הבדלים בין גרסאות בדף "בנימין זאב (שיר)"

נוספו 98 בתים ,  לפני שנתיים
מ
אין תקציר עריכה
(על השיר)
 
מ
[[קובץ:שעות נוספות.jpg|ממוזער|עטיפת תקליט המופע "שעות נוספות" (ישראדיסק, 1975) ובה נראית המבצעת, [[רבקה מיכאלי]], על רקע דמותו הדומעת של הרצל מהשטר של מאה לירות ישראליות]]
[[קובץ:Hundrer Israeli pound 1969, obverse.jpg|ממוזער|דיוקנו של הרצל על שטר של מאה ל"י (מ-1969)]]
[[קובץ:Yankale Rotblit.JPG|ממוזער|מחבר השיר, [[יענקלה רוטבליט]]]]
'''בנימין זאב''' (ב[[אינציפיט|מילותיו הראשונות]]: "תשטוף את העפר מן העיניים, בנימין זאב") הוא [[זמר עברי|שיר עברי]] שחיבר [[יענקלה רוטבליט]], הלחין [[יאיר רוזנבלום]] ושרה [[רבקה מיכאלי]]. זהו אחד מקומץ שירים בעברית העוסקים בדמותו של חוזה מדינת היהודים, [[בנימין זאב הרצל]].{{הערה|בין השירים האחרים העוסקים בהרצל או מתייחסים לדמותו בצורה מהותית: "הרצל" ("הרצל וכל האדונים הנכבדים"), שכתב [[יורם טהרלב]], הלחין יאיר רוזנבלום וביצעה [[להקת גייסות השריון]] (1972); "ציונות בלי מרכאות", שכתב [[דן אלמגור]], הלחין [[שלמה ארצי]] וביצעו ארצי ו[[חנן יובל]] (1973); "למה לא אוגנדה", שיר-מערכון של [[שלישיית מה קשור]] (2002); "גבי ודבי" ("היפ הופ ציוני") של להקת [[הדג נחש]] (2003); וכן אלבומו של רוטבליט "מדינת היהודים".}} השיר התפרסם במקור בראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]]<!-- כנראה 1972? --> במדורו הסאטירי של רוטבליט בעיתון "[[הארץ]]", "שחק אותה". כעבור שנתיים הוא הולחן על ידי רוזנבלום עבור תוכנית היחיד של מיכאלי "שעות נוספות", שעלתה בקיץ [[1974]].
 
השיר נכתב קרוב ל-70 שנה אחרי מותו של הרצל ופחות משלושה עשורים לאחר [[קום מדינת ישראל]] (והמופע של מיכאלי הועלה זמן לא רב לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], שהייתה אירוע טראומטי בתולדות המדינה). שנים אחדות קודם לכן, בראשית 1969, הוכנס למחזור שטר בעריך<!-- עֲרִיךְ – הערך הנקוב של השטר --> הגדול ביותר עד אותה עת – 100 [[ל"י]] – אשר נשא את דיוקנו של הרצל.{{הערה|שטר זה פתח את הסדרה השלישית של הלירה הישראלית (סדרה האישים). ראו [https://www.boi.org.il/he/Currency/PastNotesAndCoinsSeries/Pages/Default.aspx#Top קטלוג שטרות ומעות מהעבר]: סדרה ג' של הל"י - סדרת האישים, התשכ"ט - 1969], באתר [[בנק ישראל]].}} ה[[דובר (שירה)|דובר]] בשיר מביט בדיוקנו של הרצל הנשקף אליו מן השטר: "אני לוקח שטר של מאה, מביט על התמונה / אני מביט היטב עליך, חוזה המדינה", ותוהה: "יהודי יקר כזה עם זקן עד החזה / יהודי כל כך רזה – מאיפה יש לו כח להיות חוזה?". הוא פונה להרצל ישירות ומבקש: "תשטוף את העפר מן העיניים,{{הערה|זוהי פרפרזה על הביטוי "[[wikt:מי יגול עפר מעיניך|מי יגול עפר מעיניך]]".}} בנימין זאב / תשטוף את העפר מן העיניים, שים יד על הלב / ותגיד לי, ככה ראית? ככה חזית? ככה רצית?". עוד הוא מבקש ממנו: "תשתה אתי כוסית אחת לחיים, תפתח את הלב / ותסביר לי איך לא נפלת, לא התבלבלת, איך לא כשלת". נוסף על כך, הוא מספר לו ("רק דרך אגב כדי שתדע – ואם תרצה, אין זו אגדה") כי במדינה שחזה כבר ישנם גנבים [[ישראלים]] ("לגנב העברי הראשון כבר [[ניכוי שליש|ניכו את השליש]]") וזונות ישראליות ("ובלילה מלכה עבריה משוטטת בכביש") ואף [[משטרת ישראל|משטרה]] ישראלית, ובה גם, כדרכו של עולם, שוטרים מושחתים ("ושוטר עברי ראשון מבריח לכלא חשיש"). בכך מתכתב השיר עם אמירות ידועות של דמויות בולטות בתנועה הציונית בתקופה שלפני קום המדינה (ובפרט [[ח"נ ביאליק]]), שביקשו לראות מדינת יהודים ובה חברה נורמלית, הכוללת גם גנב עברי וזונה עברייה – ובה בעת מותח ביקורת על דמותה של המדינה בפועל.
 
העיתונאי [[משה בן-שאול]], שביקר בחזרה למופע של מיכאלי, כתב בהקשר לשיר:
על העטיפה של תקליט המופע (ישראדיסק, 1975) מתנוסס הדיוקן שהופיע על השטר של 100 לירות, כשדמעה גדולה זולגת מעינו של הרצל.{{הערה|ראו {{סטריאו ומונו|13812|שעות נוספות}}.}}
 
השיר זכה ל[[גרסת כיסוי]] שלושים שנה מאוחר יותר, ב-2005, כאשר ביצע אותו [[משה בקר]] במופע שלו "סולו" (.{{הערה|אלבום המופע ראה אור ב-2007).{{הערה| ראו {{הארץ|מיכאל הנדלזלץ|בקר ישיר לנו סולו|1.1067116|17 בדצמבר 2005}}; {{ynet|תימורה לסינגר|אחרי עשרים שנה|3362119|11 בפברואר 2007}}.}}
 
מילות השיר משמשות לעיתים בפיהם של ישראלים המבקשים לבקר את התנהלותה של מדינת ישראל, בפרט בהשוואה למה שחזו הרצל ומנהיגי הציונות.{{הערה|כך לדוגמה בדבריה של [[יושבת ראש האופוזיציה]] ב[[הכנסת התשע עשרה|כנסת התשע עשרה]], חברת הכנסת [[שלי יחימוביץ]], בישיבה מיוחדת לציון [[יום הרצל]] ב-2013. יחימוביץ השוותה בין תפיסת העולם ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]] מדי של הממשלה, לדעתה, לבין זו שהתבטאה בכתביו של הרצל, ובין היתר ציטטה מן השיר ("אי-אפשר להתאפק מלצטט את יענקל'ה רוטבליט: 'תשטוף את העפר מן העיניים, בנימין זאב / תשטוף את העפר מן העיניים, שים יד על הלב / ותגיד לי, ככה ראית? ככה חזית? ככה רצית?'"). ראו [https://main.knesset.gov.il/About/Occasion/Pages/HerzlSpeechAbout3.aspx ישיבה מיוחדת לציון יום הרצל] (מתוך "[[דברי הכנסת]]"), הישיבה העשרים-ואחת של הכנסת התשע-עשרה, יום רביעי, י"ד באייר התשע"ג (24 באפריל 2013), באתר [[הכנסת]]. דוגמאות נוספות: {{נענע10|[[ינון מילס]]|אנחנו על הספה: כך העלו אירועי הטרור את סף החרדה שלנו|1164901|20 בדצמבר 2015}}; {{ידיעות אחרונות|[[אמנון אברמוביץ']]|שוק בצלאל|5499452|24 באפריל 2019}}. יותר מארבעה עשורים לאחר שביצעה לראשונה את השיר, ובמלאת לה 80, אמרה מיכאלי עצמה בריאיון: "אני לא סתם שרה בשיר 'בנימין זאב': 'תשטוף את העפר מן העיניים, שים יד על הלב ותגיד לי, ככה ראית? ככה חזית? ככה רצית?'. אם הוא היה עונה, אני בטוחה שהוא היה אומר 'לא ככה רציתי ולא ככה חזיתי'. לא מתקיים מה שהבטיחו לנו כשהקימו את המדינה הזאת, כפי שכתוב במגילת העצמאות, שזאת החוקה היחידה שלנו" ({{מעריב אונליין|[[מיקי לוין]]|"מקווה שהמדינה תאריך ימים מעבר ל־120, בשביל זה נדרשת הנהגה חכמה יותר"|culture/theater-art/Article-633643|21 באפריל 2018}}).}}
[[קטגוריה:פזמוני יעקב רוטבליט]]
[[קטגוריה:לחני יאיר רוזנבלום]]
 
{{ללא בוט|122}}
{{ללא בוט|331}}