כשרות – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקון קישור לפירושונים
קישורים
שורה 138:
רבים מיצרני המזון ומספקי המזון ב[[ישראל]] מצטיידים בתעודת כשרות, לעיתים רק מתוך שיקול מסחרי השואף לכלול בקהל היעד של המוצר את ציבור שומרי הכשרות. [[העלייה מברית המועצות לשעבר בשנות התשעים]] הביאה אוכלוסייה גדולה שמגלה עניין במזון לא כשר, ובעקבות זאת נפתחו חנויות רבות המציעות מזון שאינו כשר.
 
בנוסף להלכה, גם אחדים מחוקי מדינת ישראל עוסקים בכשרות. ב[[חוקי מדינת ישראל]] ניתן משקל מיוחד לשמירת הכשרות כסימן לאורח חיים דתי. נערה המבקשת פטור מ[[שירות בצה"ל]] מטעמי הכרה דתית חייבת להצהיר על קיום שני תנאים כדי שתהיה ראויה לפטור זה: "היא שומרת על כשרות בבית ומחוצה לו", ו"היא אינה נוסעת בשבת" (סעיף 40 ל[[{{סחפ|חוק שירות ביטחון]]|סעיף 40}}).
 
===חוק איסור הונאה בכשרות===
{{ערך מורחב|חוק איסור הונאה בכשרות}}
[[חוק איסור הונאה בכשרות]], התשמ"ג-1983{{הערה|[http://www.knesset.gov.il/review/data/heb/law/kns10_kashrut.pdf{{ויקיטקסט חוק|חוק איסור הונאה בכשרות], באתר הכנסתהתשמ"ג-1983}}}}, מייחד את הסמכות להעניק תעודת הכשר ל[[הרבנות הראשית לישראל|רבנות הראשית]] ול[[רב]]נים שהוסמכו על-ידה לצורך כך, לרבנים מקומיים ול[[הרבנות הצבאית|רבנות הצבאית]] עבור מקומות המגישים אוכל ל[[מערכת הביטחון]]. בין השאר נקבע בחוק "בעל בית אוכל לא יציג בכתב את בית האוכל ככשר, אלא אם כן ניתנה לו תעודת הכשר", וכן "בעל בית אוכל שבידו תעודת הכשר ובית האוכל מוצג בכתב ככשר, לא יגיש ולא ימכור בו מצרכים שאינם כשרים לפי דין תורה". כללים אלה חלים על העוסקים בייצור מזון, מכירתו והגשתו במסעדות. מאחר שסמכות זאת ניתנה על פי חוק רק לגופי כשרות רשמיים, גופי כשרות פרטיים עוקפים הנחיה זו באמצעות הימנעות משימוש במילה 'כשר' והחלפתה בציון כי מקום או מוצר נמצאים בהשגחת גוף כשרות מסוים.
 
לגבי מוצרי מזון [[ייבוא|מיובאים]], הרבנות הראשית דורשת קבלת אישור שלה על מנת למכרם ב[[ישראל]] ככשרים, גם אם יש עליהם חותמת כשרות מחוץ לארץ. עתירה ל[[בג"ץ]] שדרשה שהרבנות הראשית תחויב לאשר כשרות לכל מזון מיובא שיש עליו פיקוח כשרות מחוץ לארץ נדחתה על ידי בית המשפט{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=09007080.t04|סוג=בג"ץ|עותר=דוד אלישע ואחרים|משיב=הרבנות הראשית לישראל ואחרים}}, ניתן ב-23 ביוני 2010}}.
שורה 149:
בנוסף למשגיחים, מעמידה הרבנות "מפקחים" אשר מקבלים את שכרם מהרבנות, ותפקידם לפקח על עבודת המשגיחים. מפקחים אלו, כיוון שאינם מקבלים את שכרם מבעל העסק, אמורים להיות נקיים יותר מהאינטרסים האמורים.
 
בסעיף 11 לחוקב{{סחפ|חוק איסור הונאה בכשרות|סעיף 11}} נאמר "במתן תעודת הכשר יתחשב הרב בדיני כשרות בלבד". שאלת התנאים שמותר לרבנות להציב לקבלת תעודת כשרות לבית עסק עלתה מספר פעמים לדיון בפני [[בג"ץ]], שדרש מהרבנות שלא להציב תנאים שאינם נוגעים ישירות לכשרות המזון. כך לדוגמה, כאשר נמנעה הרבנות ממתן תעודת כשרות לאולם בו נערכו [[ריקודי בטן]] - אסר עליה בג"ץ לעשות כן{{הערה|בג"ץ 465/89 אילנה רסקין נגד המועצה הדתית ירושלים ואחרים, פ"ד מד(2) 673}}. במקרה אחר חייב בג"ץ את הרבנות ב[[אשדוד]] להעניק תעודת כשרות ל[[יהדות משיחית|יהודיה משיחית]], ללא הצבת תנאים מיוחדים הנדרשים משאינם יהודים. השופטים קבעו כי כללי האמון של הרבנות במבקש תעודת כשרות צריכים להתבסס על החוק ולא על ההלכה{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=06087350.p19|סוג=בג"ץ|עותר=פנינה קומפורטי|משיב=מועצת הרבנות הראשית לישראל}}, ניתן ב-29 ביוני 2009}}. לעומת זאת, הכיר בג"ץ בזכותה של הרבנות לדרוש ממסעדות שלא לבשל אוכל בשבת כתנאי לקבלת תעודת כשרות, לאור העובדה שדעת ה[[מגן אברהם]] היא ש[[בישול (מלאכה)|בישול בשבת]] פוסל גם את הכלים בהם בושל המזון ב[[שבת]] ודורש [[הגעלת כלים|הגעלה]] להכשירם{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=03111570.c18|סוג=בג"ץ|עותר=אירוח גולן בע"מ|משיב=הרבנות הראשית לישראל ואחרים}}, ניתן ב-5 בספטמבר 2007}}.
 
אחדות מהרבנויות המקומיות הממלכתיות בארץ הקימו מערכות כשרות "מהדרין", מחמירות, לצד מערכת הכשרות הרגילה, בעיקר בערים בעלות צביון חרדי או ציבור חרדי גדול. בין הערים שבהן מחזיקה הרבנות מערכת כשרות מחמירות: [[ירושלים]], [[צפת]], רחובות ו[[טבריה]].
שורה 169:
בסמוך לגופי הכשרות הפרטיים הוותיקים צצו גם מספר גופי כשרות פרטיים חדשים, שרמת הפיקוח הירודה בהם הובילה את הרבנות הראשית לפרסם כי אין להסתמך על חותמת הכשרות המונפקת על ידי גופים אלו{{הערה|{{כיפה|אדם צחי|יש תעודת כשרות?|jew/28635|4 באוגוסט 2008}}}}.
 
יתרה מכך, בהתאם לחוק איסור ההונאה בכשרות, הרבנות מטילה קנסות על מי שמציג [[כשרות אלטרנטיבית|תעודת כשרות ללא אישור הרבנות]]. בעקבות עתירה ל[[בג"ץ]] של שני בעלי מסעדות שביקשו לאפשר להם להציג את מסעדותיהם ככשרות, אף כאשר אין בידיהם תעודת הכשר מטעם הרבנות הראשית או לחלופין לקבוע שסעיף 3(א) ל[[ש{{סחפ|חוק איסור הונאה בכשרות]]|סעיף 3(א)}} בטל, השיב [[היועץ המשפטי לממשלה]] [[יהודה ויינשטיין]] כי החוק אינו אוסר על בתי עסק להציג תעודות כשרות מטעם גוף שאינו הרבנות, כל עוד ההצהרה היא רק על השגחת אותו גוף ולא שהאוכל כשר{{הערה|אשר הלפרין, [http://ladaat.info/article.aspx?artid=19895 היועץ ויינשטיין בעד תעודות כשרות אלטרנטיביות], אתר לדעת, י"ז אייר תשע"ה}}. ביוני [[2016]] דחה בג"ץ את העתירה, אך קבע כי פסק הדין יחול במשך שנתיים בלבד ובתקופה הזו המערכת מחויבת לשנות את הזיקה בין משגיחי הכשרות ובין המסעדות כך שהמשגיחים לא יהיו יותר כפופים למסעדות{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=14064940.o11|סוג=בג"ץ|עותר=שי גיני ויהונתן ודעי|משיב=הרבנות הראשית ואחרים}}, ניתן ב-6 ביוני 2016}}. בעקבות פסק הדין שונה נוסח התעודה שמעניק ארגון "השגחה פרטית"{{הערה|{{הארץ|יאיר אטינגר|בעקבות פסיקת בג"ץ, הופצו תעודות כשרות אלטרנטיבית בנוסח חדש|1.2978881|17 ביוני 2016}}}}. ב[[דיון נוסף]] נדחתה שנית עתירה זו, ונקבע כי אסור לבית אוכל שאינו מחזיק בתעודת הכשר להציג כל מצג כשרותי, אולם מותר לו להציג מצג אמת בדבר הסטנדרטים עליהם הוא מקפיד ואופן הפיקוח על שמירתם, הכולל גם הבהרה מפורשת כי אין בידו תעודת הכשר{{הערה|{{פס"ד עליון|קישור=16050260.c16|סוג=דנג"ץ|עותר=שי גיני ויהונתן ודעי|משיב=הרבנות הראשית לישראל ואחרים}}, ניתן ב-12 בספטמבר 2017}}. הרבנות הראשית אמרה בתגובה כי מדובר ב"יום שחור עבור כלל צרכני הכשרות במדינת ישראל"{{הערה|{{וואלה!|אמרי סדן|בג"ץ: בתי עסק לא יוכלו להציג ללקוחות "תעודת כשרות חלופית"|3096630|12 בספטמבר 2017}}}}. ארגון [[צהר (עמותה)|צהר]] הקים מיזם לפיקוח על מסעדות, המנפיק תעודות המוגדרות כמצג של בית העסק ועומדות בכללי בג"ץ{{הערה|"[http://www.tzohar.org.il/?page_id=21278 התעודה של צהר - מה בינה לבין תעודת כשרות?]", באתר צהר}}.
 
כוח הקנייה החזק של המסתמכים אך ורק על חותמת הכשרות של הגופים הפרטיים הביא חברות המזון רבות בישראל לספק כשרות כזאת למוצריהן, דבר המשליך גם על יצרני המשנה של חומרי הגלם הנדרשים אף הם לעמוד בתנאי הגופים הפרטיים.
שורה 203:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקימילון=כשר#כָּשֵׁר|שם ויקימילון=כָּשֵׁר|ויקישיתוף=Category:Kosher|שם ויקישיתוף=כשרות|ויקיספר=קטגוריה:אוכל כשר|שם ויקיספר=אוכל כשר|ויקימסע=שמירת כשרות במהלך טיול בחו"ל|ויקימילון 2=כשר}}
* {{ויקיטקסט חוק|חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג-1983}}
* {{מממ|נטע משה|תיאור מערך כשרות מזון ומשקאות בישראל ואומדן עלויות|m03897|15 בינואר 2017}}
;כתבות ומאמרים