ירושלים וסביבותיה מהתקופה הנאוליתית ועד תקופת הברונזה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת קישור לכלי אבן |
מ אחידות במיקום הערות שוליים, סקריפט החלפות (), תיקון כיווניות הערת שוליים |
||
שורה 1:
{{היסטוריה של ירושלים}}
ה'''[[פרהיסטוריה]] של [[ירושלים]] וסביבותיה''' לוטה בערפל ה[[זמן]] וקבורה תחת השרידים של תקופות מתועדות יותר ב[[עיר]] שהייתה עדה ל[[היסטוריה של ירושלים|היסטוריה ללא הפסקה]].
עד לתחילת [[המאה ה-20]], כל שהיה ידוע על ירושלים נבע מ[[כתבי הקודש]], והסתכם בקורותיה של ירושלים בתקופה המקראית ואילך. חפירות ארכאולוגיות חשפו ממצאים המלמדים על קורותיה של ירושלים בתקופות שקדמו לכך. ממצאים אלו מעלים תמונה של פעילות אנושית מורכבת, הכוללת מערכות בנייה מרשימות ומערכות חברתיות מורכבות, ומאפשרים לחוקרים מדיסציפלינות מדעיות שונות לשחזר את ההיסטוריה של ירושלים ואזור ההר המרכזי ולהבין את המקור ל[[ארכאולוגיה מקראית|תהליכים מורכבים]] שהתגבשו למכלול ה[[היסטוריה של ארץ ישראל|היסטוריה]] של [[עם ישראל]].
שורה 7:
==תקופת האבן==
חפירות ארכאולוגיות שנערכו החל מ[[המאה ה-20]] - הן באתרים הנמצאים כיום בתחום ה[[עיריית ירושלים|מוניציפלי]] של ירושלים, והן מעבר לגבולות העיר המודרנית, העלו ממצאים המעידים על פעילות אנושית מ[[התקופה הפלאוליתית]]. הממצאים כוללים בעיקר [[כלי אבן]] מסותתים ו[[ארכאוזואולוגיה|עצמות מאובנות של בעלי חיים]] המעידים כי בירושלים וסביבתה חיו [[ציידים-לקטים]] שהשתמשו במרבצי [[צור (סלע)|אבן הצור]], וניזונו ממקורות מים ומזון זמינים.
בחפירות שנערכו בשנת [[1933]] ולאחר מכן בשנת [[1962]] באזור [[עמק רפאים]] ו[[בקעה (שכונה)|בקעה]] נחשפו כלי אבן מסותתים (כ[[אבן יד|אבני יד]]) מ[[התרבות האשלית]] של התקופה הפלאוליתית התחתונה{{הערה|ב' ארנסבורג וע' בר–יוסף, "עמק רפאים (חפירת 1962). '''מתקופת האבן''', ד-ה (תשכ"ג), עמ' 1–16 .}}. סדרת חפירות שנערכה לאורך התוואי של [[נחל רפאים]] החל מחפירה שנערכה בשנת [[2006]] ב[[רמת רחל]] וחפירות נוספות שנערכו בשנת [[2010]] בעמק רפאים שבירושלים העלו סדרה של ממצאים מתקופת האבן המיוחסים לסוף [[התקופה הפלאוליתית התחתונה]] או תחילת [[התקופה הפלאוליתית התיכונה]], דהיינו [[התרבות האשלו-יברודית]] או תחילת [[התרבות המוסטרית]], כנראה לפני כ-400,000 - 200,000 שנים{{הערה|1=[http://www.hadashot-esi.org.il/Report_Detail.aspx?id=1207&mag_id=115 דו"ח ראשוני על החפירה ברמת רחל] ([[חדשות ארכאולוגיות]])}}{{הערה|ע. ברזילי, נ. אגא וא. כרובי, [http://www.prehistory.org.il/wp-content/uploads/2010/11/Barzilai-Aga-Crouvi_small1.pdf השרידים הפרהיסטוריים בעמק רפאים (שטח C)]. חידושים בארכאולוגיה של ירושלים וסביבתה.}}.
באתר רמת רחל שהיקפו נרחב ביותר נמצאו ריכוזים גדולים של כלי צור, בעיקר פסולת ושבבים שנותרו לאחר הסיתות. נמצאו כמה פריטים שעליהם סימני [[פיח]] המעידים על שימוש באש באתר. החוקרים משערים כי האתר שימש לסיתות כלי [[צור (סלע)|אבן צור]]. עוד במהלך סקירת ממצאי החפירה הגיעו החופרים למסקנה כי כלי צור שנמצאו ברמת רחל דומים מאד לכלי הצור שנמצאו באזור עמק רפאים בירושלים בשנת 1962. חיזוק לכך נמצא בחפירות שנערכו בשנת 2010 בסמוך ל[[מסילת הרכבת לירושלים]] במקום בו אמורה לקום טיילת. בתוך שכבה עבה של אדמת סחף ובה אבני צור נמצאה כמות גדולה של פסולת ייצור והרבה אבני יד בגדלים שונים - הזהים לכלים מרמת רחל. בראיון שנתן ד"ר עומרי ברזילי מ[[רשות העתיקות]] לעיתון [[הארץ]]{{הערה|1={{הארץ|ניר חסון|הצוהר לימים שבמושבה הגרמנית בירושלים התהלכו פילים ואריות|1.1201666|12 במאי 2010}} }} הוא מספר כי הצור שחלקו עובד באזור רמת רחל נסחף במורד ערוץ הנחל לאזור הידוע היום כעמק רפאים ואף מערבה, מסקנה מתבקשת מכך היא שכמות הגשמים וזרימת מי הנגר בתקופת האבן התחתונה הייתה עזה ביותר, הזרם היה חזק מספיק להניע ולסחוף אבנים גדולות יחסית למרחקים ניכרים.
ב[[הרי ירושלים]] נחשפו שני כפרים מ[[התקופה הנאוליתית]]. אחד מיישובים אלו נחשף באתר [[אבו גוש (אתר ארכאולוגי)|אבו גוש]] והאתר השני נחשף ב[[מוצא (אתר ארכאולוגי)|מוצא]]. ביישובים אלה נתגלו בתים עם רצפות טיח, קבורה של [[שור הבר]], עצמות [[ביות בעלי חיים|בעלי חיים מבויתים]] ומגוון רב של ממצאים מ[[התקופה הנאוליתית בארץ ישראל|התקופה הנאוליתית הקדם קראמית ב']], כ-9000 שנים [[לפני זמננו]]{{הערה|1=[http://www.hadashot-esi.org.il/report_detail.aspx?id=169&mag_id=110 דו"ח ראשוני על החפירה באתר הנאוליתי במוצא ([[חדשות ארכאולוגיות]])]}}{{הערה|Khalaily, Hamoudi, et al. "[http://www.persee.fr/web/revues/home/prescript/article/paleo_0153-9345_2007_num_33_2_5218 Excavations at Motza in the Judean Hills and the early Pre-Pottery Neolithic B in the southern Levant]." Paléorient (2007): 5-37.|שמאל=כן}}.
==התקופה הכלקוליתית==
{{ערך מורחב|התקופה הכלקוליתית}}
הממצאים הארכאולוגיים והמידע על יישוב העיר ב[[התקופה הכלקוליתית|תקופה הכלקוליתית]] דלים מאד. חפירות עיר דוד חשפו ממצאי [[חרס|קרמיקה]] שנמצאו בשכבות של סחף אדמה וגילם אינו ברור לחלוטין. ממצאים אלו כוללים בסיסים לכלי קרמיקה עם טביעות מחצלת שנתגלו כשהם בקבוצת כלים מ[[תקופת הברונזה]] הקדומה. ממצאים אלו משתלבים עם דיווחים מחפירות שערכה [[קתלין קניון]], המדווחת על ממצאים נוספים ואתרים מהתקופה הכלקוליתית שהעיקרי בהם נתגלה ב[[סטף]]{{הערה|1=[http://www.snunit.k12.il/www_teva_trips/kkl77.html סטף], באתר "סנונית"; [http://www.teva.org.il/?CategoryID=215&ArticleID=618&Page=1 סטף והר איתן], באתר החברה להגנת הטבע}}. למרות ממצאים מועטים טוען מאמר בירחון
{{הערה|1=חדשות ארכאולוגיות, גיליון צג [http://www.hadashot-esi.org.il/sheet_list.asp?id=83 סטף] 1989}}
כי מיעוט הממצאים ומיעוט האתרים מהתקופה נובע ממגבלות המחקר ולא משקף את עושר הפעילות של התקופה הכלקוליתית באזור ירושלים. ההנחה היא כי אנשי התקופה אכלסו [[מערה|מערות]] באזור ה[[גיחון]], כדי ליהנות משפע המים וההגנה של המסתור, כפי שנהגו ביישובים אחרים באותה תקופה - [[ביר אבו מטר]] ו[[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל|אחרים]].
ב[[פברואר]] [[2016]] התגלו בעת סלילת כביש בשכונת [[שועפט]] שרידי שני מבנים שאולי היו חלק מ[[יישוב]] קדום מן [[האלף החמישי לפנה"ס]]
==תקופת הברונזה==
שורה 30:
===תקופת הברונזה הקדומה===
כרונולוגיה: 3500 - 2200 לפנה"ס
ירושלים בתקופת הברונזה הקדומה היא - ככל הנראה - עיר פרזות, חלק ממארג התיישבות צפוף יחסית באזור [[יהודה ושומרון|ההר המרכזי]], בו מתבססות ערים מבוצרות ובהן [[העי]] ו[[ירמות]]. ערים אלו היו מוקפות ביישובים לא מבוצרים ובהם העיר ירושלים, שבתקופה הנדונה הייתה לא יותר מיישוב חקלאי שהתרכז - ככל הידוע - בצדה המזרחי של שלוחת [[עיר דוד]]. היעדר מקורות היסטוריים כלשהם, העשויים לתאר את תולדות ירושלים, מותיר תקופה זו באפילה היסטורית. בעזרת השרידים הארכאולוגיים ניתן לשחזר בסכימתיות את דמותה. ירושלים של תקופת הברונזה הקדומה היא יישוב חקלאי קטן, חסר חשיבות פוליטית או כלכלית וללא מאפיינים הקיימים ביישובים עירוניים מרכזיים של התקופה. בחפירות שנערכו בעיר נמצא שפע יחסי של ממצאים ארכאולוגיים הפזורים לאורך כל האתר אך לא נמצאו כל עדויות לביצורים.
ב[[עיר דוד]] נחשפו בחפירות משלחת פרקר בין השנים [[1911]]-[[1909]] 3 [[מערות קבורה]] ובהם מספר רב של כלי [[חרס]] הדומים לכלים שנמצאו גם בתל [[העי]] ואתרים בולטים אחרים מהתקופה. החפירות שנערכו בשיטות "פרימיטיביות" פגמו ביכולת ללמוד מהממצאים אך חשיבותן נעוצה בעובדה כי אלו אתרי הקבורה היחידים מתקופת הברונזה הקדומה בירושלים. בחפירותיו של [[יגאל שילה]] בשטח שסומן E1 על המדרון ה[[מזרח]]י של עיר דוד נמצאו חלקים של שני בתים בעלי צורה [[מלבן|מלבנית]], שלאורך קירותיהם נבנו [[ספסל]]ים. צורת בית זה אופיינית לתקופה, ודומים לו נמצאו באתרים אחרים ב[[ארץ ישראל]]{{הערה|1=[http://www.hadashot-esi.org.il/sheet_list.asp?id=77 '''[[חדשות ארכאולוגיות]]''' גיליון פז עמוד 31]}}. בחפירות של [[רוברט מקאליסטר]] ודנקן מקנזי נתגלו מספר ממצאים חשובים מתקופת הברונזה הקדומה ובהם [[טביעת חותם|טביעת]] [[חותם גליל]] על גבי שבר חרס. בחפירות אחרות זוהו שברי חרסים נוספים מהתקופה בשכבות מילוי מתקופות מאוחרות יותר.
שורה 38:
תקופה זו, מאופיינת בשינוי דרסטי באופי הגאו-פוליטי של הארץ. בסוף תקופת הברונזה הקדומה ננטשו הערים והאזור נכנס לתקופה של נסיגה (סברות שונות לסיבת תהליך זה הן שינויי אקלים, שינוי דמוגרפי של האוכלוסייה, בזיזה חוזרת ונשנית ממצרים ואף התעייפות הערים ממלחמה אחת בשנייה). תושבי ארץ ישראל נוטשים את הערים המרכזיות ועוברים לחיי נוודות. על רקע היישוב הדל בולטים בתי הקברות הרבים שנתגלו בהקשר לתקופה זו. בירושלים נמצאו מספר בודד של ממצאים קרמיים ועיקר הממצאים מירושלים מהתקופה הם קברים שנמצאו ב[[הר הזיתים]] בידי [[צ'ארלס וורן]] ו[[קתלין קניון]]. קברים נוספים נמצאו ב[[בית עניה]] וב[[כפר השילוח]].
מסביב לירושלים נחשפו יישובים גדולים יחסית מהתקופה ובסמוך להם שדות קבורה, כלומר- תושבי ירושלים נפוצו לכל עבר ויישובים חקלאיים הוקמו ב[[הרי ירושלים]].
'''מלחה''' בחפירות שנערכו באתר הנמצא בשכונת [[מלחה (שכונה)|מלחה]], בסמוך לרחוב הקרוי היום "דרך אגודת הספורט הפועל", נמצאו שרידי יישוב פרזות מתקופת הברונזה התיכונה א'-ב'. היישוב כולל מבנה ציבורי שבחלקו המערבי נתגלו שתי מצבות פולחניות וספסל להנחת מנחות. ממערב למבנה הפולחני: בית חצר טיפוסי הכולל מערכת חדרים המקיפה חצר מרכזית, אשר בתוכה נתגלו מספר מתקני בישול ואפיה. במרכז נחשף בור שניכרים בו סימני חציבה, ובחלקו העליון נקברה כבשה מעוברת. מתוכנית האתר נראה כי היישוב היה מוקף במבנים כשהקירות החיצוניים משמשים כ[[חומה]]. באחד משטחי החפירות נמצא מבנה שער שנשתמר חלקית, ובנייתו אופיינית לביצורים מהתקופה. החוקר ד"ר [[יצחק מייטליס]] מציין כי אופיים האחיד של המבנים מצביע על חברה בה ה[[משפחה]] היא הגרעין החברתי הבסיסי וכי האוכלוסייה שאכלסה את האתר הייתה בעלת ארגון חברתי ברמה גבוהה ובעלת אופי עירוני{{הערה|שם=pdf|1=יצחק מייטליס [http://www.daat.ac.il/daat/israel/yehuda/my20.pdf סביבות ירושלים בתקופת הברונזה התיכונה ובתקופת הברזל - מחקר משווה ] מכללת הרצוג אלון שבות }}.
שורה 45:
הארכאולוג גרשון אדלשטיין מתאר את הגילוי של היישוב מתקופת הברונזה ב[[מלחה (שכונה)|מלחה]]:
{{ציטוטון|כאשר הורדנו כמטר קרקע חיכתה לנו הפתעה. לפתע החלו להופיע ממצאים רבים: שברי חרס ועצמות בעלי חיים. לאחר הניקוי התברר שחשפנו מוקד בישול ובו עצמות חזיר חרוכות. ראש החזיר היה במצב השתמרות טוב והוא נלקח לאחר כבוד לבדיקה זואולוגית. אז גילינו ששרידי היישוב הזה היו מונחים על סלע האם. כלומר: האנשים שצלו את החזיר, התיישבו במקום חשוף ללא אדמה. בשנת 1980 היו אלה תגליות מהפכניות. מהממצאים התברר כי יישוב אוכלי החזיר היה יישוב פרזות מהתקופה הכנענית מלפני כארבעת אלפים שנה. לראשונה התגלו בירושלים, מחוץ לעיר שבתוך החומות, שרידי יישוב מתקופה זו. כמה שנים מאוחר יותר ייחשפו כמה מבתי הכפר ובית הקברות בו באו אל מנוחתם האחרונה תושבי היישוב. התברר שקיימים יישובים באזור זה, אלא שישובים אלה כוסו לגמרי על ידי המדרגות חקלאיות עד כדי כך שאפילו שברי חרסים, שבדרך כלל מתגוללים על פני השטח, לא היו בנמצא.}}
{{הערה|1=גרשון אדלשטיין. עברו של העתיד. [http://archaeological-insight.blogspot.com/2008/08/blog-post.html עיקרי הדברים] אוגוסט 2008}}
'''נחל רפאים''' בחפירות שנערכו באתר הסמוך ל[[גן החיות התנ"כי]] נחשף יישוב גדול ששיטחו כ-290 דונם, לא מבוצר, שתחילתו בסוף תקופת הברונזה הקדומה ושיאו בתקופת הברונזה התיכונה. באתר נחשפו שרידי מבני מגורים, המהווים עדות ראשונה לשרידי ישוב קבע מתקופת הברונזה באזור ההר, וכן קברי פיר מתקופת הברונזה הקדומה ד'. המבנים נבנו בלבני בוץ שחלקן היה שרוף, שהונחו על גבי תשתית אבן. במרכז החדרים מופיעים בדרך כלל בסיסי עמודים.
מתקופת הברונזה התיכונה ב' נחשפו מבנים ששימשו בתי חווה ובסמוך להם מבנים ששימשו מכלאות לחיות ומתקנים חקלאיים אחרים. המבנים נבנו באבן. אחד המבנים נבנה על יסודות מוצקים במיוחד וייתכן ושימש כ[[מקדש]] או מבנה ציבורי אחר. בין המבנים נחשפו קברים וקברי פיר. בחלק מהמקומות קיימת עדות לקומה שנייה. באתר נחשפו גם מערות לכריית חול ששימש ב[[תעשייה|תעשיית]] [[כלי חרס]]. אתר זה הוא החשוב מסוגו ב[[ארץ ישראל]], בשל ייחודו כמכלול בנוי מתקופת הברונזה התיכונה שאיננו חלק מ[[תל]]. היישוב ב[[נחל רפאים]] שונה מהותית מהיישוב במלחה ובולט בו חוסר התכנון הריכוזי. היישוב מפוזר על שטח רחב ובו מספר "גושי" בנייה לאורך [[קו גובה|קווי הגובה]] של הנחל. שטחם של רוב המבנים היה גדול מאד - כ-600 מ"ר, וככל הנראה היה מיועד למגורי משפחה מורחבת ("[[חמולה]]"). צורת יישוב זו מתאימה ל[[תסריט]] של התיישבות ספונטנית{{הערה|1= ע' אייזנברג, 'נחל רפאים – כפר מתקופת ברונזה בדרום מערב ירושלים', קדמוניות, 103 – 104 (תשנ"ד), עמ' 82 – 95.}}.
שורה 68:
{{ציטוטון|מדובר בביצור עצום בגודלו, הן מבחינת מידות המבנה, הן מבחינת עובי קירותיו והן מבחינת גודל האבנים ששולבו בבנייתו. הקירות נראים כמעבר מוגן, מבוצר היטב, היורד ממצודה כלשהי שניצבה בראש הגבעה, אל עבר מגדל המעיין. בניית מעבר מוגן שכזה הוא פתרון אפשרי כדי ליישב את הסתירה המובנית בסיטואציה שהמעיין - שהוא בבחינת מקור חיים ליושבי המצודה בשעת חירום - מצוי במקום הנחות והפגיע ביותר בשטח. בניית מעבר מוגן, אף שהיא כרוכה במאמץ רב, היא פתרון שניתן למצוא לו הקבלות אחדות בעולם העתיק, אף שמתקופות מאוחרות יותר לתאריך השרידים שתוארו כאן}}.
מבנים נוספים מהתקופה נתגלו בחפירות קתלין קניון ויגאל שילה אחריה, והם כוללים שרידים של מבני מגורים. באחד מהם נמצא, מתחת לריצפה, כד ובו שלד תינוק, צורת קבורה הנפוצה בתקופת הברונזה. בחפירותיו של יגאל שילה נחשפו גם כלי חרס, כלים דקורטיביים מ[[עצם]] ו[[תכשיט]]ים.
ממצאים נוספים מהתקופה הן מערות קבורה שנתגלו פזורות סביב העיר. הבולטות שבהן נמצאו בחפירות [[כנסיית דומינוס פלוויט]]. במערה ששימשה עד סוף תקופת הברונזה המאוחרת נמצאו כ-1,200 כלי חרס, כלי [[בהט]], כלי מתכת, חפצים שונים מעצם ו[[חרפושית|חרפושיות]].
שורה 79:
====כתבי המארות====
[[כתבי המארות]] הם טקסטים בכתב ההיראטי שנכתבו ב[[מצרים העתיקה]]. הכתבים שימשו לצורכי הגנה על מקומות במצרים העתיקה, ומתוארכים לתקופת הברונזה התיכונה. נהוג לחלק את הכתבים לשתי קבוצות כרונולוגיות- הקדומים שנכתבו על גבי צלוחיות חרס, והמאוחרים, שהופיעו על גבי צלמיות [[עבד]] כפות. מטרתם הייתה לפגוע באופן [[מגיה|מאגי]] באויב ולהחלישו - מעין [[תפילה|תפילות]] לעזרת ה[[אל]]ים.
העיר ירושלים מופיעה בכתובות אלו בשם '''רושמם''' או '''אורשלם''' והיא העיר היחידה באזור ההר המרכזי המוזכרת בשמה בתקופה המוקדמת של הכתובות ובתקופה המאוחרת - נוספת העיר [[שכם]], העולה ועומדת מול ירושלים כמרכז שלטוני חשוב באזור [[השומרון]].
בכתבי המארות מופיעים שמות שליטי ירושלים - '''יקרעם''' ו'''סתען''' - ייתכן והכוונה ל'''שסען''', שמות ממקורות [[שמיים (עמים)|שֵמִיִּים]], ככל הנראה מניב [[אמורי (עם)|אמורי]]. נוכחות שני שמות כשליטי ירושלים עשויה להעיד על שלטון [[אוליגרכיה|אוליגרכי]] בניגוד לכתבי המארות המאוחרים, בהם מופיע שם בודד (שלא ניתן לפיענוח), העשוי להצביע על מעבר לשלטון [[דיקטטורה|דיקטטורי]]. ייתכן כי העם ה[[יבוסי]] היה תת-קבוצה של קבוצה אתנית זו - "הר האמורי" הוא הכינוי למדרונות הדרומיים של [[הרי יהודה]]. [[אטימולוגיה]] אפשרית לשם [[הר המוריה]] היא 'הר האמורים'.
הממצאים הארכאולוגיים מהחצי השני של התקופה מציירים דמות של יישוב מבוצר ומבוסס שכיסה את כל אזור עיר דוד, ותחילת בנייה של [[עיר דוד#מפעלי המים בעיר דוד|מפעל מים]]. ממצאים מועטים מתום התקופה עשויים להעיד כי סוף תקופת הברונזה התיכונה רואה האטה בפעילות בעיר. עדויות אלו, בשילוב אזכורים ראשונים לירושלים במקורות מצריים, מעידים כי במקביל ל[[שכם]] הייתה ירושלים לעיר מדינה מרכזית באזור ההר ויישובים שהוקמו ממערב לירושלים בתקופת הברונזה התיכונה א' הפכו
במחקר חדשני ושנוי במחלוקת קובע{{הערה|1=נ. נאמן. ההיסטוריה של ארץ כנען באלף השני לפסה"נ, בתוך ההיסטוריה של ארץ ישראל (כרך ראשון), עורך: יעקב שביט, ירושלים: כתר 1981.}} פרופסור [[נדב נאמן]] כי בכתבי המארות אין למעשה כל התייחסות לאזור ההר המרכזי מלבד התייחסות ל[[שכם]] ומציע לדחות את הזיהוי של ירושלים בכתבי המארות. דעה זו לא התקבלה על דעת מרבית החוקרים.
שורה 94:
תקופה זו כונתה בעבר במחקר התקופה הכנענית, והיא האחרונה בתקופות הברונזה. תקופה זו - בניגוד לתקופות הקודמות - עשירה במקורות היסטוריים, רובם ככולם מ[[מצרים]], ולמעשה מסמנת את כניסת ירושלים אל תוך ההיסטוריה של ארץ ישראל ו[[הסהר הפורה]].
במהלך התקופה כבשה מצרים בראשות [[אמנחותפ השני]] את כנען, ואף נלחמה עם ה[[חיתים]] על השליטה בסוריה. למרות מספר מסעות מרשימים ורשימות שלל ושבויים מפוארות, לא הצליחה מצרים לכבוש את סוריה אך ארץ כנען נשארה בשליטה מצרית.
מסעות מלחמה אלו, המתועדים היטב על גבי כתובות במקדשים, התחילו עם פלישתו של [[תחותימס השלישי]] לארץ [[כנען]] ושיאו - המצור בן שבעת החודשים שהטיל על [[תל מגידו|מגידו]]. במהלך [[המאה ה-15 לפנה"ס]] ערך אמנחותפ השני שלושה מסעות מלחמה, שניים ל[[סוריה]] ואחד לארץ כנען, שעיקר משקלו כוון לאזור [[השרון]], ה[[שומרון]] ו[[הגליל התחתון]], בהם התרכז עיקר הכוח הכנעני. בסוף תיאור המסע מובאת רשימה כוללת של קבוצות אתניות שונות ובסך הכל נמנים כ-90,000 איש שנלקחו בשבי והועברו למצרים{{הערה|1=[[יוחנן אהרוני]] ארץ ישראל בתקופת המקרא - [[גאוגרפיה היסטורית]], [[מוסד ביאליק]], 1962. עמודים 146-148}}.ייתכן כי מספרים גבוהים אלו מתייחסים לכלל השבויים שנתפסו במסעות כולם, אך מדובר במספר גדול שאין ספק שהשפיע על הארץ והקרין על אספקטים רבים של חיי התושבים. דילול אוכלוסייה זה חזר ונשנה על עצמו עם מסע מלחמה שערך הפרעה [[תחותמס הרביעי]], שהעיקרי שבהם כוון נגד [[גזר]]. התמונה הכללית של ארץ כנען, העולה מתיאורי המלחמה, היא של חבל ארץ מבוסס בעל יכולת צבאית לא מבוטלת ובעל אוכלוסייה צפופה.
בתקופה זו היה היישוב באזור ההר דליל ביותר והארכאולוג ישראל פינקלשטיין מציין 30 אתרי יישוב בכל אזור [[יהודה ושומרון]]. למרות קיומם של מקורות כתובים אין הסכמה בין החוקרים באשר לחלוקה המדינית פוליטית באזור זה. יש [[תאוריה]] הקובעת כי העובדה שאין כל איזכור למקומות יישוב במקורות מהתקופה מעידים על דומיננטיות של ירושלים על אזור יהודה וכי הערים המבוצרות [[בית אל (יישוב מקראי)|בית אל]] ו[[דביר (עיר עתיקה)|דביר]], ששרידים שלהן מהתקופה נחשפו בחפירות, היו ערים כפופות לשלטון או השפעה ירושלמית{{הערה|שם=finkelstein 1990}}.
שורה 108:
מעל מערכת קירות התמך ממוקמת [[עיר דוד#הממצאים בעיר דוד#החלקלקה המדורגת|החלקלקה המדורגת]] היורדת ממעלה המדרון ומכסה חלקים של מערכת קירות התמך. מבנה זה שנתגלה בחפירות דנקן ומקאליסטר ולאחר מכן בחפירות קניון נידון לעומק במחקר. תיארוכו נתון במחלוקת וכן קיימת מחלוקת בנוגע לשאלת היחס בין החלקלקה לקירות התמך - האם מדובר במערכות נפרדות או מערכות המשלימות אחת את השנייה. לאור חילוקי הדעות, כל שניתן לומר הוא ששתי מערכות הביצורים מתוארכות לסוף תקופת הברונזה המאוחרת או תחילת תקופת הברזל וייתכן והן חלק מביצורי העיר ה[[יבוסים|יבוסית]]. עם זאת גם פרשה זו לוטה במסתורין ואין כל מידע לגבי מוצאם, תאריך הגעתם לירושלים ותרבותם של היבוסים.
הממצאים הארכאולוגיים מעלים תמונה של ירושלים כיישוב קטן-ממדים בתקופת הברונזה המאוחרת. אם אכן שכנה בעיר דוד בירתה של [[עיר מדינה]] כנזכר במכתבי אל עמארנה, הרי שמדובר במקום מושבו של שליט מקומי. ריכוזי האוכלוסייה והכוח הכנעני שכנו ב[[תל חצור|חצור]] ב[[תל מגידו|מגידו]] ו[[תל גזר|גזר]].
====מכתבי אל-עמארנה====
{{ערך מורחב|מכתבי אל-עמארנה}}
מכתבי אל-עמארנה הם [[מכתב]]ים שנכתבו אל מלך [[מצרים]] [[אח'נאתון]] - אחד ממלכי השושלת הי"ח, המתוארך לאמצע [[המאה ה-14 לפנה"ס]] - לאורך תקופה של כ-20 שנה. מכתבים אלו מהווים את המקור העיקרי להכרת [[ארץ ישראל]] ב[[התקופה הכנענית|תקופה הכנענית]], אך במבט מקיף מספקים מידע מוגבל על פרק זמן קצר [[המאה ה-14 לפנה"ס|במאה ה-14 לפני הספירה]]. בארכיון אל עמרנה נתגלו שישה מכתבים ב[[אכדית]] המתארים את מסכת היחסים העכורה בין השליטים ה[[כנענים]] בארץ ישראל. מלך ירושלים "[[עבדיחפה|עבדח'בה]]" כותב למלך המצרי על עימותים עם ברית שכללה את [[לבאיה]] מלך [[שכם]] ומלך [[תל גזר|גזר]] - מלכאלו, שהקימו חזית אנטי ירושלמית עם מלכי [[גת (עיר פלשתית)|גת]], [[תל לכיש|לכיש]] ו[[אשקלון (עיר עתיקה)|אשקלון]] בעוד פושטים בשם '''[[חבירו]]''' עושים שמות בשטחים ה[[חקלאות|חקלאיים]]. על פי המכתבים בירושלים שהייתה עיר הכפופה לשלטון מצרי.
באחד המכתבים מתוארת תקרית בה פרצו [[כושי]]ם, ככל הנראה מחיל המצב המצרי של העיר אל המצודה ואיימו על חיי המלך{{הערה|1=א' מלמט, "ירושלים בשחר ימיה". ש' אחיטוב וע' מזר (עורכים), ספר ירושלים, תקופת המקרא, ירושלים, תש"ס עמוד 18}}:
שורה 122:
{{ציטוטון|וַיֵּלֶךְ אֲבִימֶלֶךְ, אֶל-תֵּבֵץ; וַיִּחַן בְּתֵבֵץ, וַיִּלְכְּדָהּ. וּמִגְדַּל-עֹז, הָיָה בְתוֹךְ-הָעִיר, וַיָּנֻסוּ שָׁמָּה כָּל-הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְכֹל בַּעֲלֵי הָעִיר, וַיִּסְגְּרוּ בַּעֲדָם; וַיַּעֲלוּ, עַל-גַּג הַמִּגְדָּל }}
שמו של מלך ירושלים "[[עבדיחפה|עבדח'בה]]" - עבד האלה ח'פה - על שם האלוהות ה[[חיתים|חיתית]], מהווה הכלאה בין השפות הכנענית והחיתית עדות לתהליך ההתבוללות האתני והתרבותי שאיפיין את ערי [[כנען]] בתקופת הברונזה. עירוב זה משתקף בדברי הנביא {{תנ"ך|יחזקאל|טז|קצר=כן}}:
{{ציטוטון|וַיְהִי דְבַר-יְהוָה, אֵלַי לֵאמֹר. בֶּן-אָדָם, הוֹדַע אֶת-יְרוּשָׁלִַם אֶת-תּוֹעֲבֹתֶיהָ. וְאָמַרְתָּ כֹּה-אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה, לִירוּשָׁלִַם, מְכֹרֹתַיִךְ וּמֹלְדֹתַיִךְ, מֵאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי; אָבִיךְ הָאֱמֹרִי, וְאִמֵּךְ חִתִּית}}
שורה 137:
* [http://news.nationalgeographic.com/news/2006/11/061121_jerusalem.html נחשפו קברים בני 4000 שנה בסמוך לקניון מלחה] אתר [http://news.nationalgeographic.com/news/index.html נשיונל גאוגרפיק] {{אנגלית}}
* [http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14005&source=615 תיאור של הממצאים הארכאולוגיים בחפירות בעיר דוד הנערכות מאז שנת 1995 מטעם רשות העתיקות.] מאמר מ[[קדמוניות]] באתר [http://mikranet.cet.ac.il מקראנט]
* [http://mikranet.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14003&source=615 סיפורה של משלחת פארקר שחפרה בעיר דוד בשנים 1911-1909] מאמר מאת [[נירית שלו-
*[http://www.hayadan.org.il/first-letter-from-jerusalem-1207109/ טקסט בכתב יתדות מתקופת הברונזה המאוחרת נמצא בחפירות העופל] באתר [[הידען]]
| |||