משה שרת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
←‏ב"אחדות העבודה" ובמערכת "דבר", 1919–1931: היחיד במערכת דבר שידע אנגלית
שורה 76:
ב-1921 יצא לבריטניה, ללמוד ב[[בית הספר לכלכלה של לונדון]].{{הערה|שם=שוחר שלום, ציוני דרך}} בלונדון התגורר בחדר משותף עם חברו ללימודים, [[דוד הכהן (חבר הכנסת)|דוד הכהן]], והתפרנס ממתן שיעורים בעברית ובצרפתית ומעבודות תרגום מערבית ומטורקית.{{הערה|שם=דוד לאזר}} בתקופת לימודיו עסק באיסוף כספים וברכישת נשק עבור "[[ההגנה]]". כמו כן, סקר עבור ההנהלה הציונית את העיתונות הערבית ופרסם מאמרים בשבועון "[[קונטרס (כתב עת)|קונטרס]]" של "אחדות העבודה". ב-1922 התחתן בלונדון עם חברתו, [[צפורה שרת|צפורה]].{{הערה|שם=שוחר שלום, ציוני דרך}} הוא סיים את לימודי התואר הראשון בהצטיינות.{{הערה|שם=לנדרס 183|ישראל לנדרס, ''שרת, הכוח השקט'', 1980, בתוך: '''שוחר שלום''', עמ' 183–185.}}
 
על כמה ממאמריו ב"קונטרס", חתם שרת בכינוי הספרותי "מ. בן-קדם". [[ברל כצנלסון]] קרא אותם והזמין את שרת לעבוד במערכת היומון "[[דבר (עיתון)|דבר]]", לקראת הקמתו.{{הערה|שם=דוד לאזר}} שרת התנה את הקדמת שובו מלונדון בסילוק חובותיו משנות לימודיו שם, וכצנלסון דאג לכך.{{הערה|שם=ברל 251|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק א, עמ' 251.}} ב-1925 חזר שרת לארץ ישראל והצטרף למערכת "דבר", עם יסודו, כאחראי על עמוד החדשות.{{הערה|שם=שוחר שלום, ציוני דרך}} בין השנים 1925–1931 תפקד כסגנו של עורך "דבר", ברל כצנלסון, והיה אחראי על ענייני הנוער של "אחדות העבודה", שכללו את תנועות הנוער "החוגים" ו"הבחרות הסוציאליסטית".{{הערה|יעקב ורנה שרת (עורכים), '''שוחר שלום''', עמ' 77, הערה 1; עמ' 105, הערה 1.}} בשנים הללו (תרפ"ה–תרצ"א) כתב עשרות מאמרים שעליהם חתם ב[[פסבדונים]] "מ. קרוב רחוק".{{הערה|[[פנחס פלאי]], ''"קרוב רחוק" – שחזר ונתקרב'', 24.6.1966, בתוך: '''שוחר שלום''', עמ' 210.}} הוא היה ממונה על מדור ענייני חוץ: סקירות, מאמרים ופרשנות.{{הערה|[[אורי קיסרי]], ''האיש משה'', 8.7.1966, בתוך: '''שוחר שלום''', עמ' 223.}} שרתוק היה היחיד במערכת שידע אנגלית ויכול היה לתרגם ידיעות ממרכז השלטון הבריטי, ולכן ערך את ה"טלגרמות" מחוץ לארץ.{{הערה|שם=ברל 251}} ב-1929 הקים וערך את שבועון "דבר" בשפה האנגלית{{הערה|שם=שוחר שלום, ציוני דרך}} (במשותף עם [[נלי שטראוס-מושנזון]]).
על כמה ממאמריו ב"קונטרס", חתם שרת בכינוי הספרותי "מ. בן-קדם". [[ברל כצנלסון]] קרא אותם והזמין את שרת לעבוד במערכת היומון "[[דבר (עיתון)|דבר]]", לקראת הקמתו.{{הערה|שם=דוד לאזר}}
ב-1931 עזב את העיתון למען פעילות פוליטית.{{הערה|אניטה שפירא, '''ברל''', חלק א, עמ' 268.}}
ב-1925 חזר שרת לארץ ישראל והצטרף למערכת "דבר", עם יסודו, כאחראי על עמוד החדשות.{{הערה|שם=שוחר שלום, ציוני דרך}} בין השנים 1925–1931 תפקד כסגנו של עורך "דבר", ברל כצנלסון, והיה אחראי על ענייני הנוער של "אחדות העבודה", שכללו את תנועות הנוער "החוגים" ו"הבחרות הסוציאליסטית".{{הערה|יעקב ורנה שרת (עורכים), '''שוחר שלום''', עמ' 77, הערה 1; עמ' 105, הערה 1.}} בשנים הללו (תרפ"ה–תרצ"א) כתב עשרות מאמרים שעליהם חתם ב[[פסבדונים]] "מ. קרוב רחוק".{{הערה|[[פנחס פלאי]], ''"קרוב רחוק" – שחזר ונתקרב'', 24.6.1966, בתוך: '''שוחר שלום''', עמ' 210.}} הוא היה ממונה על מדור ענייני חוץ: סקירות, מאמרים ופרשנות.{{הערה|[[אורי קיסרי]], ''האיש משה'', 8.7.1966, בתוך: '''שוחר שלום''', עמ' 223.}} ב-1929 הקים וערך את שבועון "דבר" בשפה האנגלית{{הערה|שם=שוחר שלום, ציוני דרך}} (במשותף עם [[נלי שטראוס-מושנזון]]).
 
ב-1930 הצטרף שרת ל[[מפא"י]], עם הקמתה כאיחוד מפלגות "אחדות העבודה" ו"[[פועלי ציון]]".{{הערה|שם=שוחר שלום, ציוני דרך}}