פתיחת התפריט הראשי

שינויים

הוסר בית אחד ,  לפני 4 חודשים
מ
←‏הלחן: תיקון גרש, replaced: ׳ ← '
מקורו העממי וה״זר״ של הלחן להמנון הלאומי הביא [[מוזיקולוג]]ים אחדים, בהם [[אברהם צבי אידלסון]], [[אליהו הכהן]], ובעקבותיהם [[אסתרית בלצן]] לחפש מקור יהודי או עתיק ללחן. אידלסון טוען שהלחן לשיר תפילה בשם "[[תפילת טל|ברכת הטל]]" שחיבר רבי [[יצחק בר ששת]] ב[[יהדות ספרד|ספרד]] במאה הארבע עשרה הוא מקור קדום ללחן, ובלצן מתארת מהלך אפשרי לכאורה להגעת הלחן ליצירות מופת מוזיקליים ולשירי עם אירופיים בנדידת כלייזמרים שהפיצו את המנגינה מספרד לרחבי אירופה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=אסתרית בלצן|שם=התקוה: עבר, הווה, עתיד|מו"ל=משרד החינוך|שנת הוצאה=תשס״ט|עמ=40}}}}
 
הלחן, בעיקר חציו הראשון, אכן מופיע ביצירות רבות, ביניהן בשיר האיטלקי "פוג'י, פוג'י, אמורו מיו". באיטליה התוודע אליו המלחין [[וולפגנג אמדאוס מוצארט]] בילדותו, ולימים הפיץ אותו ב[[וינה|ווינה]] כאשר שילב קטע ממנו ב[[וריאציה (מוזיקה)|וריאציה]] השמינית שחיבר לשיר ילדים צרפתי פופולרי.{{הערה|1=[http://www.youtube.com/watch?v=CH2zlb1pwds&feature=related Mozart: Variations for Piano on "Ah, vous dirai-je maman," K. 265]|שמאל=כן}} וריאציה קרובה ללחן במלואו מופיעה ביצירתו של המלחין הצ׳כיהצ'כי סמטנה.{{הערה|1=אסתרית בלצן, '''עבר הווה עתיד - מהרצל עד סאבלימינל''', הוצאת מעלות, 2009}}{{הערה|1=מיכה קינן, [http://www.jewishjournal.com/israeli_in_la/2011/03 עוד לא אבדה תקוותינו], 15 במרץ 2011}}
 
לאחר צאת חיבורה של בלצן והתקבלותו על ידי משרד החינוך פרסם המוזיקולוג [[אדווין סרוסי]] מאמר שבו הציג עדויות ממקור ראשון של בני הדור לגבי מקור הלחן של התקווה והפריך את הניסיונות לטעון שמקור הלחן הוא יהודי או עתיק. המקור ממנו חובר הלחן המזרח אירופי העממי לתקווה הוא שיר העם הרומני. לדברי סרוסי סביר להניח שהלחן לשיר ״ברכת הטל״ הספרדי חובר אליו בקהילות ספרד שגלו בגירוש ספרד לאיטליה, ואין עדות לזמרת השיר בלחן הזה במאה הארבע עשרה.{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Edwin Seroussi|שם=Hatikvah: Conceptions, Receptions and Reflections|כתב עת=Yuval Online|כרך=9|עמ=1-43}}}}