מאיר כהנא – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תיקנתי טעות קודמת
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
קישורים
שורה 165:
הכנסת, כמוסד, הצרה את צעדיו של כהנא. בתחילה נקבע כי אינו ראוי להגיש [[הצעת אי אמון]] בממשלה, מן הטעם ש[[סיעת יחיד]] אינה יכולה לעשות כן. כהנא עתר לבג"ץ נגד החלטה זו ו[[עתירה|עתירתו]] התקבלה{{הערה|1=בג"ץ 73/85 '''סיעת כך נ. שלמה הלל יושב ראש הכנסת''', פ"ד לט (3), 141}}. לאחר מכן התבצעו מספר צעדים שנועדו להגביל את יכולתו להציע הצעות חוק גזעניות, וגם אלו נדונו בבג"ץ, ואף הביאו לתיקון ב[[תקנון הכנסת]] שתוקן כך שהוסף לו סעיף 134(ג) לפיו "יושב ראש הכנסת והסגנים לא יאשרו הצעת חוק שהיא, לדעתם, גזענית במהותה או שוללת את קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי".
 
כן תוקן [[חוק העונשין]] וקבע את ה[[הסתה לגזענות]] כעבירה פלילית, בסעיףב{{סחפ|חוק העונשין|סעיף 144ב' לחוק העונשין}}, עבירה הנושאת עמה עונש של עד חמש שנות מאסר. כן נאסרה החזקת פרסום גזעני. נראה כי החקיקה נחקקה בעקבות דבריו של כהנא שבירך את משגרה של רקטת [[M72 לאו|לאו]] לעבר [[אוטובוס]] ערבי. בסמוך לחקיקה הביעה [[רות גביזון]] את הדעה כי היא תביא לצמצום יתר של חופש הדיבור לגבי הפתרון הראוי לבעיה היהודית-ערבית מחד, ומאידך תופעל במיוחד כנגד המיעוטים עליהם היא באה להגן{{הערה|1=רות גביזון, "החקיקה נגד גזענות", '''זכויות האזרח''' גיליון 10 נובמבר 1984}}. בפועל לא נעשה שימוש בחקיקה זו נגד כהנא גם לאחר שהפסיק להיות לחבר הכנסת, והאדם הראשון שהורשע על פיה היה הרב [[עידוא אלבה]] בשנת [[1995]].
 
התיקון המשמעותי ביותר, שנגע בחקיקה החוקתית הבסיסית במדינת ישראל, היה חקיקת סעיף 7א ל[[{{סחפ|חוק יסוד: הכנסת]]|סעיף 7א}}, שקבע כי רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי העניין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:
* שלילת קיומה של המדינה כמדינת העם היהודי.
* שלילת האופי ה[[דמוקרטי]] של המדינה.
שורה 174:
[[חקיקה]] זו לא כוונה רק נגד כהנא ותנועתו, אלא גם כנגד [[הרשימה המתקדמת לשלום]], שנתפסה על ידי [[ועדת הכנסת]] כשוללת את [[זכות]] קיומה של המדינה כמדינת העם היהודי, אך ככהנא, הורשתה לרוץ לבחירות בשנת 1984. עם זאת, בבחירות בשנת [[1988]] הורשתה הרשימה להתמודד, גם על פי החוק החדש, בעוד שתנועתו של כהנא נפסלה מהתמודדות.
 
[[חוק הבחירות לכנסת]] תוקן על מנת להתאים לחקיקה החדשה, ונקבע שאישור השתתפות רשימה בבחירות על ידי ועדת הבחירות המרכזית מותנה בכך "שאינה מנועה מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי {{סחפ|חוק-יסוד: הכנסת|סעיף 7א|סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת}}".
 
לאור התיקון ל[[חוק יסוד: הכנסת]] נמנעה מכהנא ומרשימתו ההשתתפות ב[[הבחירות לכנסת השתים עשרה|בחירות לכנסת השתים עשרה]] בשנת [[1988]]. הרשימה נפסלה על ידי ועדת הבחירות, ב-[[5 באוקטובר]] 1988, ובערעור שהגישה לבית המשפט העליון אישר זה את ההחלטה{{הערה|1=עב 1/88 '''משה ניימן וסיעת כך בכנסת נ. יו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת השתים-עשרה''', פ"ד מג (4) 177}}. במסגרת פסק הדין קבע [[נשיא בית המשפט העליון]], השופט [[מאיר שמגר]]: