברל כצנלסון]] קרא אותם והזמין את שרת לעבוד במערכת היומון "[[דבר (עיתון)|דבר]]", לקראת הקמתו.{{הערה|שם=דוד לאזר}} שרת התנה את הקדמת שובו מלונדון בסילוק חובותיו משנות לימודיו שם, וכצנלסון דאג לכך.{{הערה|שם=ברל 251|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק א, עמ' 251.}} ב-1925 חזר שרת לארץ ישראל והצטרף למערכת "דבר", עם יסודו, כאחראי על עמוד החדשות.{{הערה|שם=שוחר שלום, ציוני דרך}} בין השנים 1925–1931 תפקד כסגנו של עורך "דבר", ברל כצנלסון, והיה אחראי על ענייני הנוער של "אחדות העבודה", שכללו את תנועות הנוער "החוגים" ו"הבחרות הסוציאליסטית".{{הערה|יעקב ורנה שרת (עורכים), '''שוחר שלום''', עמ' 77, הערה 1; עמ' 105, הערה 1.}} בשנים הללו (תרפ"ה–תרצ"א) כתב עשרות מאמרים שעליהם חתם ב[[פסבדונים]] "מ. קרוב רחוק".{{הערה|[[פנחס פלאי]], ''"קרוב רחוק" – שחזר ונתקרב'', 24.6.1966, בתוך: '''שוחר שלום''', עמ' 210.}} הוא היה ממונה על מדור ענייני חוץ: סקירות, מאמרים ופרשנות.{{הערה|[[אורי קיסרי]], ''האיש משה'', 8.7.1966, בתוך: '''שוחר שלום''', עמ' 223.}} שרתוק היה היחיד במערכת שידע אנגלית ויכול היה לתרגם ידיעות ממרכז השלטון הבריטי, ולכן ערך את ה"טלגרמות" מחוץ לארץ.{{הערה|שם=ברל 251}} ב-1929 הקים וערך את שבועון "דבר" בשפה האנגלית{{הערה|שם=שוחר שלום, ציוני דרך}} (במשותף עם [[נלי שטראוס-מושנזון]]).▼