ויקיפדיה

נחלאות – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
מ קידוד קישורים
שורה 1:
[[קובץ:Doubled_window.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חלון טיפוסי בנחלאות]]
'''נחלאות''' הוא כינוי לגוש של [[שכונה|שכונות]] ותיקות בלב [[ירושלים]], שנבנו בין הרבע האחרון של המאה ה-19 לאמצע המאה ה-20. רוב השכונות מרוכזות בין הרחובות [[רחוב אגריפס|אגריפס]] ו[[רחוב ובצלאלבצלאל|בצלאל]], ומיעוטן מגיע עד [[רחוב יפו]] מכאן ו[[שכונת בצלאל]] מכאן. רובן בנויות במתכונת [[שכונת חצר|שכונות החצר]] האופייניות לבנייה היהודית הקהילתית של אותה תקופה.
 
השכונות הראשונות נבנו על ידי יהודים יוצאי העיר העתיקה (אנשי [[היישוב הישן]]) כחלק מתהליך [[היציאה מן החומות|היציאה מהחומות]], ואילו החדשות יותר הוקמו על ידי בני [[עדות המזרח]] שעלו ארצה בסוף המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. הקרקע נקנתה חלקים חלקים מידי יושבי הכפר הערבי [[ליפתא]] שבמערב ירושלים.
שורה 13:
[[קובץ:Knesset Israel B.jpg|210px|ממוזער|ימין|שכונת כנסת ישראל ב' בשנות ה-20]]
[[קובץ:Knesset Israel A.jpg|210px|ממוזער|שכונת כנסת ישראל א' בשנות ה-30]]
הקמת שכונות הנחלאות התעצמה לקראת סוף [[המאה התשע עשרה]] ותחילת [[המאה העשרים]]. בשכונות לב העיר - הייתה הראשונה שנבנתה, כאמור, שכונת אבן ישראל בשנת [[1875]]. השכונה הראשונה במתחם ה[[חרדים|חרדי]] בלב העיר הייתה שכונת כנסת ישראל א{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://primo.nli.org.il/primo_library/libweb/action/dlDisplay.do?vid=NLI&docId=NNL_MAPS_JER002369806|הכותב=|כותרת=מפת ארץ ישראל וסוריא מאת משה קליר, [1905], הכולל תמונות שכונת כנסת ישראל וטקסט תאורי על אודותיה|אתר=אוסף המפות ע"ש ערן לאור, [[הספרייה הלאומית]]|תאריך=}}}} שהוקמה בשנת [[1891]]. רוב השכונות הוקמו ב[[ירושלים בתקופה העות'מאנית|תקופה העות'מאנית]] אך שכונות נוספות הוקמו גם בזמן [[המנדט הבריטי]].
 
בשנות העשרים של המאה העשרים, נבנו שכונות חדשות ומרווחות בירושלים דוגמת [[בית וגן]], [[בית הכרם]], [[רחביה]] ו[[תלפיות]]. האוכלוסייה המבוססת עזבה לשכונות החדשות, אך היו שנשארו בנחלאות - אלו שלא הייתה בידיהם היכולת הכלכלית או מתוך רצון לשמור על המסגרת הקהילתית. [[עלייה לארץ ישראל|עולים רבים]] הגיעו באותן שנים לירושלים, עולי [[אשכנז]] העדיפו את השכונות החדשות בירושלים ואילו עולי [[עדות המזרח]] העדיפו ברובם את שכונות הנחלאות - שכבר אז החלו להיקרא '''הנחלאות'''. השכונות נהיו למקום של עוני, צפיפות והזנחה.
שורה 54:
לכל שכונה בגוש הנחלאות ישנו שם ייחודי לה. השם "נחלאות" מקורו כנראה בעובדה כי כמה משמות השכונות מתחילים במילה "נחלת", כך נחלת אחים, נחלת יוסף, נחלת ציון וכדומה.
 
כמה משמות השכונות קשורים ביזם או בתורם שהקים אותן, כך היא למשל [[סוכת שלום (שכונה)|סוכת שלום]] הנקראת על שם היזם [[שלום קונסטרום]]; בתי ברוידא על שם יעקב משה ברוידא; [[אהל משה]] ו[[מזכרת משה]] על שם [[משה מונטיפיורי]] וכו'. רוב שמות השכונות היו גם שמות של ספרי יהדות ידועים באותה תקופה, כמשמעות שנייה. כך "מאה שערים", "נחלת שבעה", "מקור ברוך", וגם השכונות הנזכרות "מזכרת משה" ו"סוכת שלום".{{הערה|1=באתר [[היברובוקס|כתבים עבריים (היברובוקס)]]: [http://www.hebrewbooks.org/25024 אבן ישראל],
[http://www.hebrewbooks.org/45560 נחלת שבעה], [http://www.hebrewbooks.org/312 משכנות ישראל], [http://www.hebrewbooks.org/6718 בית יעקב],
[http://www.hebrewbooks.org/244 מחנה יהודה], [http://www.hebrewbooks.org/25000 שערי צדק],
[http://www.hebrewbooks.org/34261 סוכת שלום], [http://www.hebrewbooks.org/40599 מאה שערים], [http://www.hebrewbooks.org/45560 נחלת שבעה], [http://www.hebrewbooks.org/30645 מקור חיים], [http://www.hebrewbooks.org/43236 מקור ברוך],
[http://www.hebrewbooks.org/24126 מזכרת משה] (נכתב לזיכרון משה מונטיפיורי), [http://www.hebrewbooks.org/23848 אהל משה]}} לכמה מהשכונות שם בעל משמעות דתית הקשור גם לתולדותיה. כך היא למשל אבן ישראל, ששמה שאוב מפסוק בספר בראשית: "מידי אביר יעקב, משם רועה אבן ישראל", והמילה אב"ן מייצגת בגימטריה את מספר יושביה הראשונים - 53. דוגמה נוספת היא זיכרון טוביה, ששמה שאוב מן הפסוק בתהילים: "זכר רב טובך יביעו" והיא מתייחסת למקימה - [[יוסף ריבלין]], שזו לו השכונה ה-11 מתוך 16 שהקים בירושלים (טב בגימטריה 11).
 
שורה 64:
* '''שכונת כולל''' - התארגנות על בסיס כלכלי-חברתי, לרוב על פי ארץ או עיר המוצא. לדוגמה: כנסת ישראל; [[בתי מונקאטש]].
* '''שכונת עדה''' - הקמת השכונה עבור מתיישבים בני עדה אחת. לדוגמה: [[מזכרת משה]] ([[יהדות אשכנז|אשכנזים]]); נווה שלום ([[יהדות פרס|פרסים]] ו[[חלב (עיר)|חלב]]ים); נחלת אחים ([[יהדות כורדיסטן|כורדים]]).
* '''שכונת יזם''' - יוזמה כלכלית גרידא, שמטרתה למכור או להשכיר את הבתים לכל המרבה במחיר. לדוגמה: סוכת שלום; מחנה יהודה; אבן ישראל.
* '''שכונת הקדש וצדקה''' - יוזמת חסד של בעלי אמצעים לטובת עניים. לדוגמה: זיכרון טוביה, [[אהל משה]].
* '''שכונת הנצחה''' - יוזמה פרטית של בעל נכסים המבקש להנציח את שמו. לדוגמה: [[בתי ראנד]]; [[בתי ברוידא]].
שורה 124:
[[קובץ:Hesed Verahamim Synagogue Jerusalem.jpg|220px|ממוזער|בית כנסת חסד ורחמים]]
[[קובץ:השמים הם השער לה' -2 (6459136683).jpg|220px|ממוזער|הכניסה ל[[בית הכנסת אגודת צעירי פרס]]]]
 
* '''אהל משה על שם משה מונטיפיורי''' - שוכן בשכונת אהל משה ונקרא על שם מקים השכונה. בפתח בית הכנסת מצוי עד היום השלט המקורי המלמד על שנת הבנייה - תרמ"ג (1883). לבית הכנסת כיפה גבוהה ומרשימה המעוטרת בצבע כחול ובכוכבים. את הקירות מקשטים סמלי השבטים. התפילה בנוסח ספרדי.
* '''[[בית הכנסת עדס|בית הכנסת עַדֶס]]''' - המפואר בבתי הכנסת בנחלאות. נבנה בשכונת נחלת ציון בשנת [[1901]] על ידי בני משפחת עַדֶס האמידה שעלתה ארצה מ[[חלב (עיר)|חלב]] שב[[סוריה]]. בית הכנסת מעוטר כולו בפרסקאות שנעשו על ידי תלמידי בית הספר לאמנות בצלאל, ובעיקר על ידי האמן יעקב שְטָרק. את [[כותל המזרח]] מכסה ארון קודש ענק, עשוי מעץ משובץ בצדף, שהובא חלקים חלקים מסוריה. בבית כנסת זה נמשכת מסורת אמירת [[שירת הבקשות]] בשבתות החורף.
שורה 132 ⟵ 131:
* '''בית הכנסת שאולי וכאשי''' - בית הכנסת הוקם על ידי [[משה כהן שאולי]]. בית הכנסת מאופיין בשילוב יוצא דופן בין מתפללים צעירים ומתפללים מבוגרים. בבית הכנסת, ממנו פועל כיום גמ"ח מזון ידוע, נהג להתפלל עד ליום מותו, המקובל הידוע, ר' [[מרדכי שרעבי]].
*'''[[בית הכנסת אוהבי ציון]]''' - בשכונת נווה שלום. נוסד בשנת 1906. הוקם על ידי "אגודת אוהבי ציון" שהורכבה מאנשי עדת הפרסים שעלו מהעיר שיראז. בין מייסדי בית הכנסת היו אהרון הכהן, [[רפאל חיים הכהן]], דוד כליפא, אברהם עזרה ניסן, עזרא ניסן -ניסני, חכם יזדי, יעקב כליפה, חכם מנשה כהן, שוכרי כליפא, בנימין מזרחי, משה כהן שאולי, אליהו יעקב בנא, ציון אברהם בושרי ויצחק שמש.
*'''[[בית הכנסת אגודת צעירי פרס]]''' - בשכונת נווה שלום. נוסד בחודש תשרי, תרפ"ב ([[1921]]). הוקם על ידי "אגודת צעירי פרס" שהורכבה מאנשי עדת הפרסים שעלו ממחוז [[בושהר]]. בראש בית הכנסת עמדו: פרופ' הרב [[עזרא ציון מלמד]] ואברהם (עזרא) ניסן.
* '''[[בית הכנסת]] אור זרוע''' - לעדת המערבים, ברחוב [[שמואל רפאלי]] 3, [[נחלת אחים]]. הוקם בשנת תרפ"ז (1926) על ידי הרב [[עמרם אבורביע]], שכיהן כרב של נחלאות עד לשנת 1951. עיריית ירושלים הכריזה על בנין [[בית הכנסת אור זרוע (ירושלים)|בית הכנסת אור זרוע]] כ[[אתר מורשת]] לשימור{{הערה|[[:en:Or Zaruaa Synagogue, Jerusalem, Israel|ראו בוויקיפדיה האנגלית]]}}.
* '''[[בית כנסת כורזין - תפארת ישראל|בית הכנסת תפארת ישראל - כורזין]]''' - בית כנסת צנוע השוכן בפינת רחובות בצלאל וכורזין. הוקם על ידי העדה הדרבקלית אשר מטורקיה. כיום התחדש המניין בבית הכנסת על ידי תושבי השכונה וצעיריה. הנוסח הוא שילוב נוסחים מעדות שונות בריבוי מנגינות ושירים. כיום בית הכנסת מלא בתפילות השבת עד אפס מקום ואף מעבר לכך.
 
רב ה[[שכונה]] היה הרב רחמים לוי{{הערה|1=[http://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php?title=%D7%94%D7%A8%D7%91_%D7%A8%D7%97%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%95%D7%99הרב_רחמים_לוי הרב רחמים לוי באתר ויקישיבה]}} שכיהן בתפקיד מאז שנות החמישים.
 
 
<gallery widths="230px" heights="160px">
שורה 147 ⟵ 145:
 
==אוכלוסיית הנחלאות==
 
===תושבי נחלאות===
תושבי נחלאות הראשונים היו יהודים אשכנזים וספרדים שיצאו מן העיר העתיקה והקימו שכונות על בסיס עדתי. כך היא למשל שכונת אהל משה הספרדית, מזכרת משה האשכנזית נחלת ציון התימנית-כורדית או נווה שלום הפרסית.
הווי הנחלאות ברוח [[היישוב הישן]] השתנה עם קום המדינה, כאשר עולים חדשים שהתיישבו בהן הקימו שכונות חדשות כמו שכונת הכורדים, שכונת הפחים, נחלת אחים וכדומה. מקובץ שכונות וותיקות ברוח היישוב הישן הפכו הנחלאות לפרבר שוקק עדות ושפות. בשנים אלה הייתה עדנה לבתי התפילה, ובשיא של שלהי שנות החמישים פעלו למעלה מ-90 בתי כנסת בנחלאות. שבע מתוך 32 שכונות הנחלאות נותרו מאופיינות כחרדיות.
במהלך השנים דירות הוזנחו וערכן צנח, והיחידים שהגיעו מבחוץ לגור בשכונה היו בעיקר סטודנטים וצעירים דלי אמצעים, ששמחו על הדירות הזולות במרכז העיר.
 
שורה 157 ⟵ 154:
[[קובץ:Bannai.jpg|שמאל|ממוזער|170px|כתובת מעל פתח חנות [[משפחת בנאי]] ב[[שוק מחנה יהודה]]]]
===אנשים ידועים מנחלאות===
בשכונת אהל משה, ברחוב הכרמל התגורר [[שלמה ישראל שיריזלי]] (שי"ש), שהיה מחבר ומתרגם פורה, ובעל בית דפוס . בביתו, שבו גם פעלו מכונות הדפוס, הודפס לראשונה המילון העברי הראשון של [[אליעזר בן יהודה]].
 
באותה שכונה, ברחוב הגלבוע 11 התגוררה במשך שנים משפחת נבון. הבן הצעיר מתוך שני בנים הוא [[יצחק נבון]], שהיה הנשיא החמישי של מדינת ישראל. בין יצירותיו המפורסמות ניתן למצוא את המחזה "[[בוסתן ספרדי|הבוסתן הספרדי]]", שנכתב על שכונת ילדותו זו.
 
בשכונת מחנה יהודה התגוררה [[משפחת בנאי]], שבניה ונכדיה הפכו לדמויות מרכזיות בעולם התרבות והבידור הישראליים: הבנים יעקב, [[יוסי בנאי|יוסי]], [[חיים בנאי|חיים]], ו[[גברי בנאי|גברי]], והנכדים [[מאיר בנאי|מאיר]], [[אהוד בנאי|אהוד]], [[אורנה בנאי|אורנה]], [[יובל בנאי|יובל]], [[אביתר בנאי|אביתר]] ו[[אורי בנאי|אורי]]. בית משפחת בנאי עמד ברחוב האגס 1, כפי שמעיד השיר שנכתב על ידי הנכד אהוד. בשנת 2004 הוחלף שם הרחוב באופן רשמי ל"רחוב בנאי", על שם סב המשפחה, שאף החזיק בדוכן ירקות ופירות ברחוב.
 
==לקריאה נוספת==
* '''נחלאות בלב עיר''', [[נירית שלו כליפא]], הוצאת יד בן צבי, ירושלים 2004
*[http://www.jerusalemp3.com סיורים בירושלים בפורמט Mp3], תמליל של המסלול בנחלאות גם בפורמט pdf, באדיבות עיריית ירושלים
* [http://jiis.org.il/?cmd=publication.155&act=read&id=669 יורדים העירה - מרכז העיר ירושלים, היסטוריה, תמונת מצב, ותוכנית ההתחדשות]
שורה 170 ⟵ 167:
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Nahlaot|שם ויקישיתוף=נחלאות}}
* אתר "[http://www.levhair.org.il/ מינהל קהילתי לב העיר] ירושלים"
* {{טיולי|134|מסלול|נחלאות}}
* {{בחדרי חרדים|מרים לב|הבוסתן הספרדי ור' אריה • השכונות שמחוץ לחומה|22816}}
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/נחלאות"