הבדלים בין גרסאות בדף "בנימין זאב (שיר)"

נוספו 592 בתים ,  לפני שנתיים
מ
אין תקציר עריכה
מ
מ
[[קובץ:Yankale Rotblit.JPG|ממוזער|מחבר השיר, [[יענקלה רוטבליט]]]]
[[קובץ:Yair Rosenblum (cropped).jpg|ממוזער|המלחין, [[יאיר רוזנבלום]]]]
'''בנימין זאב''' (ב[[אינציפיט|מילותיו הראשונות]]: "תשטוף את העפר מן העיניים, בנימין זאב") הוא [[זמר עברי|שיר עברי]] שחיבר [[יענקלה רוטבליט]], הלחין [[יאיר רוזנבלום]] ושרה [[רבקה מיכאלי]]. זהו אחד מקומץ שירים בעברית העוסקים בדמותו של חוזה מדינת היהודים, [[בנימין זאב הרצל]].{{הערה|בין השירים האחרים העוסקים בהרצל או מתייחסים לדמותו בצורה מהותית: "הרצל" ("הרצל וכל האדונים הנכבדים"), שכתב [[יורם טהרלב]], הלחין יאיר רוזנבלום וביצעה [[להקת גייסות השריון]] (1972); "ציונות בלי מרכאות", שכתב [[דן אלמגור]], הלחין [[שלמה ארצי]] וביצעו ארצי ו[[חנן יובל]] (1973); "למה לא אוגנדה", שיר-מערכון של [[שלישיית מה קשור]] (2002); "גבי ודבי" ("היפ הופ ציוני") של להקת [[הדג נחש]] (2003); וכן אלבומו של רוטבליט "מדינת היהודים".}} השיר התפרסם במקור בראשית [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]]<!-- כנראה 1972? --> במדורו הסאטירי של רוטבליט בעיתון "[[הארץ]]", "שחק אותה"., כעבורוכעבור שנתיים הוא הולחן על ידי רוזנבלום עבור תוכנית היחיד של מיכאלי "שעות נוספות", שעלתה בקיץ [[1974]].
 
השיר נכתב קרוב ל-70 שנה אחרי מותו של הרצל ופחות משלושה עשורים לאחר [[קום מדינת ישראל]] (והמופע של מיכאלי הועלה זמן לא רב לאחר [[מלחמת יום הכיפורים]], שהייתה אירוע טראומטי בתולדות המדינה). שנים אחדות קודם לכן, בראשית 1969, הוכנס למחזור שטר בעריך<!-- עֲרִיךְ – הערך הנקוב של השטר --> הגדול ביותר עד אותה עת – 100 [[ל"י]] – אשר נשא את דיוקנו של הרצל.{{הערה|שטר זה פתח את הסדרה השלישית של הלירה הישראלית (סדרה האישים). ראו [https://www.boi.org.il/he/Currency/PastNotesAndCoinsSeries/Pages/Default.aspx#Top קטלוג שטרות ומעות מהעבר]: סדרה ג' של הל"י - סדרת האישים, התשכ"ט - 1969], באתר [[בנק ישראל]].}} ה[[דובר (שירה)|דובר]] בשיר מביט בדיוקנו של הרצל הנשקף אליו מן השטר: "אני לוקח שטר של מאה, מביט על התמונה / אני מביט היטב עליך, חוזה המדינה", ותוהה:מתאר אותו בחיבה "יהודי יקר כזה עם זקן עד החזה" / יהודי כל כך רזה –ותוהה: מאיפה יש לו כחכוח להיות חוזה?". הוא פונה להרצל ישירות, בשמו הפרטי,{{הערה|בנימין זאב הוא צירוף שמות יהודי מקובל (על פי [[ברכת יעקב]] ל[[בנימין]]: {{הדגשה|בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף|{{תנ"ך|בראשית|מט|כז|קצר=כן}}}}). הרצל, בן למשפחה [[התבוללות|מעורה בחברה הכללית]] ב[[אוסטרו-הונגריה]], גדל ופעל ב[[גרמנית|שפה הגרמנית]], והשם הפרטי שהשתמש בו היה תאודור, אולם בדברי ימי הציונות מקובל לקרוא לו גם בשמו העברי.}} ומבקש: "תשטוף את העפר מן העיניים,{{הערה|זוהי פרפרזה על הביטוי "[[wikt:מי יגול עפר מעיניך|מי יגול עפר מעיניך]]".}} בנימין זאב / תשטוף את העפר מן העיניים, שים יד על הלב / ותגיד לי, ככה ראית? ככה חזית? ככה רצית?". עוד הוא מבקש ממנו: "תשתה אתי כוסית אחת לחיים, תפתח את הלב / ותסביר לי איך לא נפלת, לא התבלבלת, איך לא כשלת". נוסף על כך, הוא מספר לו ("רק דרך אגב כדי שתדע – ואם תרצה, אין זו אגדה") כי במדינה שחזה כבר ישנם גנבים [[ישראלים]] ("לגנב העברי הראשון כבר [[ניכוי שליש|ניכו את השליש]]") וזונות ישראליות ("ובלילה מלכה עבריה משוטטת בכביש") ואף [[משטרת ישראל|משטרה]] ישראלית, ובה גם, כדרכו של עולם, שוטרים מושחתים ("ושוטר עברי ראשון מבריח לכלא חשיש"). בכך מתכתב השיר עם אמירות ידועות של דמויות בולטות בתנועה הציונית בתקופה שלפני קום המדינה (ובפרט [[ח"נ ביאליק]]), שביקשו לראות מדינת יהודים ובה חברה נורמלית, הכוללת גם גנב עברי וזונה עברייה – ובה בעת מותח ביקורת על דמותה של המדינה בפועל.
 
העיתונאי [[משה בן-שאול]], שביקר בחזרה למופע של מיכאלי, כתב בהקשר לשיר: