המטבח הים-תיכוני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אילון אבנרי (שיחה | תרומות) סקריפט החלפות (אזור, עות'מאני, -, שלישייה) |
אילון אבנרי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 35:
עץ הזית מפיק פירות מרים, אשר ניתן לאוכלם לאחר החמצה וניתן להיק מהם שמן. כ-90% מתוצרת הזית מנוטבת לייצור שמן זית. אגן הים-התיכון מאופיין בצריכה הגבוהה ביותר של שמן זית בעולם. ב-2014, יוון הייתה המדינה אשר צרכה את כמות שמן הזית הגדולה ביותר, בה בממוצע השתמשו ב17 קילו שמן זית לאדם; באיטליה השתמשו ב-13, בספרד ב-12.
===חיטה===
{{הםניה לערך מורחב|חיטה}}
ה[[חיטה]] בויתה באיזור [[הסהר הפורה]] כ-10,000 שנים לפני זמננו. ב-1906 גילה [[אהרון אהרונסון]] את '''אם החיטה''', חיטת בר שזוהתה מאז כמוצא של החיטה התרבותית. חיטה זו עברה [[ברירה מלאכותית] במהלך אלפי שנים, שהובילה לגרעינים גדולים יותר. החיטה הופצה ברחבי בכל רחבי אגן הים התיכון כבר ה-5,000 לפנה"ס.
חיטה היא מזון בסיסי באגן הים התיכון. [[לחם]] חיטה כבר היווה מזון בסיסי ב[[רומא העתיקה]], שהתפרשה ברחבי כל אגן הים התיכון; באותו הזמן, מרבית החיטה גודלה בצפון אפריקה. מזונות חיטה אחרים שמהווים מזונות בסיסיים במטבח הים תיכונים הם ה[[פסטה]] וה[[סולת]] ומוצריה, כמו ה[[קוסקוס]] וה[[בורגול]]. מאלו נהוג להכין מנות מגוונות, כמו הגלאקטובורקו ([[יוונית]]:γαλακτομπούρεκο, [[בורקס|בורק]] [[חלב]]) ה[[יוון|יווני]]. החל מטורקיה, הלבנט ועד לאירן והודו, נפוצה גרסא של [[חלבה]] העשויה מחיטה, חמאה, חלב ו[[צנובר|צנוברים]].
==לקריאה נוספת==
<div dir=ltr align=left>
| |||