מאיר כהנא – הבדלי גרסאות

כן תוקן [[חוק העונשין]] וקבע את ה[[הסתה לגזענות]] כעבירה פלילית, בסעיףב{{סחפ|חוק העונשין|סעיף 144ב' לחוק העונשין}}, עבירה הנושאת עמה עונש של עד חמש שנות מאסר. כן נאסרה החזקת פרסום גזעני. נראה כי החקיקה נחקקה בעקבות דבריו של כהנא שבירך את משגרה של רקטת [[M72 לאו|לאו]] לעבר [[אוטובוס]] ערבי. בסמוך לחקיקה הביעה [[רות גביזון]] את הדעה כי היא תביא לצמצום יתר של חופש הדיבור לגבי הפתרון הראוי לבעיה היהודית-ערבית מחד, ומאידך תופעל במיוחד כנגד המיעוטים עליהם היא באה להגן{{הערה|1=רות גביזון, "החקיקה נגד גזענות", '''זכויות האזרח''' גיליון 10 נובמבר 1984}}. בפועל לא נעשה שימוש בחקיקה זו נגד כהנא גם לאחר שהפסיק להיות לחבר הכנסת, והאדם הראשון שהורשע על פיה היה הרב [[עידוא אלבה]] בשנת [[1995]].

התיקון המשמעותי ביותר, שנגע בחקיקה החוקתית הבסיסית במדינת ישראל, היה חקיקת סעיף 7א ל[[{{סחפ|חוק יסוד: הכנסת]]|סעיף 7א}}, שקבע כי רשימת מועמדים לא תשתתף בבחירות לכנסת ולא יהיה אדם מועמד בבחירות לכנסת, אם יש במטרותיה או במעשיה של הרשימה או במעשיו של האדם, לפי העניין, במפורש או במשתמע, אחד מאלה:

[[חוק הבחירות לכנסת]] תוקן על מנת להתאים לחקיקה החדשה, ונקבע שאישור השתתפות רשימה בבחירות על ידי ועדת הבחירות המרכזית מותנה בכך "שאינה מנועה מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי {{סחפ|חוק-יסוד: הכנסת|סעיף 7א|סעיף 7א לחוק-יסוד: הכנסת}}".