בתי המשפט בישראל – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Raistlin8r (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
קישורים
שורה 6:
 
== בתי המשפט האזרחיים ==
[[חוק יסוד: השפיטה]], אשר נחקק בשנת [[1984]] קובע שלוש ערכאות שיפוטיות: [[בית המשפט העליון]], בית משפט מחוזי, ובית משפט השלום. [[חוק בתי המשפט|חוק בתי המשפט ([נוסח משולב)], התשמ"ד-1984]], קובע את הסמכות העניינית של כל ערכאה, כלומר את המקרים{{הערה|1=לרשימת העניינים האזרחיים בהם דנים בתי המשפט, ראה את ההודעה בדבר רשימה למילוי טופס לפתיחת הליך אזרחי לפי תקנות סדר הדין האזרחי, שפורסמה ב[http://glima.info/publications/7094.pdf ילקוט הפרסומים 7094, התשע"ה, 13 באוגוסט 2015, עמ' 7992].}} בהם יש סמכות לבית המשפט לדון בעניין שמובא לפניו. בתי המשפט בישראל מחולקים למחוזות, ולכן, בנוסף לסמכות העניינית, נדרשת סמכות מקומית כדי שבית משפט יוכל לדון בתביעה.
 
===בית המשפט העליון===
שורה 15:
בית המשפט העליון יושב גם כ[[בית המשפט הגבוה לצדק|בית משפט גבוה לצדק]] (בג"ץ), בו הוא שומע עתירות נגד רשויות המדינה, ובכלל זה הממשלה והכנסת, עתירות נגד בתי דין דתיים, בתי דין לעבודה, ובתי דין צבאיים. בנוסף יש לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, סמכות שיורית במתן "סעד למען הצדק".
 
בעקבות הרחבת [[זכות העמידה]], עתירות לבג"ץ כיום אינן חייבות להיות מבוססות על זכות משפטית של העותר המסוים, אלא על עקרונות צדק כלליים. מקורה של סמכות בג"ץ בחקיקה בריטית מתקופת המנדט, בה לא היה בארץ ישראל פרלמנט. סמכות בית המשפט הורחבה לאורך השנים בשורה של פסקי דין, ובמיוחד בשתי תקופות: הראשונה, אחרי קום המדינה, בשורה של פסקי דין שבהם קבעו השופטים זכויות יסוד כמו [[חופש הביטוי]], [[חופש העיסוק]] ועוד, והתקופה השנייה, לאחר "[[המהפכה החוקתית]]", בעקבות חקיקת [[חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו]] בשנת [[1992]].
 
על תפקידים וסמכויות נוספים של בית המשפט העליון, ראו בערך [[בית המשפט העליון]].
שורה 111:
בית משפט השלום הוא הערכאה הנמוכה, מהווה ערכאה ראשונה לרוב הסכסוכים האזרחיים והמשפטים הפליליים.
 
בעניינים אזרחיים דן בית משפט השלום בתביעות שערכן פחות מ-2.5 מיליון שקל, ובתביעות שעניינן [[חזקה (קניין)|חזקה]] במקרקעין, שימוש ב[[מקרקעין]] ופירוק שיתוף ב[[מקרקעין]] (סכסוכים בקשר לבעלות במקרקעין - נידונים בבית המשפט המחוזי{{הערה|1=סעיף 51 לחוק{{סחפ|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984|סעיף 51}}.}}).
 
בעניינים [[משפט פלילי|פליליים]] דן בית משפט השלום בעבירות ש[[ענישה בישראל|עונשן]] עד שבע שנות מאסר, כולל מספר עבירות שהעונש המצטבר עליהן עולה על 7 שנות מאסר (למשל עבירות סמים). לרוב יושב בהרכב שופט אחד.
 
בית משפט השלום כולל בתוכו גם בתי משפט לעניינים מוגדרים:
* [[בית משפט לענייני משפחה]]{{הערה|1=וראו,ראו {{סחפ|חוק בית המשפט לענייני משפחה, התשנ"ה-1995}}.}} - סכסוכים בתוך המשפחה.
* [[בית משפט לתביעות קטנות]]{{הערה|1=סעיף 59 לחוק{{סחפ|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984|סעיף 59}}.}} - סכסוך אזרחי בסכום של עד 33,900 ש"ח{{הערה|תקרת סכום התביעה מעודכנת לינואר 2019}}.
* [[בית משפט לעניינים מקומיים]] - דיון פלילי על עבירות בניגוד לחוקי עזר של רשות מקומית, לדוגמה: בקשה להישפט לאחר קבלת דו"ח חנייה שנרשם על ידי פקח עירוני (במקום לשלם את הדו"ח ולהודות באשמה).
* [[בית משפט לתעבורה]] - בית-משפט, שבו יושבים שופטים המנהלים תיקים בתחום התעבורה, הנהיגה והרכב. לדוגמה: אזרח המערער על דו"ח תנועה שנרשם על ידי שוטר, ערעור על פסילת רישיון שרשות מוסמכת הטילה על נהג או בעל רכב, בירור אשמה לאחר [[תאונת דרכים]], התנהגות של נהגי רכב ציבורי בניגוד להנחיות [[משרד התחבורה]] וכדומה.
שורה 126:
לצד מערכת בתי המשפט קיימים במדינת ישראל אף בתי דין העוסקים בעניינים ספציפיים, שהחוק מעניק להם סמכות ייחודית בעניינים מסוימים, ולהם מערכות חוקים והליכים מיוחדים. המדובר ב[[בית הדין לעבודה]], [[בית הדין הרבני]] (ובתי דין דתיים של עדות דתיות נוספות), [[בית דין לביקורת משמורת של שוהים שלא כדין]] ו[[בית דין צבאי (ישראל)|בית דין צבאי]]. כן קיימים בתי דין נוספים (כגון בתי הדין המשמעתיים של עובדי המדינה). במקרים מיוחדים, ניתן להגיש עתירה (ולא ערעור רגיל) לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ, נגד החלטה של בתי דין אלה.
 
ייחודם של בתי הדין הוא הן במערכות החוקים המיוחדות לפיהן כל בית דין נוהג (לדוגמה - בית הדין הרבני פוסק על פי [[המשפט העברי]], ובית דין צבאי פוסק על פי [[חוק השיפוט הצבאי]]) והן בכך שלשופטים היושבים בדין הכשרה ייחודית לעניין בו הם דנים: דיינים בעלי השכלה תורנית בבית הדין הרבני, נציגי עובדים ונציגי מעבידים בבית הדין לעבודה, וקצינים בבית הדין הצבאי. בבית הדין לעבודה ובבית הדין הצבאי יושב בדין שופט משפטן לצד "אנשי השטח" (הקצינים ונציגי העובדים והמעבידים).
 
רוב המקרים שבהם דנים בתי הדין הם מקרים בהם יש להם סמכות ייחודית הגוברת על סמכותו של בית המשפט (ולמשל עניינים הנוגעים ל[[הסכם קיבוצי (ישראל)|הסכם קיבוצי]] הם בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה, ו[[נישואין]] ו[[גירושין]] של [[יהודים]] ב[[ישראל]] שהם בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני).
שורה 153:
{{הפניה לערך מורחב|בית דין צבאי}}
 
מערכת השיפוט בצבא-הגנה לישראל שהוקמה בחוקב[[חוק השיפוט הצבאי]].
 
===בית משפט צבאי===
שורה 168:
 
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=בית משפט השלום|ויקימילון 2=בית משפט מחוזי|}}
* {{ויקיטקסט= חוק|חוק בתייסוד: המשפטהשפיטה}}
* {{ויקיטקסט חוק|חוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984}}
* [https://www.gov.il/he/Departments/the_judicial_authority אתר הרשות השופטת]
* {{טוויטר|israelcourts|דוברות הרשות השופטת}}