הבדלים בין גרסאות בדף "קוצ'ינצ'ינה"

נוספו 450 בתים ,  לפני שנה
קישורים ועריכה
(עריכה)
(קישורים ועריכה)
'''קוצ׳ינצ׳ינה''' ([[אנגלית]]: Cochinchina) הוא אזור המקיף את השלישי הדרומי של [[וייטנאם]] הנוכחית שהעיר העיקרית בה היא [[הו צ'י מין סיטי|הו צ׳י מין]] (קודם: סייגון). האזור היה מושבה צרפתית מ [[1862]] עד [[1954]]. המדינה המאוחרת יותר של דרום וייטנאם נוצרה בשנת 1954 על ידי שילוב של קוקצ׳ינצינה עם דרום אנאם. בוויטנאמית שם האזור השתנה במהלך ההסטוריה.
 
במאה ה -17, וייטנאם היה מחולקת בין אצילים צפוניים לבין דרומיים. החלק הצפוני נקרא טונקין על ידי האירופים, וחלקה הדרומי נקרא קוצ'ינצ'ינה על ידי רוב האירופים וקינאם על ידי ההולנדים. קוצינ'צ'ינה מעולם לא היתה יחידה מנהלית אחת מאוחדת עד שהצרפתים השתלטו עליה..
במאה ה -17, וייטנאם היה מחולקת בין אצילים צפוניים לבין דרומיים. החלק הצפוני נקרא [[טונקין (הצרפתית)|טונקין]] על ידי האירופים, וחלקה הדרומי נקרא קוצ'ינצ'ינה על ידי רוב האירופים וקינאם על ידי ההולנדים. קוצינ'צ'ינה מעולם לא היתה יחידה מנהלית אחת מאוחדת עד שהצרפתים השתלטו עליה. במהלך התקופה הקולוניאלית הצרפתית, השם התייחס באופן בלעדי לחלק הדרומי של וייטנאם, שנשלטתשנשלטה על ידי [[קמבודיה]] במאות הקודמות. בירת המושבה הצרפתית של קוצי'נצינה היתה סייגון. שני החלקים האחרים של וייטנאם היו אז ידועים בשם אנאם (מרכז וייטנאם) וטונקין (צפון וייטנאם).
 
== רקע כללי ==
כיבוש דרום וייטנאם היה תהליך ארוך של רכש טריטוריאלי על ידי הווייטנאמים. וייטנאם כמעט הכפילה את שטחה בשנת [[1470]] בזמן שלטון המלך הגדול [[לה טאן טונג]] על חשבון [[צ'אמפה]]. מאתיים השנים הבאות היו תקופה של איחוד טריטוריאלי ומלחמת אחים עם התרחבות הדרגתית בלבד כלפי דרומה. [1]
בשנת [[1516]] נחתו סוחרים [[פורטוגל|פורטוגלים]] שהפליגו ממלאקהמ[[מלאקה]] בדה נאנג, צ'אמפה [2] והקימו שם מושבה. הם כינו את האזור "קוצ'ין-סין" - הרכיבו את השם מהחלק הראשון של קוצ'ין המלזית, אשר התייחס לכל וייטנאם. הם צירפו לשם את המילה "סין" כדי להבחין בין האזור לבין העיר ומדינת [[קוצ'י|קוצ'ין]] בהודוב[[הודו]], המושבה הותיקה שלהם. [4] [5]
רקע כללי
כיבוש דרום וייטנאם היה תהליך ארוך של רכש טריטוריאלי על ידי הווייטנאמים. וייטנאם כמעט הכפילה את שטחה בשנת 1470 בזמן שלטון המלך הגדול לה טאן טונג על חשבון צ'אמפה. מאתיים השנים הבאות היו תקופה של איחוד טריטוריאלי ומלחמת אחים עם התרחבות הדרגתית בלבד כלפי דרומה. [1]
בשנת 1516 נחתו סוחרים פורטוגלים שהפליגו ממלאקה בדה נאנג, צ'אמפה [2] והקימו שם מושבה. הם כינו את האזור "קוצ'ין-סין" - הרכיבו את השם מהחלק הראשון של קוצ'ין המלזית, אשר התייחס לכל וייטנאם. הם צירפו לשם את המילה "סין" כדי להבחין בין האזור לבין העיר ומדינת קוצ'ין בהודו, המושבה הותיקה שלהם. [4] [5]
כתוצאה ממלחמת אזרחים שהחלה ב -1520, שלח קיסר סין ועדה ללימוד מעמדה המדיני של אנאם בשנת 1536. כתוצאה מהדו"ח שנמסר, הוא הכריז מלחמה נגד שושלת מאק ששלטה על רב שטח ויטנאם הצפונית והמרכזית. השליט של ויטנאם מת בשעה שהצבאות הסיניים עברו את גבולות הממלכה ב- 1537, ואביו, מונג דוננג דאנג , מיהר להיכנע לרצון הקיסרי והכריז על עצמו כווסאל של קיסר סין. הסינים הכריזו כי גם לשושלת לי וגם לשושלת מק יש זכות לחלק מהאדמות ולכן הם הכירו במשטר של לי בחלק הדרומי של וייטנאם ובמקביל הכירו בשלטון של מאק בחלק הצפוני, שנקרא טונקין. זאת היתה מדינה פאודלית תחת השליטה של סין.
אולם הסדר זה לא נמשך זמן רב. בשנת 1592, המלך טין טונג הוביל את הצבא המלכותי כבש כמעט את כל שטח של שושלת מאק, והעביר את מלכי שושלת לי בחזרה לבירה המקורית של האנוי. שושלת מאק החזיקה רק בחלק זעיר של צפון וייטנאם עד 1667, כאשר שושלת לי כבשו את האדמות האחרונות של מאק.
כתוצאה ממלחמת אזרחים שהחלה ב -[[1520]], שלח [[קיסר סין]] ועדה ללימוד מעמדה המדיני של אנאם בשנת [[1536]]. כתוצאה מהדו"ח שנמסר, הוא הכריז מלחמה נגד שושלת מאק ששלטה על רב שטח ויטנאם הצפונית והמרכזית. השליט של ויטנאם מת בשעה שהצבאות הסיניים עברו את גבולות הממלכה ב- [[1537]], ואביו, [[מונג דוננג דאנג]] , מיהר להיכנע לרצון הקיסרי והכריז על עצמו כווסאלכ[[וסאל]] של קיסר סין. הסינים הכריזו כי גם לשושלת לי וגם לשושלת מק יש זכות לחלק מהאדמות ולכן הם הכירו במשטר של לי בחלק הדרומי של וייטנאם ובמקביל הכירו בשלטון של מאק בחלק הצפוני, שנקרא טונקין. זאת היתה מדינה פאודלית תחת השליטה של סין.
קוצינ'צ'ינה ממלכת נגואיין (1620-1774)
אולם הסדר זה לא נמשך זמן רב. בשנת [[1592]], המלך טין טונג הוביל את הצבא המלכותי כבש כמעט את כל שטחהשטח של שושלת מאק, והעביר את מלכי שושלת לי בחזרה לבירה המקורית של [[האנוי]]. שושלת מאק החזיקה רק בחלק זעיר של צפון וייטנאם עד [[1667]], כאשר שושלת לי כבשו את האדמות האחרונות של מאק.
ב -1623 הקים נגואיין פוק נגוין, שליט המחוזות הדרומיים של וייטנאם, קהילה מסחרית בסייגון. במהלך 50 השנים הבאות, השליטה הויאטנמית בדרום התרחבה באיטיות, ושליטי נגואיין נלחמו במלחמת אזרחים מתמשכת עם השלטון המרכזי שישב בצפון.
 
עם תום המלחמה עם הטראנה, היו שליטי הנגואיין מסוגלים להקדיש יותר מאמץ (וכוח צבאי) להמשך כיבוש הדרום. בעיקר האזורים סביב נהר המקונג שעברו להיות תחת שליטה ויאטנמית.
קוצינ'צ== קוצינצ'ינה ממלכת נגואיין (1620-1774) ==
לפחות שלוש מלחמות התרחשו בין שליטי הנגואיין למלכים הקמבודים בתקופה שבין 1715 ל -1770, כאשר הווייטנאמים זכו לשטח גדול יותר בכל מלחמה. המלחמות כללו גם את המלכים הסיאמיים החזקים שלחמו למען הווסאלים שלהם, הקמבודים. בסוף המאה ה -18, וייטנאם היתה מאוחדת לזמן קצר תחת טאי סון. אלה היו שלושה אחים, איכרים לשעבר, שהצליחו לכבוש תחילה את אדמות נגואיין ואחר כך את אדמות הטראנה.
ב [[1623|-1623]] הקים [[נגואיין פוק נגוין]], שליט המחוזות הדרומיים של וייטנאם, קהילה מסחרית בסייגון. במהלך 50 השנים הבאות, השליטה הויאטנמית בדרום התרחבה באיטיות, ושליטי נגואיין נלחמו במלחמת אזרחים מתמשכת עם השלטון המרכזי שישב בצפון.
איחוד סופי היה תחת נגויאן פוק אן שלחם במשך 25 שנים נגד טאי סון ובסופו של דבר כבש את כל המדינה בשנת 1802. הוא שלט על כל וייטנאם בשמה באותם ימים גיה לונג. בנו מין מונגנג מלך מ 14 בפברואר 1820 עד 20 ינואר 1841 על מה שהיה ידוע לבריטים ולאמריקאים כקוצ'ין סין. בתקווה לנהל משא ומתן על חוזים מסחריים, הבריטים ב- 1822 שלחו את סוכן חברת הודו המזרחית ג'ון קרופורד, [6] והאמריקנים ב- 1833 שלחו את הדיפלומט אדמונד רוברטס, [7] שחזר בשנת 1836. [8] שני השליחים לא היו מודעים היטב לתנאים בתוך הארץ, ואף אחד מהם לא הצליח.
שליטי ג'יה לונג המשיכו במלחמתם נגד קמבודיה, ואף הצליחו לספח את פנום פן ואת השטח שסביבה במלחמה בין 1831 ל -1834, אך נאלצו לוותר על כיבושים אלה במלחמה בין 1841 ל -1845.
עם תום המלחמה עם הטראנה, היו שליטי הנגואיין מסוגלים להקדיש יותר מאמץ (וכוח צבאי) להמשך כיבוש הדרום. בעיקר האזורים סביב [[מקונג|נהר המקונג]] שעברו להיות תחת שליטה ויאטנמית.
קוצינ'צ'ינה הקולוניאלית (1864-1949)
לפחות שלוש מלחמות התרחשו בין שליטי הנגואיין למלכים הקמבודים בתקופה שבין 1715 ל -1770, כאשר הווייטנאמים זכו לשטח גדול יותר בכל מלחמה. המלחמות כללו גם את המלכים הסיאמיים החזקים שלחמו למען הווסאליםהוסאלים שלהם, הקמבודים. בסוף המאה ה -18, וייטנאם היתה מאוחדת לזמן קצר תחת טאי סון. אלה היו שלושה אחים, איכרים לשעבר, שהצליחו לכבוש תחילה את אדמות נגואיין ואחר כך את אדמות הטראנה.
ב- 1858 החליטה ממשלת צרפת של נפוליאון השלישי, בסיועם של חיילים ספרדים שהגיעו מהפיליפינים (שהיתה מושבה ספרדית באותה תקופה), להשתלט על החלק הדרומי של וייטנאם; ממשלת וייטנאם נאלצה לוותר על הפרובינציות ביין הואה, גייה ודונה טנג לצרפת ביוני 1862. שטחים אלה, שנקראו אז קוצ'ינצ'ינה הצרפתית התחתית, הפכו למושבה הצרפתית - קוצ'ינצ'ינה.
בשנת 1887 הפכה המושבה של קוצ'ינצ'ינה הצרפתית לחלק מהודו-סין הצרפתית, ונותרה מנותקת משטחי החסות של אנאם וטונקין.
קוצ׳ינצ׳ינה נכבשה על ידי יפן במהלך מלחמת העולם השנייה (1941-45), אך הוחזרה לצרפת לאחר מכן. אחרי 1945, מעמדו של קוצ'ינצ'ינה היה נושא של מחלוקת בין צרפת לבין ויאט מין של הו צ'י מין. ב- 1946 הכריזו הצרפתים על קוצ'ינצ'ינה כ"רפובליקה אוטונומית", שהיתה אחת הסיבות למלחמת הודו-סין הראשונה. ב -1948 שונה שמה של קוצ'ינצ'ינה לממשלה הזמנית של דרום וייטנאם. הוא התמזג בשנה לאחר מכן עם הממשלה המרכזית הזמנית של וייטנאם, ומדינת וייטנאם, עם הקיסר לשעבר, בוגו דאו, כראש המדינה, הוקמה אז רשמית.
איחוד סופי היה תחת נגויאן פוק אן שלחם במשך 25 שנים נגד טאי סון ובסופו של דבר כבש את כל המדינה בשנת [[1802]]. הוא שלט על כל וייטנאם בשמהתחת שמה באותם ימים - גיה לונג. בנו מין מונגנג מלך מ [[14 בפברואר]] [[1820]] עד [[20 בינואר|20 ינואר]] [[1841]] על מה שהיה ידוע לבריטים ולאמריקאים כקוצ'ין סין. בתקווה לנהל משא ומתן על חוזים מסחריים, הבריטים ב- [[1822]] שלחו את סוכן [[חברת הודו המזרחית הבריטית|חברת הודו המזרחית]] ג'ון קרופורד, [6] והאמריקנים ב- [[1833]] שלחו את הדיפלומט [[אדמונד רוברטס]], [7] שחזר בשנת [[1836]]. [8] שני השליחים לא היו מודעים היטב לתנאים בתוך הארץ, ואף אחד מהם לא הצליח.
שליטי ג'יה לונג המשיכו במלחמתם נגד [[קמבודיה]], ואף הצליחו לספח את [[פנום פן]] ואת השטח שסביבה במלחמה בין [[1831]] ל -[[1834]], אך נאלצו לוותר על כיבושים אלה במלחמה בין [[1841]] ל -[[1845]].
הערות שוליים
 
קוצינ'צ== קוצינצ'ינה הקולוניאלית (1864-1949) ==
ב- [[1858]] החליטה ממשלת [[צרפת]] של [[נפוליאון השלישי]], בסיועם של חיילים [[ספרדים (עם)|ספרדים]] שהגיעו מהפיליפיניםמה[[הפיליפינים|פיליפינים]] (שהיתה מושבה ספרדית באותה תקופה), להשתלט על החלק הדרומי של וייטנאם; ממשלת וייטנאם נאלצה לוותר על הפרובינציות ביין הואה, גייה ודונה טנג לצרפת ביוני [[1862]]. שטחים אלה, שנקראו אז קוצ'ינצ'ינה הצרפתית התחתית, הפכו למושבה הצרפתית - קוצ'ינצ'ינה.
 
בשנת [[1887]] הפכה המושבה של קוצ'ינצ'ינה הצרפתית לחלק מהודומ[[הודו-סין הצרפתית]], ונותרה מנותקת משטחי החסות של אנאם וטונקין.
 
קוצ׳ינצ׳ינה נכבשה על ידי [[יפן]] במהלך [[מלחמת העולם השנייה]] (1941-45), אך הוחזרה לצרפת לאחר מכן. אחרי [[1945]], מעמדו של קוצ'ינצ'ינה היה נושא של מחלוקת בין צרפת לבין [[וייט מין|ויאט מין]] של [[הו צ'י מין]]. ב- [[1946]] הכריזו הצרפתים על קוצ'ינצ'ינה כ"רפובליקה אוטונומית", שהיתה אחת הסיבות למלחמת הודו-סין הראשונה. ב -[[1948]] שונה שמה של קוצ'ינצ'ינה לממשלה הזמנית של דרום וייטנאם. הואהיא התמזגהתמזגה בשנה לאחר מכן עם הממשלה המרכזית הזמנית של וייטנאם, ומדינת [[וייטנאם]], עם הקיסר לשעבר, בוגו דאו, כראש המדינה, הוקמה אז רשמית.
 
== הערות שוליים ==
8,833

עריכות