מימוש עצמי – הבדלי גרסאות

מימוש עצמי מאוזן כולל את הפרטיות של האדם, וגם את שלמות החברה הרחבה. הרב [[אברהם יצחק הכהן קוק]] הרחיב בספרו [[עין איה]] את המושג מימוש עצמי ונתן לו גם אופי חברתי, ללא ויתור על הצד הפרטי. מי שהולך בדרך זו יגיע אפילו לכתר השלמות. נדייק מדברי הרב- שלמות האדם היא שיהיה משתדל בשלמות עצמו הפרטית בכל האפשרי. אבל עם זה יהיה נגד עיניו כי אין שלמותו הפרטית נגמרת כי אם בשלמות הכלל כולו והצלחתו בהצלחה הלאומית הישראלית, ומזה יעלה לההצלחה האנושית בכללה. ויש להישמר, שלא תשיאהו תשוקתו להשלמת הכלל למעט בשלמות עצמו במעשים טובים ומידות טובות. כי אי אפשר להצליח את הכלל כי אם בהיות כל אחד מפרטיו שלמים ומוצלחים. ולאידך גיסא, לא יעלה על דעתו שיוכל לעלות על מעלת שלמותו בהיותו עורג בכל לב לשלמות הכללי והצלחתו. רק בהקבץ יחד זריזותו בשלמות הפרטית עם מעייניו לשלמות הכלל והצלחתו, אז יזכה ל[[אושר]]ו האמיתי.

ע"פעל פי ה[[קבלה]], מימוש עצמי זו היא צמיחה של האדם בתוך החברה על ידי קשרים שהוא יוצר עם הסובבים אותו, אותם קשרים נקראים "קשרי אהבה", ברגע שהוא יוצר את הקשרים הללו הוא מרגיש חלק ממערכת והמימוש העצמי שלו זה תרומתו למערכת הכללית, הייחודיות שלו במערכת ה"אדם" שרק הוא יכול להביא אותה. ראהראו הרחבה ב"קישורים חיצוניים".

הראשון לטבוע את המונח היה [[אורגניציזם|האורגניציסט]] [[קורט גולדשטיין]], שהגדירו כמניע למימוש מלוא הפוטנציאל האישי. ביטוי של היצירתיות האישית, חיפוש אחר הארה רוחנית, שאיפה לידע ורצון לתרום לחברה הנןהן דוגמאות להגשמה עצמית. לדעתו של גולדשטיין, זהו מניע העל של הפרט, המניע האמיתי היחיד: "הנטייה להגשים את עצמו באופן מלא ככל האפשר הוא הדחף הבסיסי ... הדחף של הגשמה עצמית"

מימוש העצמי יכול להתבטא בהכרה עצמית בערך העצמי. כאשר אדם חווה משמעות בחייו, מוציא לאור את רעיונותיו ומקבל עבורם תוקף מהאחרים ובמיוחד מהאחר המשמעותי, הוא חווה את עצמו כמי שנחוץ וחיוני לעולם, כמי שיש בו צורך.