|
|
|
== היסטוריה ==
בניית בית הכנסת החלה בשנת [[1885]], ונתקלה בהתנגדות של [[העותמניםהאימפריה העות'מאנית|השלטון העות'מאני]], ובמצוקה כספית. כדי להתגבר על התנגדות השלטון, בנו המתיישבים את בית הכנסת במסווה של מחסן לציוד חקלאי. את הסכום הראשוני לבניית בית הכנסת תרם [[צבי ליבונטין|צבי הכהן לבונטין]]{{הערה|{{צ-ספר|מחבר = רן אהרונסון|שם = לכו ונלכה: סיורים במושבות העלייה הראשונה|מו"ל = יד בן צבי|שנת הוצאה = 2004}}}}. את המבנה תכנן [[ברוך פפירמייסטר]], שהיה בין המתנגדים הגדולים לפקידי הברון. בית הכנסת יועד ל[[נוסח תפילה]] חסידי, אך עם התערבותו של הברון גם בעניין רבני הקהילה הפך בית הכנסת לנוסח הפרושי. בניין בית הכנסת הושלם בזכות תרומה של הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]]. במשך שנים רבות היה בית הכנסת אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה ומרכז חברתי למתיישביה. גם לאחר סיום הבנייה, נאלצו התושבים להסתיר את בית הכנסת. לכן החזיקו במרתף ציוד חקלאי רב, וכשהטורקים התקרבו מילאו את היכל התפילה בציוד זה, כדי שלא יראה כמו בית כנסת.
בית הכנסת יועד ל[[נוסח תפילה]] חסידי, אך עם התערבותו של הברון גם בעניין רבני הקהילה הפך בית הכנסת לנוסח הפרושי.
בניין בית הכנסת הושלם בזכות תרומה של הברון [[אדמונד ג'יימס דה רוטשילד]]. במשך שנים רבות היה בית הכנסת אחד המבנים המפוארים במושבה הקטנה ומרכז חברתי למתיישביה. גם לאחר סיום הבנייה, נאלצו התושבים להסתיר את בית הכנסת. לכן החזיקו במרתף ציוד חקלאי רב, וכשהטורקים התקרבו מילאו את היכל התפילה בציוד זה, כדי שלא יראה כמו בית כנסת.
ב-[[2013]] יזם ראש [[עיריית ראשון לציון]] [[דב צור]] שיפוץ בבית הכנסת הגדול ובמבנים הסמוכים אליו ברחוב אחד העם, כחלק ממתיחת פנים כוללת של ראשון ההיסטורית והרחבת [[מוזיאון ראשון לציון]]. השינוי הבולט במראה הוא סיוד מחדש של קירות בית הכנסת.
|
