מדינת רווחה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏סוגים של מדינות רווחה: קישורים פנימיים
שורה 37:
* '''מדינת רווחה קורפורטיבית''': מדיניות המתבססת על מערכת מסועפת של הטבות, אך כאלה שאינן אוניברסליות אלא ספציפיות למעמד או לקבוצה תעסוקתית מסוימת (לדוגמה: הטבות פנסיוניות מיוחדות לחברי איגוד עובדי הרכבות). מודל זה איננו מוכוון לצמצום פערים כי אם להשגתה של יציבות חברתית, והוא יוצר בידול בין קבוצות חברתיות ובכך מקשה על התפתחותן של קואליציות בין-מעמדיות. עם זאת, השירותים החברתיים במדינות אלו מפותחים באופן יחסי. מדיניות זו מקובלת בארצות מערב ומרכז אירופה (לדוגמה: [[צרפת]], [[גרמניה]], [[אוסטריה]]).
* '''מדינת רווחה סוציאל-דמוקרטית''': מדיניות זו מתבססת באופן המובהק ביותר על תפיסת ה[[זכויות חברתיות|זכויות החברתיות]]. במדינה כזו ההטבות הן אוניברסליות ואינן מכוונות רק למעמד הפועלים אלא גם ל[[מעמד הביניים]]. לפיכך ההטבות המתקבלות גבוהות מהמקובל בסוגים אחרים של מדינת רווחה. מודל זה מבוסס גם על מדיניות שכר שוויונית באופן יחסי ועל ניסיון לצמצום מרבי של אי-השוויון בין גברים לנשים, באמצעות העלאת שיעור השתתפותן של נשים בשוק העבודה. מדיניות רווחה זו תרמה ל[[שוויון]] חברתי וכלכלי, ולשיעורי עוני נמוכים מאוד בקרב משפחות חד-הוריות. מדיניות זו מאפיינת את ארצות צפון אירופה (לדוגמה: [[שוודיה]], [[נורווגיה]], [[פינלנד]]).
* '''מדינת רווחה דרום-אירופי (או: פרטיקולריסטי-קליינטליסטי)''': ישנה נוכחות בולטת של רשתות קליינטים-פטרונים המאורגנות סביב תוכניות שונות של רווחה וביטחוןו[[ביטחון סוציאלי]], דהיינו, ישנן מערכות ביטחון סוציאלי מפוצלות ומקוטבות המאורגנות על בסיס קורפורטיסטי. מדיניות זו ננקטת ב[[איטליה]], ב[[ספרד]], ב[[פורטוגל]] וב[[יוון]].
 
אין מדינה בה מתקיים אחד המודלים המוזכרים לעיל באופן מובהק – מדינות נוטות אולי לקוטב כזה או אחר, אך בכולן מופיעים אלמנטים מכל הגישות.