הבדלים בין גרסאות בדף "המגזר השלישי"

נוספו 43 בתים ,  לפני 9 חודשים
קישורים
(תיקון כיווניות הערת שוליים, הסרת קישורים עודפים)
(קישורים)
 
==היסטוריה==
מקור השם ארגונים חוץ ממשלתיים הוא ב[[או"ם]], שמוסדותיו לעיתים תומכים בארגונים אלו, מפעילים תוכניות באמצעותם, ואף יוזמים את הקמתם. לחלק מארגונים אלו הזכות להצטרף כיועצים ומשקיפים בפעילות ESOSOC - ועדת האו"ם לענייני כלכלה וחברה. ארגונים מסוג זה היו קיימים כבר בתחילת [[המאה ה-19]], ועסקו בין היתר במניעת [[סחר עבדים]] ובשוויון זכויות נשים והגיעו לשיא פריחתם ב[[ועידת ז'נבה (1932)|ועידת ז'נבה]] למניעת התחמשות ב-1932. פיתוח הרעיונות וה[[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] המניעים ארגונים אלו, יחד עם פעילות התנדבותית למען ה[[קהילה]] ופעילות בארגונים החוץ-ממשלתיים עצמם, נקראים לעיתים פעילות במגזר השלישי.{{מקור}}.
 
בעקבות תמיכת ארצות הברית וממשלות מערביות אחרות, הארגונים החוץ ממשלתיים שולבו וצברו השפעה באו"ם ובמוסדות פוליטיים אחרים. כשתקציביהם גדלו הארגונים הלא ממשלתיים לזכויות אדם הפכו לשחקנים בינלאומיים רבי עוצמה. עם סיומה של המלחמה הקרה לארגונים אלו הוגדרו מטרות חדשות, בטענה שהם מומחים ב[[לוחמה אסימטרית]], [[טכנולוגיה צבאית]] מתקדמת ומומחים ל[[משפט בינלאומי פומבי|משפט בינלאומי]], [[זכויות האדם]], צורך צבאי, ו[[מידתיות]]. שינוי זה יחד עם היסודות הפוליטיים של מוסדות המשפט בינלאומי, ומקורות הלגיטימציה של הארגונים החוץ ממשלתיים אפשרו להם להגביר את השפעתם בתקשורת ובתחום הדיפלומטי{{הערה|שם= שטינברג|Steinberg, Gerald M. "The politics of NGOs, human rights and the Arab-Israel conflict." Israel Studies 16.2 (2011): 24-54.}}.
 
==בעולם==
מעריכים שמספר הארגונים החוץ-ממשלתיים הבינלאומיים, אשר אינם קשורים במדינה מסוימת, הוא למעלה מ-40,000. במדינות שונות בעולם מספר הארגונים החוץ-ממשלתיים יכול להגיע למאות אלפים, ואף מיליונים. (ברוסיה מעריכים שיש 277,000 ארגונים, ובהודו 3.3 מיליון - יותר מארגון לכל 400 אזרחים הודים).{{מקור}}. נגד ארגונים חוץ-ממשלתיים בעולם יש ביקורת מצד ממשלות ותומכיהן, אשר לעיתים מגיעים לאלימות{{הערה|לדוגמה בסרי לנקה ב-[[2006]] נרצחו 17 פעילי ארגון פיים הטאמילי, וברוסיה ב-2009 נרצחה פעילת זכויות אדם נטליה אסתרמירובה, בידי תומכי המשטר לאחר שחשפה את רציחתם של אזרחים צ'צ'נים.}}.
 
== המגזר השלישי בישראל ==
ארגונים במגזר השלישי רשומים כ[[מלכ"ר]]ים לצורך [[חוק מס ערך מוסף]], ובהתאם לכך אינם גובים מס ערך מוסף על שירותים שהם מספקים בתשלום, וחייבים בתשלום [[מס שכר]] על ה[[משכורת]] שהם משלמים לעובדיהם.
 
ב[[פקודת מס הכנסה]] נחשבים רבים מארגוני המגזר השלישי ל"מוסד ציבורי", כהגדרתו {{סחפ|פקודת מס הכנסה|סעיף 9.2|בסעיף 9(2) לפקודה}}, שהוא מוסד הפועל למטרה ציבורית - "מטרה שעניינה דת, תרבות, חינוך, מדע, בריאות, סעד או ספורט וכן מטרה אחרת שאושרה על ידי שר האוצר כמטרה ציבורית". הכנסה של מוסד ציבורי, כאשר לא הושגה מעסק, פטורה ממס הכנסה. [[התרמה|תרומות]] למוסד ציבורי, שאושר לעניין זה, מעניקות לתורם [[זיכוי (מס הכנסה)|זיכוי]] מ[[מס הכנסה]].
 
=== ביקורת ===
הארגונים הלא ממשלתיים וכן ארגוני החברה האזרחית הפכו לשחקנים חשובים בזירת "העצמה רכה" של דיפלומטיה בינלאומית. כשהארגונים החוץ ממשלתיים לרוב נתפסים כפועלים [[זולתנות|אלטרואיסטים]], אובייקטיביים ובעלי מוסר הפועלים לקידום עקרונות "טובים" שמחפה לעיתים על חוסר המומחיות בתחומים שונים{{הערה|שם= שטינברג}}. אולם, ארגונים לא ממשלתיים פעילים ברמה הבינלאומית ככח משמעותי בזמן אסונות טבע וסיוע לפליטים.
 
מאז [[מלחמת ששת הימים]], דרך [[הסכמי אוסלו]] החל ב-1993 ומאז [[תוכנית ההתנתקות]] ב-[[2005]], חלה העלייה במספר הארגונים הפוליטיים ובעלי צד בוויכוח הציבורי והפוליטי על מדיניות הממשלה ביחס לגבולותיה. נוצר מצב של "נקיטת צד", התגייסות ארגונים לפי המפה הפוליטית ל[[שמאל פוליטי בישראל|שמאל]] ו[[ארגוני ימין בישראל|ימין]]{{הערה|1=ביקורת הדדית מוקצנת במאמרים בעיתונות: [http://article.yedioth.co.il/default.aspx?articleid=4512 האם הביקורת נגד צה"ל של ארגוני זכויות האדם פוגעת במדינה] (מאמר תגובה ב[[ידיעות אחרונות]] הכולל באופן מובלע את הטענות נגד ארגוני זכויות האדם), וכן [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=814369 חקירת ארגוני השמאל] הכולל מהצד השני טענות על "מגמה לאומנית" (ב[[אתר נענע]]).}}
 
==המגזר הרביעי==
משתמש אלמוני